פסק-דין בתיק ת"ק 61190-01-13 - פסקדין

1.     בין התובעת (שהיא גם הנתבעת שכנגד) לבין הנתבע (שהוא גם התובע שכנגד) נחתם הסכם שכירות דירה ברחוב אבא קובנר 1 בתל אביב (להלן: " המושכר"). אין מחלוקת כי התובעת שכרה את המושכר לצורך מגוריה בתקופה של שש שנים, כאשר הסכם ההארכה האחרון נחתם בין הצדדים ביום 22.6.10 (להלן: " ההסכם"). על פי ההסכם תקופת השכירות הסתיימה ביום 31.6.11 (כך!) עם אופציה להארכה לשנה נוספת (סעיף 25 להסכם), אופציה שמומשה. בין הצדדים נותרו מחלוקות לאחר פינוי המושכר, אשר  הביאו לתביעה ולתביעה שכנגד שנדונה בפני.

2.     את התביעה הגישה התובעת, אשר תבעה מהנתבע כי ישיב לה סך של 3,447 ש"ח אשר חולטו מתוך ערבות בנקאית אוטונומית, שהחזיק הנתבע בגין השכירות. לטענת התובעת בכתב התביעה, לאחר שהסתיימה תקופת השכירות היא פעלה להחזיר לנתבע את הדירה במצב התקין ביותר, כשהדירה נקייה ומסוידת וכן ביצעה את התיקונים אשר נדרשו על ידי הנתבע. עוד ציינה בכתב התביעה, כי הנתבע רכש ממנה שני ארונות, שקנתה לדירה במחיר של 700 ש"ח ונמנע מלשלם עבורם עד היום. כמו כן, היא טוענת כי שילמה סך של 400 ש"ח לצבע עבור תיקון הקירות, אשר הנתבע התחייב לשלם לה, ולא שילם. לכן לטענתה הנתבע נשאר חייב לה 550 ש"ח לאחר קיזוז הפרשי מדד ששולמו בעודף. התובעת ציינה, כי הנתבע חילט לעצמו מסכום הערבות הבנקאית שהייתה לו סך של 4,882 ש"ח. מתוכם מקובל עליה, כי ניתן היה להפחית סך 1,985 ש"ח עבור דלת אמבטיה, שהיה צורך להחליף, ולפיכך סכום התביעה מבטא את הסכום שחולט בהפחתה של ערך הדלת.

3.     הנתבע הגיש כתב הגנה וציין כי התובעת שכרה ממנו דירת יוקרה בצפון תל אביב, אשר חזרה לידיו במצב בלתי תקין והיא אף אחרה ביום בהחזרת הדירה. עוד הוא מציין, כי היא התבקשה לתקן ליקויים ואף קיבלה מספר ימים נוספים כדי לתקן אותם ובכל זאת לא תיקנה. אשר לטענה בדבר רכישת שני הארונות טען הנתבע כי מעולם לא רכש מהתובעת ארונות ולא סוכם דבר בעניין זה, וכן, הוא מפנה לסעיף 9 לחוזה השכירות הקובע, כי אם יבצע השוכר שינויים בנכס יישארו השינויים בנכס בתום תקופת השכירות ללא תשלום. התובע צירף לכתב ההגנה תמונות המוכיחות, לטענתו, את הנזקים שנשארו בדירה לאחר שהתובעת עזבה את הדירה. הנתבע פירט בכתב ההגנה את כל התיקונים שביצע ואשר מסתכמים לטענתו בסך של 6,140 ש"ח. להלן הפירוט :

·        החלפת דלת                                                      2,112   ש"ח

·        התקנת גריל ממד +שלט אלקטרה                       700      ש"ח

·        תיקוני חשמל                                                     200      ש"ח

·        תיקון דלת כניסה                                               250      ש"ח

·        שקעי חשמל פוטוצ'יני                                       86        ש"ח

·        החלפת ריצוף + עבודה                                      792      ש"ח

·        הפרשי מדד                                                       542      ש"ח

·        ניקיון הדירה +חומרי ניקוי                                 250      ש"ח

·        שני בתי מנורות                                                 13        ש"ח

·        איחור של יום                                                    395      ש"ח

·        דמי טיפול והוצאות                                           800      ש"ח

·        סה"כ                                                                _______

6,140 ש"ח

4.      לפיכך מסכם הנתבע, כי גם לאחר חילוט הערבות הבנקאית, מגיע לו בנוסף סך של 1,258 ש"ח. הנתבע אף הגיש כתב תביעה שכנגד ובו תבע מהתובעת סך של 22,500 ש"ח וזאת לטענתו בשל הפסד שכר דירה בגין תיקון הליקויים, הוצאות, בזבוז זמן טרחה ואגרת בית משפט בסך של 4,000 ש"ח וכן 18,500 ש"ח בגין הפרה יסודית של ההסכם וזאת על פי סעיף 17 להסכם.

5.     בכתב ההגנה שכנגד, הנתבעת טענה כי התביעה שכנגד לא נועדה אלא להיות משקל נגד לתביעה שהגישה. התובעת טענה כי עם כניסתה למושכר לא נערך פרוטוקול ולמרות שבדירה היו קיימים נזקים שונים כמו חורים בדלת, ידית טוש פגומה ועוד, התובעת לא ייחסה לכך חשיבות, באשר היו אלה נזקים לא משמעותיים בעיניה והניחה שתצטרך להשיב הדירה באותו מצב שבו קיבלה אותה. הנתבעת טענה שבסיום השכירות סיידה את הדירה וכן ביצעה באמצעות אנשי מקצוע תיקונים שדרש הנתבע. לטענתה, עם סיום ההתקשרות החל הנתבע להעלות טענות שונות, חדשות לבקרים, ככל הנראה מתוך הכנה למימוש הערבות הבנקאית. התובעת עשתה ככל הניתן לרצות את הנתבע אולם לא היה בכך די. טענות הנתבע התייחסו לשני פסי חלודה דקיקים, אשר הוסרו ללא קושי, שלט מזגן, שלטענתו לא היה תקין, והתובעת רכשה שלט מזגן אחר, מנורה בחדר האמבטיה, למרות שבית המנורה היה חשוף בעת שקיבלה הדירה ושקעים, שנבדקו על ידי חשמלאי ונמצאו תקינים כולם.

6.     לטענתה, במקביל הסכימה כי הנתבע ירכוש ממנה שני ארונות שהביאה לדירה בתמורה ל- 700 ש"ח וכן ביקש ממנה לבקש מהצבע שהזמינה לסיוד הדירה לבצע עבודה בסך של 400 ש"ח והתחייב להשיב לה סכום זה. עוד טען הנתבע כי דלת השירותים ניזוקה בתקופת השכירות. התובעת הכחישה טענה זו, אולם הייתה מוכנה להסכים לתשלום זה, בהנחה שבכך יבוא קץ לדרישות הנתבע. לטענתה לאחר בדיקה מצאה שעלות דלת חדשה 800 ש"ח, אלא שאז טען הנתבע שעליה להזמין דלת שעלותה 1,300 ש"ח וכעבור זמן הודיע כי רכש דלת שעלותה 1,985 ש"ח ודרש מהתובעת החזר ללא שהציג חשבונית.