פסק-דין בתיק תא"מ 14365-11-10 - פסקדין

בפניי תובענה שטרית, אשר ראשיתה בלשכת ההוצאה לפועל, בבקשה לביצוע שטר אשר עליו צויין מפורשות כי זה ניתן לבטחון בלבד.

שטר הבטחון ניתן במסגרת מערכת יחסים חוזית שנערכה בין הצדדים, ובה הושכר על ידי התובע כמי שמנהל את נכסו של בנו, נכס לנתבעת.

הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטר, וטענה במסגרת ההתנגדות, כי בנכס התגלו ליקויי רטיבות מספר פעמים, כאשר חלקם תוקנו על ידי התובע ואולם, הנזק העיקרי הנובע מכך שבגג הבית היו חסרים רעפים, לא תוקן על ידו ונגר נזק לקירות ולנקודות חשמל.

לטענתה, לאחר שנסיונות להביא את התובע לתקן את הטעון תיקון לא צלחו, נאלצה להביא איש מקצוע מטעמה, ולשלם לו סך של 1,800 ש"ח עבור תיקונים שביצע בנכס.

לטענת הנתבעת, משלא מצאה מקום מגורים חלופי עד תום תקופת החוזה, הודיעה לתובע כי תישאר בנכס חודש נוסף, וזה השתמש באיומים כי יפרוץ אל הבית ויוציא את חפציה באם לא תפנה, ואף סירב לקבל את שכר הדירה עבור החודש הנוסף.

לבסוף, כך לשיטתה, שלחה את התשלום עבור החודש הנוסף בדואר רשום, וסיכמה עם השוכר הבא, מי שהיה השוכר הצמוד  ושכר עד תום תקופת השכירות של הנתבעת את החלק האחר של הבית, כי בזמן שהיא ממשיכה להחזיק בנכס מעבר לתקופת השכירות תאפשר לבעלי מקצוע מטעמו לעבוד בתוך הבית כדי להכין אותו לפתיחתו של גן ילדים בתחילת חודש ספטמבר, הוא מטרת השכירות על ידי השוכר הבא.

לטענת הנתבעת פינתה את הנכס ביום 26/8/10. עד מועד זה היה עליה לסלק את חשבונות החשמל, הארנונה והמים. לשיטתה, יתרת החוב בגין רכיבים אלו עד סוף חודש יולי עמדה על סך של 2,772 ש"ח, מתוך סכום זה ביקשה לקזז 1,800 ש"ח בגין התיקונים כאמור, ו - 972 ש"ח הועברו על ידה לידי השוכרת בנכס הצמוד, אשר היתה אמונה על ביצוע החישובים הדו חודשיים מטעם התובע.

לטענת הנתבעת, במצב דברים זה, כל שנותר לה לשלם הוא עבור חשבונות חשמל, מים וארנונה לתקופה שמעבר לתקופה השכירות, קרי, מיום 1/8/10 ועד 26/8/10, ואולם נסיונותיה לברר אצל השוכרת מהו הסכום לתשלום, נותרו ללא מענה, שכן זו, ככל הנראה, קיבלה הנחיות מאת התובע שלא לגבות את החיובים, לשיטת הנתבעת על מנת שיוכל לפנות אל ביהמ"ש כשבפיו טענה ראויה.

הנתבעת צירפה לתצהיר העדות הראשית מטעמה דוח תיקון ליקויים, שנערך לכאורה על ידי מי שביצע לשיטתה את התיקונים הנטענים, בעלות של 1,800 ש"ח, אך תצהיר מטעמו לא צורף לתיק, ובהתאמה, לא נשמעה עדותו. חשבונית מטעם עורך הדוח לא צורפה אף היא ולשיטת הנתבעת אף לא הוצאה כזו, באשר עורך הדוח איננו עצמאי ואינו מנהל ספרים.

התובע טען מנגד, כי הנתבעת לא ביצעה כל תיקון בנכס, כי אם ביצעה הרי שעשתה כן שלא על דעתו ובניגוד להוראות ההסכם שבין הצדדים, וכי מכל מקום, אם עשתה כן שלא על דעתו, הרי שאין לה להלין אלא על עצמה, ואין מקום לערוך קיזוז כלשהו. מעבר לכך ביקש התובע להדגיש, כי הנתבעת הפרה את הסכם השכירות כאשר פינתה את הנכס באיחור ללא הסכמה, ועל כן מבקש לחייב אותה בסכום הפיצוי המוסכם, קרי 100 דולר לכל יום איחור, כנקוב בהסכם השכירות שבין הצדדים, ובהוצאות המשפט.

