פסק-דין בתיק תא"מ 17074-08 - פסקדין

הנתבע תיקן את רכבו במוסך ז'וז'ו שבבעלות התובע. בתום התיקון, ביום 29.8.2007, נמסרה לנתבע "חשבונית מס קבלה" שלפיה היה על הנתבע לשלם עבור התיקון סך של 5,613 ש"ח. לטענת התובע, חרף מסירת החשבונית שהיא גם קבלה, לא שולמה מלוא התמורה על-ידי הנתבע. לטענתו, הנתבע שילם במזומן רק סך של 700 ש"ח. מנגד טוען הנתבע, ששילם את מלוא התמורה במזומן.

רקע דיוני והערה על מתן פסק הדין

2.         התביעה הוגשה בסדר דין מהיר. בישיבה המקדמית שהתקיימה ביום 3.12.2008 בפני כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל, העידו התובע והנתבע. בתום עדותם נקבע שהצדדים יגישו תצהירי עדות ראשית, ונקבע מועד לשמיעת הוכחות. לאחר דיון נוסף ודחיית המועד שנקבע, נשמעו ראיות הצדדים ביום 17.6.2009 בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל. במועד זה גם סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל-פה, ונקבע שפסק הדין יינתן לאחר שיוגשו תדפיסי שיחות מאחת מחברות התקשורת (כאמור שם). התדפיסים הוגשו ביום 23.12.2009, אך לא הייתה מחלוקת שנמצאו לא רלוונטיים.

3.         כבוד השופט מוריס בן-עטר ז"ל נפטר בחודש פברואר 2011, לאחר שכאמור, הסתיימה שמיעת התובענה, לרבות הראיות וסיכומי הצדדים, אך קודם למתן פסק הדין. בהתאם להנחייתה של נשיאת בית משפט זה, כבוד השופטת שולמית דותן, התיק הועבר אליי למתן פסק-דין.

תקנה 177 בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, שעניינה "רציפות הדיון", קובעת כי אם נמנע משופט לסיים את הדיון, רשאי שופט אחר לנהוג בעדויות כאילו הוא עצמו שמע אותן, ורשאי הוא להמשיך מן השלב שבו הפסיק קודמו. לפיכך, פסק הדין יינתן מבלי שהעדויות שנשמעו בפני כבוד השופט בן-עטר ז"ל תשמענה פעם נוספת (ראו בעניין זה: ע"א 534/69 אהרן שושני נ' יפה אלזם ואח', פ"ד כד(1) 145 (1970), בעמ' 147; ע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ' פולק ואח', פ"ד כז(1) 768 (1973) בעמ' 773; ע"א 387/74 יוסף אברהם נ' בתי מרגוע ומלונות "היוזם" בע"מ, פ"ד כט(1) 353 (1974), בעמ' 356; ע"א 577/94 אורות ייצוג אמנים והפקות ואח' נ' גלי עטרי, פ"ד נא(5) 241 (1997) בעמ' 249).

העובדות שאינן שנויות במחלוקת, ואלו שביחס אליהן הצדדים חלוקים

4.         אין מחלוקת בין הצדדים שרכבו של הנתבע, המשמש להסעות לילדים, ניזוק בעת גרירתו על-ידי חברת "דרכים", וכי היה עליה לשאת בעלות תיקון הנזק שנגרם לרכב. הנתבע הצהיר שחברת "דרכים" אמנם שילמה לו סך של 4,860 ש"ח, שכשנה לאחר התיקון.

כך גם אין מחלוקת שהרכב תוקן במוסך של התובע ביום 29.8.2007, וכי התיקון בוצע לאחר שהשמאי, מר אבי דנן, בדק את הרכב ונתן חוות-דעת המפרטת את הנזקים ואת עלות תיקונם.

5.         הצדדים גם אינם חולקים על כך שהתובע הוציא "חשבונית מס קבלה", שעליה חתם (להלן - החשבונית). במקום המיועד לציון "פירוט תקבולים" נכתב תחת "סוג תשלום", ששולם ב"שיק", שתאריך פירעונו הוא מועד הוצאת החשבונית, אך פרט לכך לא צוינו פרטים אחרים (כמו, מספר שק, מספר חשבון הבנק, ושאר הפרטים כמצוין בחשבונית).

