אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 7756-10-10

פסק-דין בתיק ת"ק 7756-10-10

תאריך פרסום : 19/05/2014 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות תל אביב - יפו
7756-10-10
15/05/2014
בפני השופט:
לימור ביבי-ממן

- נגד -
התובע:
יוסף קלינמן
הנתבע:
ולנטין קירשון
פסק-דין

לפני תביעה הנסבה על נזקים אשר נגרמו לתובע כפועל יוצא מחיובו בתשלום ארנונה בגין דירה אשר לטענתו הושכרה על ידו לנתבע.

1.                    לטענת התובע, ביום 28/11/04 נחתם בינו כמשכיר לבין הנתבע כשוכר, הסכם להשכרת יחידה ב' בקומה השנייה ברחוב ******** (להלן:" הסכם השכירות" ו" המושכר"). לטענת התובע, לאחר חתימת ההסכם הוא הודיע לעיריית תל אביב על כך שהנתבע מחזיק בדירה ומשכך, הופנו הדרישות לתשלום הארנונה בגין המושכר לנתבע. לטענת התובע, לאחר סיום תקופת השכירות וקבלת המושכר בחזרה לידיו, פנה הנתבע אל ועדת הערר של עיריית תל אביב, טען כי חתימתו על הסכם השכירות זוייפה ומשכך, ביקש לבטל את הדרישה לתשלום חוב הארנונה בגין המושכר אשר הופנתה אליו. לטענת התובע, ועדת הערר, מבלי לקבל את תגובתו, קיבלה את טענות הנתבע והסבה את החיוב בתשלום הארנונה על שמו.  זאת ועוד, לטענת התובע, השגה וערר אשר הגיש על החלטת הועדה כאמור- נדחתה מפאת חוסר סמכות. לפיכך, לא נותרה בידו ברירה מלבד תשלום דרישת החוב בגין הארנונה.

התובע מוסיף וטוען כי טענת הנתבע ולפיה חתימתו זוייפה הינה שיקרית, באשר במועד החתימה על הסכם השכירות נכח הנתבע, אותו זיהה באמצעות תעודת הזהות שלו וחתם על הסכם השכירות בפניו.

בנסיבות אלו, לטענת התובע, על הנתבע לשפותו בגין הנזקים אשר נגרמו לו כפועל יוצא מטענותיו השיקריות של הנתבע ולפיהן חתימתו על הסכם השכירות זוייפה ובכלל זה עליו להשיב סך 1,116 ש"ח אשר שולם על ידו בגין הארנונה וכן, הוצאותיו בגין הערר אשר הגיש ובכלל זה ביטול זמנו בסך 2,500 ש"ח.

2.                    הנתבע מנגד, טען בכתב ההגנה מטעמו כי מעולם לא חתם על הסכם השכירות בגין המושכר ומעולם לא החזיק במושכר. זאת ועוד, הינו סובל מבעיות נוירולוגיות ופסיכיאטריות, בשנת 2007 הוא החל לקבל דרישות חוב מעריית תל אביב לתשלום ארנונה בגין המושכר והואיל ומעולם לא החזיק בו, הוא פנה לעיריית תל אביב על מנת לברר את פשר החוב ונענה כי מקור החוב הינו בהסכם השכירות עליו לכאורה חתם. לטענת הנתבע, חתימתו על הסכם השכירות זוייפה על ידי אחר בשם וסילקובסקי יעקב ת.ז. 01745457 ומשקיבל דרישות חוב נוספות מגורמים שונים הנובעים מהתחזותו של זה אליו, הוא אף פנה בתלונה למשטרה בגין התחזות.

בנסיבות אלו, לטענת הנתבע דין התביעה להידחות באשר בדין טען בפני ועדת הערר כי חתימתו על הסכם השכירות זוייפה.

דיון והכרעה:

3.                    בדיונים אשר התקיימו בפני העידו התובע והנתבע, כמו כן, הוגשו על ידי הצדדים מסמכים ובכלל זה חוות דעת מומחה לכתב יד מטעם הנתבע.

4.                    אציין כי ביום 4/4/11 ניתן על ידי, בסיום הדיון הראשון בין הצדדים, פסק דין אשר עליו הוגש, על ידי הנתבע, ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הערעור, נקבע על ידי בית המשפט המחוזי ביום 10/11/13,  כי  דין פסק דיני להתבטל וכי התיק יושב לדיון בפני על מנת לבחון מחדש את הראיות ובכלל זה, ראיות חדשות אשר הוגשו על ידי הנתבע לבית המשפט המחוזי וביניהן חוות הדעת של מומחה לכתב יד.

