אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק תא"מ 158290-09

פסק-דין בתיק תא"מ 158290-09

תאריך פרסום : 08/05/2011 | גרסת הדפסה
תא"מ
בית משפט השלום תל אביב - יפו
158290-09
01/05/2011
בפני השופט:
רונן אילן

- נגד -
התובע:
בנק מזרחי טפחות בע"מ
הנתבע:
1. יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993 ) בע"מ
2. גבע זיו שירותי ייעוץ כלכלי בע"מ

פסק-דין

בפני תביעה לביצוע שיקים אשר מסתבר שנמשכו במסגרת עסקת "גלגול שיקים", קרי: עסקה אשר במסגרתה מחליפים צדדים ביניהם שיקים בלא בסיס עסקי של ממש ואך בכדי להציג בפני צדדים שלישיים מצג שווא של פעילות עסקית. בעסקה שכזו, כל עוד נפרעים השיקים כסדרם, צוחק המושך וצוחק הנפרע. מאידך, מרגע שמפר מי מהם את התחייבותו ביחס לשיקים שמשך, בוכה המושך ובוכה הנפרע. במצב זה חדשות לבקרים ממהר המושך לבטל את השיקים שמשך ונוכח ניסיון צד ג' לפורעם, זועק המושך חמס וניתלה באותה עסקה מלאכותית לה היה שותף כאמתלה לפטור מפירעון השיקים. כך גם במקרה שבפני. הנתבעים משכו שיקים בעסקה מלאכותית של "גלגול שיקים", השיקים שקבלו הנתבעים חוללו בהעדר כיסוי וכעת הם מבקשים להימנע מפירעון השיקים שמשכו הם, אף שבינתיים סוחרו לידי התובע, צד ג'.

כך מסתבר שכל תמרורי האזהרה אשר הציבו בתי המשפט בפני עסקאות מלאכותיות שכאלו נפלו על אזניים ערלות ואין אלא לשוב ולהידרש להלכות שימיהן כמעט כימי המדינה.

העובדות

1.                   במהלך 2008 פעלה חברה בשם הקופון של ישראל בע"מ (להלן : "חברת הקופון"), אשר במסגרת פעילותה העסקית ניהלה חשבון עסקי אצל התובע, בנק המזרחי טפחות בע"מ (להלן: "התובע").

2.                   חברת הקופון עמדה בקשרים עסקיים עם חברת יוני את יעקב סוכנות לביטוח (1993) בע"מ (להלן: "יוני את יעקב") וחברת גבע זיו שירותי יעוץ כלכלי בע"מ (להלן: "גבע זיו"). יוני את יעקב וגבע זיו יכונו ביחד להלן: "הנתבעות".

3.                   בתחילת שנת 2008 לערך, נקלעו עסקיה של חברת הקופון לקשיים ומנהליה חששו מפני סגירת קווי האשראי אשר הועמדו לחברת הקופון בבנקים, לרבות אצל התובע. חברת הקופון בקשה לפיכך להציג לבנקים מצג של פעילות עסקית תקינה. פעילות הכוללת הפקדות של שיקים מעותדים לחשבונה של חברת הקופון. הנתבעות התגייסו לסייע לחברת הקופון ביצירת מצגי פעילות עסקית נרחבת. בין חברת הקופון לנתבעות הוסכם כי הנתבעות ימסרו לחברת הקופון שיקים מעותדים וכנגדם תמשוך חברת הקופון ותמסור להן שיקים נגדיים בסכומים זהים, אך למועדים קרובים יותר. יחסי מסחר אלו שבין חברת הקופון לנתבעות נמשכו מספר חודשים במהלכם אכן נפרעו שיקים של חברת הקופון ונפרעו גם השיקים של הנתבעות.

4.                   במסגרת אותן עסקאות שבין הנתבעות לחברת הקופון, משכה יוני את יעקב שיק לפקודת חברת הקופון על סך 8,500 ש"ח ליום 28.6.08 ומשכה גבע זיו שיק לפקודת חברת הקופון על סך 4,550 ש"ח ליום 17.7.08 (להלן: "השיקים"). חברת הקופון הפקידה את השיקים בחשבונה אצל התובע, אשר היה ביתרת חובה. דא עקא, שבמועד פירעונם של השיקים ביטלו הנתבעות את השיקים ואלו חוללו. לנוכח זאת הגיש התובע בקשה לביצוע השיקים כנגד הנתבעות והדיון בשתי הבקשות אוחד במסגרת תיק זה.

טענות הצדדים

5.                   לטענת הנתבעות, עסקת היסוד במסגרתה נמשכו השיקים ונמסרו לחברת הקופון, הייתה עסקה של "גלגול שיקים" וזו כללה תנאי לפיו יוצגו השיקים לפירעון אך ורק באם יפרעו ההמחאות הנגדיות אשר נמסרו להן מטעם חברת הקופון. הואיל וההמחאות אשר נמסרו לנתבעות על ידי חברת הקופון כלל לא נפרעו, הרי שלא נתקיים תנאי המסירה ומה גם שהנתבעות סבלו כשלון תמורה מלא מחברת הקופון.

6.                   ביחס לתובע, טוענות הנתבעות כי לא נתן כל ערך בעד השיקים ולא נהג בתום לב, כך שאיננו יכול לטעון להיותו אוחז כשורה בשיקים.

