פסק-דין בתיק תא"מ 12110-11-10

1.         בפניי תביעה שהוגשה על ידי התובע לקבלת יתרת שכר טרחתו.

המדובר בתביעה לתשלום שכר טרחת עורך דין בסך של 3500 ש"ח אשר הוגשה על ידי התובע, עורך דין במקצועו העוסק בין היתר בתחום דיני משפחה.

2.         תחילתה של תביעה זו בבקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל, עת הוגש לביצוע שיק על סך של 3500 ש"ח מיום 1/1/2010 אשר נמשך על ידי הנתבעת לטובת התובע. הנתבעת הגישה התנגדות לביצועו של השיק ומשזו התקבלה, עבר התיק לבית המשפט והתנהל כתביעה בהליך של סדר דין מהיר.

3.         טענות התובע

            לטענת התובע, פנתה אליו הנתבעת ביום 7/11/2009 לקבלת ייעוץ בהליכי גירושין וביום 9/11/2009 לאחר שהסביר לה באריכות על ההליכים המתנהלים בבית משפט לענייני משפחה ובבית הדין הרבני, נקבעה בינו לבין הנתבעת פגישה לצורך חתימה על הסכם שכר טרחה. בין היתר נרשם בהסכם שכר הטרחה שככל שיופסק הטיפול, תצטרך הנתבעת לשלם את מלוא שכר טרחתו.

            לטענתו, סוכם מלכתחילה על סכום נמוך מאוד העומד על סך של 12,000 ש"ח בצירוף מע"מ כחוק וזאת מתוך התחשבות במצבה ובבקשותיה של הנתבעת ואביה.

            התובע ציין שביקש מהנתבעת להכין תקציר המפרט יחסיה עם בעלה כבסיס לכתב תביעה שיוגש וכך עשתה הנתבעת.

בנוסף, טען התובע שהדחיפות בהכנת כתבי הטענות נבעה ממרוץ הסמכויות בין בתי המשפט והדין השונים ועל כך אף הוסבר לנתבעת ובהתאם למידע שנמסר לו הכין טיוטה ראשונית של כתב תביעה, אשר הועברה לנתבעת ונערכו בה שינויים. בנוסף טען כי נמסרו לו על ידי הנתבעת ראיות להוצאותיה והנתבעת אף חתמה על תצהיר נלווה לכתב התביעה.

לגרסתו, בשלב זה ולאחר שהופקד השיק הראשון פנתה אליו הנתבעת והודיעה לו שאינה מעוניינת בהמשך ייצוג על ידו מבלי ליידע את התובע על הסיבה להפסקת הייצוג. לאחר משא ומתן בין הצדדים סוכם כי ישולם לתובע סך של 7000 ש"ח בלבד. חרף זאת, בוטל השיק השני ומדובר בהפרת הסכם. התובע גם הוסיף שהנתבעת הודיעה לו שפנתה לעו"ד אחר על מנת שייצגה ואין זה ראוי שלאחר שפעל במרץ לכל אורך הדרך, תפנה הנתבעת לעורך דין אחר ותעביר לו את המשך הטיפול בעניינה מבלי לשלם את מלוא שכר טרחתו ומשכך, דין התביעה להתקבל מה גם שעל הנתבעת להוכיח את כשלון התמורה.

4.         טענות הנתבעת

            מנגד טענה הנתבעת שדין התביעה להידחות.

לטענתה, אכן נתנה לתובע שני שיקים עבור ייצוג משפטי, אולם מספר ימים לאחר מכן בקשה שיפסיק הייצוג.

לגרסתה, היא אומנם פנתה לתובע על מנת שייצגה בהליך המשפטי והעבירה לו חומר לשם כך, אלא שחרף זאת, כלל כתב התביעה מידע שאינו נכון בעניינה ולא אושר על ידה על אף שבקשה להוציאו. כך נרשם בכתב התביעה שלבעלה יש מאהבת, עובדה שאינה נכונה. בנוסף, טענה שנרשם בכתב התביעה כי בעלה שוטר על אף שעבד כשף. הנתבעת גם טענה שנדרשה לצרף קבלות על מנת להגדיל הוצאותיה .

לטענתה, התובע לא עשה דבר בעניינה. עם זאת, הנתבעת גם הודתה שהתובע זכאי לסכום כלשהו בגין טרחתו, אולם משלא טיפל כלל בעניינה וודאי שאינו זכאי למלוא שכר טרחתו.

הנתבעת הוסיפה וטענה שנוכח התנהלות בא כוחה איבדה האמון בו ולכן פנתה לעורך דין אחר שייצגה בהליך הגירושין.

כן טענה שסוכם בינה לבין התובע שישיב לה את שני השיקים שנתנה לו.

5.         דיון

כהערה מקדימה אציין שהואיל ומדובר בתביעה המתבררת בהליך של סדר דין מהיר ואין בפסק הדין חידוש או חשיבות מיוחדת לציבור, פסק הדין יהיה מנומק באופן תמציתי כאמור בהוראות תקנה 214 טז לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.

בעניין הנדון, אומנם המדובר בתביעה שתחילתה כתביעה שטרית ועל הנתבעת להוכיח את כשלון התמורה, חרף האמור ומשהוגש כתב תביעה בסדר דין מהיר המפרט את העובדות החוזיות המקימות עילת תביעה, הרי שהורחבה החזית על ידי התובע שכן כתב התביעה כולל את העילות החוזיות שבגינן הוגשה התביעה.