אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 9715-09-11

פסק-דין בתיק ת"ק 9715-09-11

תאריך פרסום : 24/01/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
9715-09-11
25/03/2012
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
1. סגלית מרגי
2. מירב לולוי

הנתבע:
1. פאיז מסעוד
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

1.         א.         שניר לולוי (להלן: "שניר") נהג ברכב התובעות ולטענת התובעות, עצר שניר על מנת לתת לאוטובוס לעבור ולפתע חש חבטה ברכבו. לטענתו, הגיע רכב הנתבע 1 (להלן: "הנתבע") מאחור ולא שמר מרחק וכתוצאה מכך פגע ברכב התובעים וגרם לנזקים העקיפים הנתבעים בתביעה זו.

                        הנזק הנתבע הוא 1,568 ש"ח, הכולל: השתתפות עצמית בסך של 1,010 ש"ח, כינון הפוליסה בסך של 58 ש"ח, טרחה ועוגמת נפש בסך של 500 ש"ח.

            ב.         בכתב ההגנה מבקשים הנתבעים לדחות את תביעת התובעים, משום שלדעתם רובצת האחריות על שניר, שכן, הנתבע נסע ברכבו נסיעה ישרה, כאשר לפתע סטה שניר אל נתיב נסיעתו של הנתבע.

                        הנתבע ניסה לבלום, אך ללא הצלחה ופגע קלות ברכב התובעים.

2.         לאחר ששמעתי את המעורבים בתאונה, את העד מטעם התובעים ולאחר שעיינתי במסמכים שצורפו לכתב התביעה, הגעתי למסקנה, שהעובדות והנסיבות - כפי שהובאו בפני - מצביעות על אחריות משותפת של שני המעורבים בתאונה, באופן כזה שיש להשית אחריות על כ"א מהם בשיעור של 50% משום שהנסיבות מצביעות על כך, ששני המעורבים בתאונה לא נהגו בזהירות הדרושה - הכל כפי שיפורט להלן:

            א.         א)         בכתב התביעה מציינות התובעות בקצרה את עובדות המקרה וכל שנאמר הוא, ששניר עצר את רכבו על מנת לתת לאוטובוס לעבור ולפתע חש חבטה בחלק האחורי של רכבו.

                                    מעדותו של שניר בבית המשפט עולה בעצם תרומת רשלנותו, משום שרכב התובעות לא נפגע בעת ששניר עצר על מנת לתת לאוטובוס לעבור, אלא עולה, ששניר עקף את האוטובוס (עמ' 1 לפ', ש' 13).

                                    מעדותו של שניר, לא עולה כלל שהוא עצר את רכבו - כפי שנטען בכתב התביעה - אלא שנאמר על ידו:

                                    " ..והנהג אוטובוס התחיל בנסיעה לכיוון ביל"ו ואני האטתי על מנת שלא יתן לי את הפגיעה"? (עמ' 1 לפ', ש' 15-16, ההדגשות שלי- ג.ב.).

                                    מהאמור לעיל, אני קובע, ששניר ראה את האוטובוס הרוצה לנסוע ואז אותת לכיוון ימינה, אך בפועל הוא עקף את האוטובוס על מנת לפנות ימינה ולמרות שראה את רכב הנתבע: "בחצי עין דרך המראה" לא התחשב ברכב שנסע אחריו ואשר הבחין בו ובעצם העקיפה בעת שרכב הנתבע כבר היה קרוב אליו חסם, למעשה, שניר את המשך דרכו של הנתבע וכך גרם שניר, שהנתבע יפגע ברכבו (ראה בעמ' 1 לפ', ש' 24-27).

                        ב)         שניר מעיד בבית המשפט, שהנתבע פגע ברכבו עוד לפני שפנה ימינה ולכן, עדות זו תומכת בגרסתו הקודמת, שהפגיעה ברכב התובעות הייתה תוך עקיפת האוטובוס ובטרם פנה ימינה.

                                    העובדה, ששניר עקף את האוטובוס גם עולה בתשובה לשאלות שנשאל על ידי נציגת הנתבעת 2 - אם כי לאחר מכן, משנה שניר את עדותו וטוען שלא עקף את האוטובוס (ראה בעמ' 1 לפ', ש' 19-23 ועמ' 2 לפ', ש' 1-2).   

                                    עדותו של מר אביאל חיים, (להלן: "חיים") שנסע ברכב התובעות היא עדות מבולבלת ואין אפשרות לקבוע ממנה ממצאים על אופן קרות התאונה, שכן תחילה אומר עד זה, שהיה אוטובוס שחנה והוריד נוסעים, אך לאחר מכן מוסיף, שהאוטובוס המשיך לנסוע ואז עצר שניר את רכבו - עובדה ששניר עצמו לא אמר בבית המשפט - ואז פגע הנתבע מאחור.

                                    מתשובות לשאלות שהשיב חיים עולה גרסה חדשה והיא: "חלפנו על פי האוטובוס ופתאום הוא בא וחתך אותנו. כמעט עברנו אותו והוא כבר החל לנסוע". עמ' 2 לפ', ש' 22-24).

                                    עדות זו, אכן תומכת בגרסת הנתבעים, שאכן עצם העקיפה או עצם העובדה שהאוטובוס החל לנסוע, גרמו לשניר לסטות לנתיב נסיעתו של הנתבע ובעצם בכך, על ידי חסימת נתיב נסיעתו, תרם לגרם התאונה.

                                    ואם לא די בעדות זו, התומכת בגרסת הנתבעים, באה עדותו של מר ינון עמר ומעדות זו עולה, שהאוטובוס המשיך לנסוע ישר ולכן לא יכול היה שניר לפנות ימינה (עמ' 3 לפ', ש' 18-19).

            ב.         הנתבע תרם אף הוא תרומתו לגרם התאונה, יען כי, הוא לא הבחין מבעוד מועד בכוונת שניר לבצע העקיפה ותוך נסיעה אי זהירה ותוך חוסר תשומת לב לרכבו של שניר, פגע ברכבו של שניר, על אף שניסה לבלום.

                        הנתבע הוא היחיד המאשר את גרסתם של התובעים, כפי שזו הובאה בכתב התביעה בכל הקשור בעצירת רכבו של שניר. בכתב התביעה, אכן נטען על ידי התובעים שרכבם עצר והנתבע מאשר בבית המשפט, שאכן רכב התובעים עצר, אך גם לטענתו עצר הרכב בו נהג שניר לאחר שביצע עקיפה של האוטובוס.

                        אם הנתבע מעיד בבית המשפט, שהוא שם לב לכך ששניר עוקף את האוטובוס ואם הוא אומר שהעקיפה הייתה בסדר, שמע מיניה שבראותו כך, היה עליו לנסוע בזהירות, תוך שמירת מרחק מרכבו של שניר ואם היה שומר מרחק, הייתה התאונה נמנעת ומכל מקום לא היה קורה מצב, שהעצירה הפתאומית תגרום לתאונה (עמ' 3 לפ', ש' 27-28).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