פסק-דין בתיק תא"מ 10223-02-12

תביעה כספית לתשלום סך של 28,564 ש"ח בגין נזקי רכוש שנגרמו לרכב התובעת בתאונת דרכים.

1.       אין חולק על כך שרכב התובעת מסוג מיצובישי האנטר שנת יצור 2007 בעל מ.ר. 7960660 (להלן רכב התובעת) היה מעורב בתאונת דרכים שארעה ביום 24.7.2011, בה נפגע הרכב הן במוקד אחורי והן במוקד קדמי. בעת קרות התאונה נהג ברכב התובעת בעלה של התובעת, מר שלום חיון (להלן מר חיון). נטען כי התאונה ארעה בשל כך שרכב צד ג' מסוג טויוטה בה נהג מר נתן סולוביוב (להלן רכב צד ג'), שנסע אחרי רכב התובעת, פגע ברכב התובעת מאחור והדף אותו אל עבר משאית שנסעה לפניו.

2.       אין מחלוקת על כך שבמועד התאונה ביטחה הנתבעת את רכב התובעת מפני נזקים תאונתיים מן הסוג שנגרם לרכב בתאונה.

3.       לאחר התאונה הוביל מר חיון את רכב התובעת למוסך מיצובישי בחדרה, שם נבדק הרכב על-ידי השמאי מר אדיב חברוני (להלן שמאי התובעת). הלה ערך חוות-דעת בה שם את ערך הרכב כתקין בסך של 118,493 ש"ח ובמצבו כניזוק - בסך 72,000 ש"ח. סיכום כל הסכומים הפרטניים שננקבו חוות-הדעת הוא 48,896.66 ש"ח לפי הפירוט הבא: נזק למוקד אחורי בסך 32,734.08 ש"ח שכולל עבודות בסך 8,800 ש"ח, חלקים בסך 8,514.92 ש"ח, צביעה בסך 1,200 ש"ח וירידת ערך בסך 14,219.16 ש"ח; נזק למוקד קדמי בסך 16,162.58 ש"ח שכולל עבודות בסך 1,950 ש"ח, חלקים בסך 13,412.58 ש"ח וצבע בסך של 800 ש"ח. הסכום הכולל שננקב בחוות-דעתו של שמאי התובעת היה סך של 46,493 ש"ח, כהפרש שבין ערך הרכב במצבו כתקין לבין ערכו כניזוק (=72,000 - 118,493). 

4.       התובעת מכרה את הרכב מבלי לתקנו, במצבו הניזוק. בסופו של יום, ולאחר שמבטחת רכב צד ג' - שומרה חברה לביטוח בע"מ - סרבה לשלם לתובעת את מלוא הנזק כביטויו בחוות-דעתו של שמאי התובעת, הופנתה התביעה נגד הנתבעת על-פי הפוליסה שהנפיקה הנתבעת לרכב במועד הרלוונטי. התביעה על-פי הפוליסה הוגשה לאחר שרכב התובעת כבר נמכר.

5.       לאחר שנמכר הרכב באופן האמור לעיל נבדק הרכב על-ידי שמאי מטעם הנתבעת, מר שלמה אשר (להלן שמאי הנתבעת). באותה עת כבר תוקן המוקד האחורי בידי קונה הרכב. שמאי הנתבעת העריך את נזקי התאונה בסך של 20,229.32 לפי הפירוט הבא: נזק למוקד אחורי בסך 11,891.15 ש"ח שכולל עבודות בסך של 4,595 ש"ח, חלקים בסך 1,362.54 ש"ח, צביעה בסך של 1,194.11 ש"ח וירידת ערך בשיעור 4.0% שמסתכמת ב- 4,739.5 ש"ח; נזק למוקד קדמי בסך של 8,338.17 ש"ח שכולל עבודות בסך 1,450 ש"ח, חלקים בסך 5,494.92 ש"ח, צבע בסך של 800.75 ש"ח וירידת ערך בשיעור 0.5% שמסתכמת ב- 592.5 ש"ח. 

6.       הנתבעת הכירה בנזק שתועד בחוות-דעתו של שמאי התובעת רק בחלקו ופיצתה את התובעת בתשלום סך של 19,729 ש"ח בניכוי השתתפות עצמית לסוגיה (להלן הסכום שאינו במחלוקת). התביעה הוגשה לתשלום ההפרש בין מלוא הנזק כפי שהוערך על-ידי שמאי התובעת לבין הסכום שאינו במחלוקת בצירוף שכר-טרחתו של שמאי התובעת בסך של 1,800 ש"ח.

7.       המחלוקת נסבה בעיקרה על השאלה אם יש לפצות את התובעת על-בסיס חוות-דעת השמאי מטעמה או שמא על-פי חוות-דעתו של שמאי הנתבעת. 

8.       ביום 1.7.2013 נשמעו עדי הצדדים: שמאי התובעת ומר חיון מזה ושמאי הנתבעת ועובדת סוכנות הביטוח גב' עידית פרוקמן מזה. בתום הבאת הראיות באו הצדדים לכלל הסכמה כי פסק-הדין ינתן לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט בהסתמך על החומר המצוי בתיק.

9.       נתתי את דעתי לכתבי-הטענות ונספחיהם, לעדויות הצדדים ולמוצגים שהוגשו. על-יסוד כל אלה ומשהוסמכתי להכריע בהליך לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת סך כולל של 17,500 ש"ח ליום פסק-הדין. מעבר לסכום זה ישא כל אחד מהצדדים בהוצאותיו.

10.     הסכום הפסוק ישולם תוך 30 יום מן המועד בו יומצא פסק-הדין שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום פסק-הדין ואילך עד מועד התשלום בפועל.

המצאה לצדדים.

ניתן היום, כ"ד תמוז תשע"ג, 02 יולי 2013, בהעדר הצדדים.