פסק-דין בתיק תא"מ 15727-12-11 - פסקדין

בפני בקשה לביצוע שיק בסך של 7,000 ש"ח, בטענה שהוצא מידי הנתבע במרמה על ידי אחד, בעז מלין, אשר נגדו מתנהלים כיום הליכים פליליים בחשד למעשי הונאה ומרמה.

1.    התובע הינו בעל עסק לניכיון שיקים ומתן הלוואות. הנתבע הינו קשיש, כבן 90 שנה בעת הדיון, והיה שנים רבות מנהל כספים במקצועו.

2.    התובע אוחז בשיק על סך 7,000 ש"ח, משוך על ידי הנתבע ליום 18.10.09 (להלן: "השיק"). מהביטוי המודפס "שלמו לפקודת" בחזית השיק, נמחקה בכתב יד המלה "פקודת" והוספה בכתב יד המילה "גיורא" כך שהרישום הכולל של זהות הנפרע הינו כך: שלמו ל פקודת גיורא. בחזית השיק אף מופיע שרטוט ("קרוס") ועליו רשום בכתב יד "ושות'". בגב השיק חותמת ערבות שלפיה אדם בשם בעז מלין (להלן: "בעז") ערב אישית לפירעון השיק וכן גם חותמת היסב של התובע.

השיק הוצג לפירעון על ידי התובע ביום 5.9.11 וחולל והוחזר לתובע בצירוף הערת הבנק הנמשך: "עבר זמנו".

3.    לטענת הנתבע, נמשך השיק ונמסר על ידו לבעז במסגרת עסקה לרכישת מכשיר תומך נשימה (להלן: "המכשיר"). בעז מסר את המכשיר לנתבע לניסיון והשיק נמסר לבעז לביטחון בלבד באם יחליט הנתבע לרכוש את המכשיר. בסופו של דבר החליט הנתבע שלא לרכוש את המכשיר והחזיר אותו לבעז, אלא שבעז מסר לו בתגובה כי השיק הושמד. כאשר נמסר השיק לבעז, טוען הנתבע, נרשם השם "בעז מלין" כשמו של הנפרע אך לאחר מכן מסתבר שרישום זהות הנפרע תוקנה, השם "בעז מלין" נמחק ונרשם השם "גיורא". כאשר הסתבר לנתבע כי השיק הוצג לפירעון, הגיש הנתבע ביום 8.9.11 תלונה למשטרה ובתגובה לפניית התובע סירב לפרוע את השיק.

4.    לטענת התובע, נמסר לו השיק על ידי בעז ביום 8.10.09 כאשר השם גיורא כבר רשום כשם הנפרע, במסגרת עסקה לניכיון 6 שיקים אשר השיק אחד מהם, וכאשר תמורת השיק נמסרה לבעז במזומן והונפקה קבלה בגין עסקת הניכיון. בעז היה מוכר לתובע מספר שנים כמי שעוסק במכירת מכשירים רפואיים ביחד עם אימו ובמהלך שנים אלו ביצע אצל התובע עסקות ניכיון בלא כל בעיה.

כך, טוען התובע, כאשר בוצעה עסקת הניכיון במסגרתה נמסר השיק, לא הייתה לו כל ידיעה על בעיה כלשהי בעסקיו של בעז או בנסיבות משיכת השיק, ובתום לב בוצעה על ידו עסקת הניכיון. הצגת השיק לפירעון התעכבה לבקשת בעז, בטענה שיש להמתין עד שהנתבע יקבל מימון מקופת חולים בגין רכישת המכשיר הרפואי, ורק במהלך 2011 כאשר הסתבר שבעז מתחמק מפניות התובע, הוצג השיק לפירעון.

5.    נוכח גרסאות אלו של הצדדים, מעלה הנתבע למעשה שלוש טענות.

ראשית, טוען הנתבע כי השיק נמסר לבועז כבטחון ועל תנאי שירכש ממנו המכשיר, התנאי לא התקיים ולכן אסור היה לבעז לפרוע את השיק.

שנית, טוען הנתבע כי אסור היה לבעז למסור את השיק והשיק לא היה תקין על פי מראהו עת נמסר לתובע, שלכן אין התובע אוחז כשורה בשיק.

ושלישית טוען הנתבע שהתובע איננו אוחז כשורה בשיק שכן השיק נמסר לו בדרכי רמיה וכזב.

6.    כל צד תמך גרסתו בתצהירו הוא בלבד. יצוין, כי בינתיים התנהלה חקירת משטרה בחשד לשורת עבירות, כולל חשד למעשי מרמה גניבה וזיוף, שבצע בעז ואף הוגש נגדו כתב אישום בגין חשדות אלו, כאשר התובע עצמו הינו אחד מעדי התביעה (ת.פ. 3991-01-12). השיק נשוא תיק זה נתפס ומוחזק על ידי משטרת ישראל ולנתבע ניתנה האפשרות לעיין בשיק המקורי רק על יסוד החלטה שניתנה בדיון המוקדם ביום 21.3.12.