התובע טען לעניין טענות הנתבעת באשר לתיקונים, כי ערך תיקונים מעת לעת בנכס, בהתאם לפניותיה, ומבלי להשהות את התיקון, וכן טען, כי אין ממש בטענה אודות קיומם של רעפים שבורים על גג הנכס, והוא מבהיר כי הנכס עבר שיפוץ זמן קצר לפני תחילת תקופת השכירות, והגג שנבנה על הנכס הוא גג חדש ותקין.

לתמיכה בטענתו לעניין מצב הגג, צירף התובע תצהירים, הן של השוכר לאחר הנתבעת, אשר כאמור שכר במהלך תקופת השכירות של הנתבעת את החלק האחר של הנכס, והן של מי מטעמו אשר לשיטתו הגיע אל הנכס על מנת לבדוק מהם התיקונים הנדרשים, בהמשך לטענות הנתבעת.

העד האחרון לא התייצב לדיון ההוכחות ולפיכך תצהירו נמשך מן התיק, וכך גם תצהירים נוספים אשר צורפו ואשר נועדו להראות כי הנתבעת לא איפשרה למי מטעם התובע לערוך תיקונים בנכס, או דרשה תיקונים שאינם סבירים.

השכן, מר יוסף טובי, הגיש תצהיר מטעמו לתמיכת בטענות התובע, ובו, בין היתר, העיד לגבי התיקונים שנדרשו בנכס במהלך תקופת השכירות. כך, למשל, העיד מר טובי בתצהירו כי לוח החשמל הראשי ביחס לשני חלקי הנכס נמצא בחלק הבית אותו הוא שכר בתקופה הרלוונטית, ועל כן, חזקה שלו היה ממש בטענות הנתבעת לעניין נזילה הפוגעת בשקעי חשמל למיניהם, חזקה שהיה בכך כדי לגרום לקצר חשמלי אשר היה מביא להפסקת אספקת החשמל לאיזו מן היחידות והדבר היה נודע לו מכח העובדה שלוח החשמל מצוי בחלקו.

מעבר לכך טען מר טובי בתצהירו, כי מרפסת חלקו בנכס מצויה מעל לגג הרעפים המצוי בחלק הנתבעת בנכס, וניתן להשקיף ממנה על גג הרעפים. לטענתו, מעולם לא ראה כי בגג חסרים רעפים, או כי קיימים רעפים שבורים. מר טובי הצהיר, כי הוא עצמו איש מקצוע בתחום הבניה, ועל כן היה שם לב לכך מיידית.

עוד טען מר טובי בתצהירו, כי מעולם לא ראה איש מקצוע מטעם הנתבעת מגיע לבצע תיקונים או צביעה בבית, אך במהלך חקירתו בפניי הודה כי עורך הדוח מטעם הנתבעת אשר נכח באולם, אמנם הגיע אל הבית למיטב ידיעתו לצורך ביצוע תיקונים, וכי אותו הוא מזהה.

בכל מקרה מצהיר מר טובי, כי בלית ברירה נאלץ לסייד את החלק של הנתבעת בדירה מטעמו ועל חשבונו, וזאת על מנת לזרז את יציאתה של הנתבעת מהנכס, וכן הצהיר, כי עשה כן נוכח איומיה של הנתבעת שלא תפנה את הנכס במועד, דבר שעשוי היה לגרום לו לנזק כלכלי בשל העיכוב בפתיחת הגן ביחס לתחילת שנת הלימודים.

משמדובר בתובענה שטרית מוטל הנטל להוכיח את הטענות על הנתבעת. השטר נושא את המילים "לבטחון בלבד", ובעניין זה הרימה למעשה הנתבעת את הנטל להראות כי לא ניתנה תמורה בעד השטר במועד מסירתו וכי מסירתו נעשתה על תנאי ובכפוף לכך שתינתן תמורה.

הנתבעת מודה שאיחרה בפינוי הנכס, ולא שמעתי בטיעוניה טעם המצדיק איחור כאמור. במיוחד נכונים הדברים בשים לב לכך שמדובר בשכירות לתקופות קצרות, והיה על הנתבעת להערך מבעוד מועד לאפשרות שתידרש לפנות את הנכס בתום תקופת השכירות, כאשר מדובר בחוזה שכירות שאינו מכיל אופציה.