פסק-דין בתיק תא"מ 1580-03-11

1.         בפני מספר תביעות.

            האחת, היא תביעה שהגיש מר אילן בן חמו (להלן - אילן). תביעה זו היא תביעה שטרית ואילן הגיש בה לביצוע שיק ע"ס 4,000 ש"ח חתום על ידי מר ניר קרושינובסקי (להלן - ניר) שהוא בנו של יהושע. 

            התביעה השניה היא תביעה שהגישו יועד ויהושוע קרושינובסקי כנגד אילן. בתביעה זו הגיש אילן גם תביעה שכנגד. 

            כל התביעות עניינן אחד ולפיכך הדיון בהן אוחד. 

2.         אילן היה בעליו של רכב, שאותו מכר לידיו של יהושע קרושינבסקי. 

            יהושע רכש את הרכב, לטענתו, עבור בנו יועד. במעמד מכירת הרכב, וביום 22/7/08, עשו הצדדים הסכם, לפיו רכש יועד את הרכב מאילן. תמורת הרכב נרשמה בהסכם, 11,000 ש"ח, וצויין בו כי 5,000 ש"ח שולמו למוכר במעמד חתימת ההסכם ו- 6,000 ש"ח נוספים  ישולמו עם חתימת הצדדים על שטר המכר, תשלום האגרה בגין שינוי הבעלות ברכב, ומסירת הרכב לידי הקונה. בפועל קיבל יהושע את הרכב לידיו לאחר ששילם לאילן 5,000 ש"ח בלבד, ועל כך אין מחלוקת.

            לטענת אילן לא שילמו לו יהושע או יועד את יתרת התמורה בגין הרכב וגם לא העבירו את הרכב על שמם וכפועל יוצא מכך כל הקנסות ודרישות התשלום בגין הנסיעות שעשו עם הרכב על כביש 6 יצאו על שמו של אילן ובסופו של דבר בגין חובות אלה ננקטו נגדו הליכי הוצאה לפועל והוטלו עליו הגבלות שונות, ובכלל זה הוטל עליו עיכוב יציאה מן הארץ.

            לטענתו, את השיק נשוא התביעה, על סך 4,000 ש"ח נתן לו יהושע כשהוא ללא סכום תוך שהוא מתיר לו, לאילן, למלא בשיק את סכום החיובים האלה על מנת שיוכל לפרוע אותם ולהסיר את ההגבלות שהוטלו עליו, אלא שהשיק חזר "בלתי נפרע" ולפיכך הוגש לביצוע. 

3.         יהושע לעומת זאת טוען, בשמו ובשם בנו יועד, כי שילם לאילן את מלוא התמורה עבור הרכב ואילו את השיק נתן לאילן כבטחון עד שיוסדר תשלום כל החיובים והקנסות שהוטלו על הרכב מאז שזה עבר לידיהם. 

            לטענתו, מילא אילן את הסכום בשיק בניגוד למוסכם ויש לדחות לכן את התביעה שהגיש לביצועו של השיק. 

            עוד טוען יהושע כי אילן הוא זה שסרב להעביר את הבעלות ברכב על שמו של יועד וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים רבים. לפיכך, הוא ביקש פיצוי באופן שהסכום ששולם עבור הרכב יוחזר לו ולבנו, ישולם להם גם פיצוי מוסכם כנקוב בהסכם המכירה, יוחזרו להם הסכומים שהשקיעו ברכב וכן הם דורשים סכומים נוספים בגין הקנסות שהוטלו עליהם.

סה"כ הוגשה תביעתם של יהושע ויועד על סך של 26,686 ש"ח.

4.         אילן מצידו, כאמור, הגיש כתב תביעה שכנגד וטען בו כי יהושע ויועד הם שנמנעו, במכוון, מלהעביר את הרכב על שמם ויש לחייב אותם לכן בדמי שכירות ראויים עבור השימוש ברכב וכן בפיצוי בגין עגמת הנפש שגרמו במעשיהם ובסה"כ עומדת לכן התביעה שכנגד ע"ס של 252,000 ש"ח. 

5.         בדיון ביום 28/11/11 שמעתי את העדויות. העידו בפני אילן ויהושע בלבד. יועד וניר, שני בניו של יהושע, היו בבית המשפט בזמן הדיון אך לא העידו. 

            לפיכך יש להכריע בכל התובענות רק על פי העדויות שהעידו אילן ויהושע. 

6.         לאחר ששמעתי את שניהם אני מעדיפה חד משמעית את גירסתו של אילן על פני גירסתו של יהושע שעדותו הותירה רושם שלילי ובלתי מהימן. 

            אינני מאמינה לעדותו של יהושע והוא עשה עלי, במהלך עדותו, רושם מתחכם ומתחסד. 

            אינני  מאמינה לגירסתו לפיה הוא רצה מאוד להעביר את הרכב על שמו של יועד ואילן הוא שהתחמק מביצוע העברת הבעלות. 

7.         טענה זו של יהושע אינה מתיישבת עם עדותו לפיה נפגש עם אילן מספר פעמים, לאחר חתימת החוזה, ובכל הפעמים הללו לא עמד על כך שאילן יגיע עימו לדואר על מנת לבצע שם את העברת הבעלות.