בדומה, אין הצדדים חולקים על כך שקודם להוצאת רכבו של הנתבע מהמוסך, אירעה ביניהם תקרית כלשהי, שבעטייה הזמין התובע משטרה. לטענת התובע, בשל כך, שילם הנתבע סך של 700 ש"ח בלבד, שאמור היה להיות על חשבון המע"מ. הנתבע טוען כאמור, ששילם את מלוא הסכום במזומן. יוער שכבר בישיבה המקדמית הראשונה, כשנשאל הנתבע על-ידי בית המשפט, איך היה ברשותו סכום גבוה יחסית, במזומן, שלף הנתבע מכיסו חבילת שטרות, והסביר שבדרך-כלל יש ברשותו כסף מזומן בסכום גבוה.

6.         המחלוקת היא אפוא, בשאלה אם הנתבע שילם את הסכום הנקוב בחשבונית, אם לאו.

ראיות הצדדים

(1)        הראיות מטעם התובע

7.         מטעם התובע הוגשו תצהיריהם של העדים הבאים: התובע עצמו, בנו אייל, שמאי הרכב שבדק את רכבו של הנתבע, מר אבי דנן, בעל מוסך שעובד עם התובע, מר אבישי עצמון, בא-כוחו של התובע, עו"ד שמעון ביטון. כל העדים נחקרו על תצהיריהם, למעט מר עצמון, שתצהירו הוגש בהסכמה מבלי שנחקר (לעניין הויתור על חקירתו - ראו עמ' 10). לבא-כוחו של התובע התיר בית המשפט להתפטר מהייצוג לצורך מתן העדות, ולאחר מכן לשוב ולייצג את התובע (עמ' 7, 9).

8.         לפי גרסת התובע, בתום תיקון הרכב, הזמין את הנתבע אל המוסך כדי לקבלו. הנתבע הודיע שאינו משלם עבור התיקון, אלא חברת "דרכים" שפגעה ברכבו, היא זו שתשלם. לאחר שהתובע הבהיר לנתבע כי לא יוכל לקבל את רכבו מבלי לשלם, ניסה הנתבע, כך לטענת התובע, להוציא את הרכב בכוח, ואף כמעט ודרס את בנו של התובע, אייל. עניין זה נתמך גם בתצהירו של אייל ובעדותו.

לאחר שהנתבע התחנן לקבל את רכבו, ונימק זאת בכך שעליו להסיע ילדים שממתינים לו, הסכים התובע, כך לפי עדותו, לאפשר לנתבע לקבל את רכבו, לאחר שהנתבע שילם לו סך של 700 ש"ח על חשבון המע"מ המתחייב מן התשלום. לנתבע ניתנה החשבונית, שבה נכתב שלכאורה שולמה מלוא התמורה בהמחאה, הגם שפרטי ההמחאה לא נכתבו בחשבונית.

השמאי אבי דנן הצהיר, כי לאחר שהתובע התקשר אליו, הגיע למוסך. לדבריו, התובע הסכים לשחרר לנתבע את רכבו, בתנאי שיגיע תוך שבוע לשלם. בעדותו הבהיר, שעזב את המקום קודם שהנתבע נסע עם רכבו מהמוסך (עמ' 13).

9.         התובע הבהיר, כי מאחר שאינו מוציא חשבונית בנפרד מהקבלה, אלא כאמור, חשבונית מס שהיא גם קבלה, הוא מוציא את החשבונית עוד בטרם שולמה התמורה, ובעת התשלום, נכתב אמצעי התשלום. כך מצוין אם שולם במזומן, בשיק או בכרטיס אשראי, ואם משולם בכרטיס אשראי, אז מצוין סוג הכרטיס. בעניין אופן עריכת החשבוניות כאמור, צירף התובע מספר דוגמאות, ועניין זה גם נתמך בתצהירו של אייל, בנו של התובע, ובעדותו, שהבהיר כי הוא זה שמכין את החשבוניות בדרך האמורה (עמ' 12-10). בעניין אופן עריכת החשבוניות במוסך של התובע, הצהיר גם מר אבישי עצמון, בעל מוסך "עצמון", המקבל שירותים מהמוסך של התובע, שצירף דוגמאות לתצהירו.

10.        לפי האמור בתצהירו של התובע, הוא פנה מספר רב של פעמים אל הנתבע כדי שישלם את חובו, אך זה לא נענה לפניותיו. לדבריו, בתחילה הנתבע ביקש לשלם את החוב בתשלומים מאחר שטען ש"דרכים" טרם שילמה לו, אך התובע התנגד לכך בשל האיחור בתשלום.