5.                    כמצוות פסק דינו של בית המשפט המחוזי, התייצבו הצדדים בפני לדיון ביום 12/3/14, במסגרתו שבו והעלו טענותיהם ועדויותיהם וכן, הציגו בפני את כלל ראיותיהם.

6.                    לאחר בחינת הראיות ושקילתן, ניתן פסק דיני זה.

7.                    אין חולק כי הטענה המרכזית במחלוקת בפני, נסבה על שאלת אותנטיות חתימתו של הנתבע על הסכם השכירות וכחלק מהדיון בשאלה זו, הנני מוצאת להקדים דיון בשאלה על מי מוטל הנטל להוכחת טענת זיוף החתימה.

8.                    מושכלות יסוד הינן בדבר תחולת הכלל ולפיו " המוציא מחברו עליו הראיה"- דהיינו ככלל על התובע הנטל להוכחת תביעתו. יחד עם זאת, מקום בו אדם מתכחש לחתימתו נטל ההוכחה והשכנוע לאמיתות החתימה מוטל על הטוען לכך. נטל זה יעבור לצד השני לאחר שהטוען לזיוף חתימתו יניח תשתית ראייתית בעלת משקל רב לבסס טענתו, שכן נפסק, כי מקום שבו מועלת טענת זיוף, נדרשת " מידת הוכחה גדולה יותר וודאית יותר ... ובדרגת שכנוע מן הגבוהות ביותר הידועות במשפט האזרחי" (ע"א 292/64 כהן נ' אשד, פ"ד יט(1) 414 (1965); ע"א 260/82 סלומון נ' אמונה, פ"ד לח(4) 253 (1984)).

בהמשך לקביעה זו, הוסיפה כבוד השופטת עדנה ארבל בפסק דינה אשר ניתן ב רע"א 9713/07 חיר נ' שטרמל (סעיף 6 לפסק הדין), כי:

"...אשר לשאלת רמת הנטל הנדרשת להוכחת טענת זיוף במשפט אזרחי, הרי ששאלה זו נידונה בפסיקה זה מכבר. בהקשר זה יצויין, כי ניתן אמנם להבחין בשתי גישות בפסיקה ביחס לסוגיה זו: לפי הגישה האחת, בין מידת ההוכחה במשפט האזרחי - מאזן ההסתברויות, לבין מידת ההוכחה במשפט הפלילי - הוכחה למעלה מכל ספק סביר, ישנה רמת וודאות שלישית, הנדרשת מקום שצד במשפט אזרחי טוען לביצוען של עבירות פליליות, כגון זיוף, מרמה או הונאה (ראו דברי הנשיא שמגר ב ע"א 6465/93 כהן נ' לנגרמן (לא פורסם, [פורסם בנבו] , 20.7.1995), (להלן: עניין כהן)). לעומת זאת, אליבא דגישה השניה, במשפט האזרחי ישנה מידת ההוכחה אחת ויחידה - היא זו של נטיית מאזן ההסתברויות, אולם כמות הראיות הנדרשת כדי לשכנע את השופט בנטייתה של ההסתברות האמורה קשורה במהותו וחומרתו של הנושא. הדגש הוא, אפוא, על רצינות הראיה (ראו דברי השופט (כתוארו אז) ברק ב ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 606 (1986)); וכן דעתו של השופט קדמי בעניין כהן הנ"ל)".

מן האמור נובע כי מקום בו טוען הנתבע שחתימתו זויפה, הנטל הראשוני להוכחת טענת הזיוף מוטל לפתחו.

9.                    על אף האמור, הנני מוצאת להדגיש- כפי שיפורט להלן- שבמקרה בפני ממילא, השאלה על מי מוטל הנטל להוכחת הטענה הינה שאלה אשר אינה טעונה הכרעה, באשר הנני סבורה כי כפות המאזניים אינן מעוינות ומאזן ההסתברויות נוטה לכיוון גרסת התובע, דהיינו, לכך שחתימתו של הנתבע הינה אותנטית וזאת, בנסיבות כפי שיפורטו  להלן.

10.                ראשית, התובע העיד בפני בשני הדיונים ועדותו היתה קוהנרטית ואמינה בעיני ובהתאם לעדותו זיהה את הנתבע באמצעות תעודת זהות והנתבע חתם בפניו על הסכם השכירות לאחר שזיהה אותו כאמור.

11.                בנוסף, בניגוד לגרסת התובע, אשר כאמור היתה קוהנרטית ועקבית, מצאתי את גרסתו של הנתבע בלתי קוהרנטית ובחלקה אף כבושה, באופן אשר יש בו בכדי להוביל להעדפת גרסת התובע על פני גרסת הנתבע.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