7.    טענתו הראשונה של הנתבע הינה כי השיק נמסר על תנאי, כבטחון, שלכן אסור היה לבעז להציגו לפירעון או לנכותו.

טענה זו מתייחסת לעסקת היסוד שנרקמה בין הנתבע לבעז ובמסגרתה נמסר השיק. ביחס לעסקה זו העיד הנתבע ותיאר בתצהירו כיצד סיכם עם בעז שהשיק יוחזר לו אם יחליט שלא לרכוש את המכשיר, כיצד החזיר את המכשיר לבעז וכיצד התחייב בעז בפניו להשמיד את השיק. גרסת הנתבע לא נסתרה והיא למעשה משתלבת בחשדות המתבררים באישום הפלילי כנגד בעז, חשדות למעשים דומים לאלו שמתאר הנתבע. אני מקבל לפיכך את גרסת הנתבע בעניין נסיבות מסירת השיק לבעז וקובע כי התנאי לפירעון השיק לא התקיים ואסור היה לבעז לסחר את השיק, לנכותו או להציגו לפירעון.

8.    מצב בו נמשך שיק ונמסר כאשר למסירה נלווה תנאי, מסירתו לאחר בניגוד לתנאי מהווה הפרה עליה מתגבר אוחז כשורה (למשל ע"א 115/72 יוחננוב נגד סלומון הלל ואח', פ"ד כז (2) 684). בעז הפר את התחייבותו לנתבע שלא למסור את השיק עד שלא החליט הנתבע לרכוש את המכשיר שלכן עובר הנטל לתובע להראות עדיפות שטרית. להראות כי הינו אוחז כשורה בשיק שלכן לא תעמוד לנתבע טענתו בדבר יחסיו עם בעז כטענת הגנה מפני פירעון השיק.

9.    לטענת הנתבע, לא יכול התובע להיות במעמד של אוחז כשורה שכן השיק איננו תקין על פניו. לגרסת הנתבע, נמסר השיק לבעז כאשר שם הנפרע המצוין בו הינו "בועז מלין" אלא שמאן דהו מחק את שמו של בעז והוסיף את שמו של התובע כנפרע, ומכאן שהשיק לא היה תקין על פניו כשנמסר לתובע. לגרסת התובע, נמסר לו השיק כששמו נקוב כנפרע ובלא כל סימן לשינוי או מחיקה.

אוחז כשורה הוא אוחז שנטל את השטר כשהוא שלם ותקין לפי מראהו. בחינת תקינותו של שטר על פי מראהו איננה חוקרת אחר אומד דעתו של המושך ואיננה מבקשת לקבוע את כוונותיו הסמויות. בחינת תקינותו של השטר נעשית לפי מראהו והשאלה שיש לבחון היא אם יש בשטר דבר העלול לעורר תהייה לגביו. ברור שתנאי זה איננו מטיל על מקבל השטר להעבירו לבחינת מומחה כדי לבחון אם הוא תקין על פי מראהו. סעיף 64 (א) בפקודת השטרות [נוסח חדש] אף קובע במפורש בהתייחס לשינויים בשטר כי "מקום שנעשה בשטר שינוי מהותי, אלא שהשינוי אינו נראה" איננו פוגע בזכותו של אוחז כשורה.

מעיון בשיק מסתבר שלא ניתן למצוא בו רמז חיצוני לשינוי לו טוען הנתבע, שינוי במחיקת שם בעז כנפרע ורישום שמו של התובע. אף הנתבע עצמו מצהיר בתצהירו כי לאחר שעיין בשיק המקורי במשרדי הפרקליטות, הוא חוזר בו מהטענה שנעשה שינוי בשם הנפרע ומצהיר כי מסר את השיק לבעז בלא שיצוין בו שם הנפרע כלל. לאחר מכן, בעדותו, שוב חזר בו הנתבע מגרסתו בתצהיר וחזר לגרסתו הקודמת לפיה נעשה שינוי בשיק, אך כפי שצוין, השאלה שיש לבחון בהקשר זה היא אם אי התקינות נראית על פני השיק והתשובה לשאלה זו ברורה. כשם שלא ניתן להבחין בשינוי בצילום השיק שמצוי בתיק כך גם לא יכול היה הנתבע להבחין בשינוי עת בחן את השיק המקורי ומכאן שאין בסיס לטענה שלפיה לא היה השיק "תקין לפי מראהו" בעת שנמסר לתובע.

זאת ועוד, כאשר על פניו נראה ששמו של התובע נרשם כאשר השיק פתוח וללא ציון שם הנפרע וכאשר הנתבע עצמו מצהיר שמסר את השיק כשהוא פתוח, ככל שבקש הנתבע לטעון לשינויים שנעשו בשיק שומה היה עליו להביא לכך ראיות, למשל בהעמדת השיק לבדיקת מומחה. הנתבע לא עשה כן.