עניינה של התובענה הוא שתי המחאות שמשכה הנתבעת על החלק, שהגיעו לידי התובע. התובע טוען שהוא אוחז כשורה בשתי ההמחאות, ואילו הנתבעת חולקת על כך. לטענתה, סיחור ההמחאות לא נעשה בתום לב, וביחס לאחת מהן, לא ברור כיצד התובע "אוחז" בהן, ומכוח מה הגיש את התביעה.
רקע דיוני
2. ראשיתה של התובענה בבקשה לביצוע שטר שהגיש המבקש ביום 12.4.2008 אל לשכת ההוצאה לפועל בקשר לשתי המחאות, כל אחת בסך של 15,000 ש"ח. האחת, שמספרה 10590, שזמן פירעונה היה 18.12.2007, והשנייה, שמספרה 10619, שזמן פירעונה היה 20.12.2007.
ביום 19.5.2008 הגישה הנתבעת התנגדות לביצוע השטר, ובהתאם להחלטת כבוד הרשמת מיום 28.5.2008 ניתנה לנתבעת רשות להתגונן, ונקבע שהתובענה תתברר בהליך של סדר דין מהיר.
3. לאחר דחיות כאלה ואחרות מטעמים שונים, שלא ראינו צורך לפרטם והחלפת מותב שלפניו תשמע התובענה, נקבעה ישיבה מקדמית ליום 7.9.2010. במועד זה לא התייצבה הנתבעת, ולפיכך ניתן פסק-דין בהיעדרה. פסק הדין בוטל בעקבות בקשה שהגישה הנתבעת ולאחר שהתקבלה תגובת התובע. בסופו של דבר, לאחר דחיות נוספות, נשמעו הראיות ביום 23.6.2011 והצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. סיכומי התובע הוגשו ביום 17.7.2011 וסיכומי הנתבעת הוגשו ביום 24.7.2011.
עיקרי העובדות וגרסאות הצדדים
גרסת הנתבעים
4. שתי ההמחאות נמשכו על-ידי הנתבעת על החלק. הפרטים שאותם מילאה הנתבעת בכל אחת משתי ההמחאות הן, הסכומים, מועד הפירעון וחתימתה.
שתי ההמחאות נמסרו על-ידי מר אברהם בנלולו, אביה של הנתבעת ומנהל עבודה מטעמה בשטח חקלאי, לאדם בשם זיידאן מכפר מנדא, שביצע עבורם עבודות של איסוף ואריזה.
אין מחלוקת שאת שתי ההמחאות מסר זיידאן לתובע.
5. חלקה של הנתבעת הסתכם כאמור, בחתימה על ההמחאות, בכתיבת הפרטים כאמור, בהעברתן לידי בנלולו שלפי ידיעתה מסר אותן לזיידאן, ומאוחר יותר, במסירת הודעת ביטול לבנק. לפי הסברה, ביטלה את ההמחאות לאחר שהתברר שזיידאן לא ביצע את העבודה שאמור היה לבצע בתמורה להמחאות ולאחר שהתברר שזיידאן העבירן לצד שלישי, שהוא התובע. הנתבעת הוסיפה, שמספר המחאות שניתנו בעבר לזיידאן גם הועברו לתובע, וכי היא יודעת על כך מבדיקת צילומי ההמחאות שנפרעו, שאחריהן עקבה בעת בדיקת חשבון הבנק שלה באמצעות אתר האינטרנט (תצהיר הנתבעת; עמ' 14-13 בפרוטוקול).
6. בנלולו הצהיר על מסירת ההמחאות לזיידאן כמקדמה על חשבון שכרו עבור העבודה שהתחייב לבצע. לדבריו, ידע שזיידאן פורע את ההמחאות אצל התובע, בין השאר מכך שהתובע נהג להתקשר אליו בקביעות, כדי לאשר שההמחאות תקינות ושניתן לפרוע אותן. כך נעשה גם במקרה הנדון, התובע התקשר אליו (אל בנלולו), אך ביחס לשתי המחאות אלו, בנלולו אמר לתובע שהן אינן לפירעון, שניתנו כמקדמה בלבד, ושהתובע אינו יכול לפדות אותן לפני שיקבל את אישורו של בנלולו לכך (פסקאות 5-4 בתצהירו של בנלולו).
