1. בפני תביעה לפינוי מושכר, בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984.
המושכר בתביעה הוא חלק ממבנה, בשטח של 1,097 מ"ר, המצוי באזור התעשייה הצפוני אור עקיבא, הבנוי על מגרש 85 לפי תב"ע ש/בת/490 - והמהווה חלק מחלקות 16,17 ו-70 בגוש 10202 (להלן: "המושכר").
2. המושכר הושכר לנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בחודש נובמבר 2006, לצורך הפעלת מוסך בשטחו (העתק הסכם השכירות מחודש נובמבר 2006 צורף כנספח מס' 5 לת/1, התצהיר התומך בתובענה).
הסכם השכירות המקורי נחתם בתקופה של 4 שנים, שתחילתה ביום 11/2006 וסופה ביום 31.10.10. בתאריך 14.12.10 שלחה הנתבעת הודעה בכתב על מימוש אופציה שניתנה לה לתקופה נוספת של 4 שנים (העתק מכתב מימוש האופציה צורף כנספח 6 לת/1 לתצהיר התומך בכתב התביעה), והסכם השכירות הוארך ל- 4 שנים נוספות, עד ליום 31.10.14 (להלן: "הסכם השכירות").
3. בעקבות הפרת הסכם השכירות, (הפרה שכללה גם אי תשלום דמי שכירות החל מחודש מאי 2012), הגישה התובעת תביעת פינוי כנגד הנתבעת ביום 25.10.12 בבימ"ש זה, בתיק מספר ת.א.ח 43577-10-12 (להלן: "תביעת הפינוי הראשונה").
לאחר הגשת כתב התביעה בתביעת הפינוי הראשונה, חתמו הצדדים על הסכם פשרה ביום 4.12.12, שצורף לנספח 2 לת/1, שבעקבותיו נמחקה תביעה הפינוי הראשונה (להלן: "הסכם הפשרה").
4.
בהסכם הפשרה עליו חתומים התובעת מחד והנתבעים מאידך, נקבע, בין היתר, כדלקמן:
א. במהלך תקופת השכירות הראשונה, בטרם מומשה האופציה, הוקטן שטח המושכר, לבקשת הנתבע 2, לשטח גודל של 1,097 מ"ר, המוחזק ע"י הנתבעת גם ביום חתימת הסכם הפשרה (ה"הואיל" השלישי להסכם הפשרה).
ב. חוב דמי השכירות מחודש מאי 2012 ועד לחודש דצמבר 2012, יועמד על סך של 150,000 ש"ח בתוספת מע"מ, וישולם ע"י הנתבעים דנן, בשתי העברות בנקאיות, של 50,000 ש"ח, ובסך כולל של 100,000 ש"ח.
היתרה בשיעור של 50,000 ש"ח תשולם ב- 10 המחאות על סך של 5,000 ש"ח בצירוף מע"מ כל אחת, שימסרו למשכירה (התובעת דנן) עד ליום 6.12.12 ובהתאם לתאריכים הנקובים בסעיף 4 להסכם הפשרה.
ג. בסעיף 5 להסכם הפשרה צויין כי "עם ביצוע תשלום מלוא סכום הפשרה... כל צד מוותר באופן סופי, מלא ומוחלט כלפי הצד האחר על כל טענה ותביעה מכל סוג ומין בקשר לאחזקת המושכר עד ליום 31.12.12.
ד. בסעיף 7 להסכם הפשרה הסכימו הצדדים כי הסכם השכירות מחודש נובמבר 2006 בטל ומבוטל, וכי הם יפעלו בהקדם לחתימת הסכם שכירות חדש, לא יאוחר מיום 31.12.12, שתחילתו תהא ביום 1.1.13 ותנאיו יהיו מקובלים על הצדדים.
כמו כן הוסכם, כי בהסכם השכירות החדש שייחתם, הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") ובנו מר שמעון חמו, יהיו צד לו כשוכרים, והם יהיו חייבים יחד ולחוד במלוא ההתחייבויות על-פיו.
ככל שלא יגיעו הצדדים להסכמה לגבי תוכנו של הסכם השכירות החדש, המושכר יפונה ע"י השוכרים עד ליום 31.1.13, והשוכרים ישלמו דמי שכירות בסכום של 22,074 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד לעליית מדד המחירים לצרכן הידוע במועד חתימת הסכם זה.
ככל שהמושכר לא יפונה ע"י השוכרים עד ליום 31.1.13, הם יישאו בדמי שכירות כמפורט בסעיף 13 להסכם השכירות, מבלי לגרוע מבטלותו של הסכם השכירות כאמור בסעיף זה.
5.
טוענת התובעת בכתב התביעה כדלקמן:
א. הסכם שכירות חדש לא נחתם בעקבות הסכם הפשרה. משכך, על הנתבעים, בהתאם להסכם הפשרה, לפנות את הנכס עד ליום 31.1.13.