לגרסת הנתבעות, ידע התובע כי השיקים נמסרו לחברת הקופון במסגרת אותה עסקה הכרוכה במסירת שיקים נגדיים של חברת הקופון, כך שהשיקים ייפרעו רק בתנאי שייפרעו השיקים הנגדיים של חברת הקופון. התובע קבל דיווחים לגבי מחזורי והיקפי פעילות חברת הקופון כך שהיה מודע היטב למצבה הפיננסי. לראיה, מצביעות הנתבעות על דפי חשבונה של חברת הקופון אצל התובע מהם ניתן ללמוד כיצד בחודשים ינואר ואפריל 2008 זוכה חשבונה של חברת הקופון בסכומים העולים בהרבה על סכומי מחזור עסקיה עקב הפקדות שיקים ו/או ניכיונות.

7.                   לתמיכה בגרסתן אודות חוסר תום ליבו של התובע, הציגו הנתבעות תצהיר של מר יצחק סבג, מנהל בחברת הקופון בזמנים הרלוונטיים. עוד הציגו הנתבעות תצהיר של מר יופן יעקב, מחברת אופטי-מיקה בע"מ. לפי תצהירו זה, אף הוא היה מעורב באותה עסקה ממש עם חברת הקופון, עסקת מסירת שיקים כנגד שיקים נגדיים של חברת הקופון. עוד הצהיר מר יופן כי התובע ידע אודות מערכת יחסים זו של החלפת שיקים, שכן כך נאמר לו במפורש על ידי פקידת התובע, ענבל, בחודש פברואר 2008. אף עסקי החלפת השיקים של חברת הקופון עם חברת אופטי-מיקה נגדעו ביוני 2008, כאשר חוללו השיקים של חברת הקופון בהעדר כיסוי.

ראיה נוספת לחוסר תום ליבו של התובע ומודעותו לעסקת החלפת השיקים מוצאות הנתבעות בעסקאות דומות שנוהלו מתוך חשבונה אצל התובע של רעיית אחד ממנהלי חברת הקופון.

התובע, טוענות הנתבעות, לא אמור היה לקבל המחאות לביטחון או לבצע בהם נכיון בטרם בדק שההמחאות ניתנו במסגרת עסקה מסחרית אמיתית בין חברת הקופון לבין הנתבעות כמושכות ההמחאות. התובע אפשר עסקאות אלו שכן המשיך להרוויח ריביות ועמלות מהמשך ניהול חשבון הבנק של חברת הקופון ובה בעת היו בידיו בטחונות בצורת ההמחאות שהופקדו בחשבון. עוד מצביעות הנתבעות, כראיה תומכת לגרסתן, על הימנעות התובע מהבאתן לעדות של פקידות הבנק אשר טיפלו בפועל בחברת הקופון.

מכל זאת מסיקות הנתבעות כי התובע פעל בחוסר תום לב ואיננו זכאי לתבוע את פירעון השיקים.

8.                   התובע מצידו, טוען כי יש לדחות את טענות הנתבעות על שני ראשיהן.

ביחס למישור יחסי הנתבעות וחברת הקופון, טוען התובע כי הנתבעות לא הוכיחו כלל כשלון תמורה. ההמחאות הוחלפו בין הנתבעות לבין חברת הקופון בהסכמה חופשית, מתוך אינטרס עסקי משותף של הצדדים, ועל מנת לסייע לחברת הקופון בפעילותה העסקית מול התובע. מטרת החלפת ההמחאות היתה יצירת מצג שווא בעיני התובע לפיו קיימים בטחונות מספיקים וזאת על מנת שהתובע יספק אשראי לחברת הקופון ו/או לנתבעות. החלפת ההמחאות בין הצדדים מהווה תמורה בת ערך וסותרת את טענתם לכישלון תמורה. בנוסף, טוען התובע כי הנתבעות אף לא הביאו כל ראיה לפיה שיגרו לחברת הקופון הודעת ביטול ו/או לכך שהוסכם שתנאי למסירת ההמחאות מטעמן הינו פירעון המחאות חברת הקופון.

ביחס למישור יחסי חברת הקופון והתובע, טוען התובע כי השיקים סחירים והופקדו על ידי חברת הקופון לניכיון בחשבון הבנק אשר ניהלה אצל התובע. בעת הפקדת השיקים (כל אחד לפי מועד פירעונו) היה מצוי חשבונה של חברת הקופון ביתרת חובה ולאחר הפקדתם, זוכה החשבון ומשכך, הרי שניתנה תמורה בת ערך על ידי הבנק.

במועד עריכת עסקת הנכיון וסיחור ההמחאות לידי התובע היתה חברת הקופון פעילה ולא היו נסיבות אשר היה בהן כדי להעיד על חילולן העתידי שכן באותה העת לא היה חשבונה מוגבל. התובע ביצע את הבדיקות הדרושות טרם קבלת השיקים לנכיון וממילא אין על הבנק, כאוחז בשטר, חובה לערוך בדיקות משמעותיות טרם קבלת השטר לידיו מעבר לבדיקות שגרתיות אשר ממילא בוצעו על ידי הבנק ובשים לב לכך שהמדובר בהמחאות אשר סחרותן לא הוגבלה. חשבון חברת הקופון אצל התובע, היה חשבון בעל פעילות עסקית ערה והטענה כי הבנק ידע כי מדובר ב"גלגול שיקים" הינה טענה מופרכת. 

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