בעדותו חזר בנלולו על כך שהכיר את התובע משיחות טלפון, מאחר שהתובע התקשר אליו בכל פעם שזיידאן ביקש לפרוע באמצעותו את ההמחאות שקיבל מבנלולו, וזאת כדי לוודא שההמחאות תקינות. ביחס להמחאות הנדונות, אמר לתובע במפורש שישנן בעיות עם זיידאן, ושימתין עם פירעונן. מאוחר יותר בנלולו התקשר אל התובע ואמר לו באופן מפורש, שלא יעשה דבר עימן מכיוון שזיידאן ברח. מאוחר יותר גם אמר לתובע שהוא עומד לבטל את ההמחאות. בנוסף לכך, בנלולו בדומה לנתבעת, העיד על כך שידע שזיידאן פרע את ההמחאות אצל התובע, ממעקב אחריהן באמצעות אתר האינטרנט (עמ' 10-9 בפרוטוקול).
גרסת התובע
7. בתצהירו טען התובע שבהמחאה שמספרה 10619, כתב את שמו בתור הנפרע, ואילו את השנייה, שמספרה 10570, הסב ל"ע.מ.ב.מ למסחר בע"מ" בתמורה למוצרים שונים.
לטענתו, למעט שתי ההמחאות הנדונות, מעולם לא פרע המחאות לזיידאן, ומעולם גם לא היה לו קשר כלשהו עם בנלולו. את שתי ההמחאות קיבל מזיידאן בתמורה להזמנת נסיעה לחו"ל שזיידאן הזמין לבנו באמצעות משרד נסיעות שהוא מנהל, ואת היתרה שילם לזיידאן במזומן. עוד טען התובע, שקודם לקבלת ההמחאות בדק את כשרותן באמצעות תוכנה ממוחשבת, ומאחר שלא נמצאה בעיה כלשהי, הסכים לקבלן מזיידאן.
8. בעדותו חזר התובע על כך שאת ההמחאות בדק באמצעות אתר אינטרנט שלטענתו, נגיש לכולם (עמ' 4 בפרוטוקול). התובע לא ידע לומר כיצד נקרא אותו אתר, ונראה שלא בכדי. ככל הידוע וגם לפי בדיקת בא-כוחה של הנתבעת, אין בנמצא אתר אינטרנט מעין זה, הפתוח לכלל הציבור.
בעניין הפקדת ההמחאה שמספרה 10570 טען התובע, שהעביר אותה לגיסו, ששמו אחמד קאסם, והוא העביר אותה לעוד צד. לטענתו, את ההמחאה נתן לגיסו שהיה זקוק לכסף והיה זה בתמורה לכסף מזומן שקיבל מגיסו עוד קודם לכן. לאחר שההמחאה חזרה, גיסו החזיר לו אותה (שם). נעיר כבר עתה, שלא רק שגרסה זו עומדת בסתירה לאמור בתצהירו של התובע, אלא שהיא אף עומדת בסתירה לעדותו, שגיסו העביר את ההמחאה לגורם נוסף.
9. לאחר התפתלויות שונות של התובע שסיבתן לא הייתה נהירה, הוא אישר את מה שעולה ממסמכים שהוא עצמו צירף, שהוא עוסק בחלפנות כספים על-פי רישיון כדין, אך גם עוסק בניכיון המחאות. כך הגם שניסה להכחיש זאת ולטעון שהוא מקבל המחאות רק בתמורה לשירותים שהוא מספק. לעניינן ההמחאות הנדונות הוסיף שלא ערך בירור טלפוני בעניין תקינותן (שם, עמ' 6-5).