אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 59896-03-11

פסק-דין בתיק ת"ק 59896-03-11

תאריך פרסום : 21/05/2012 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות רחובות
59896-03-11
23/09/2011
בפני השופט:
גדעון ברק

- נגד -
התובע:
צבי יהודה
הנתבע:
1. סלי ישעיהו
2. שלמה סיקס חברה להשכרת רכב

פסק-דין

1.         א.         לטענת התובע, לא צייתה הנתבעת 1 (להלן:"הנתבעת") לתמרור "עצור" וכתוצאה מכך גרמה נזק לרכב התובע.

                        בעקבות כך, שלח התובע תביעה אל הנתבעת 2 - המבטחת את רכב הנתבעת - (להלן: "המבטחת") והיא אמנם שילמה לו פיצוי, אך החליטה לקזז מתשלום הפיצויים בטענה של רשלנות תורמת.

                        התובע סבור, שלא היה מקום לקיזוז, משום שלטענתו, כל האחריות רובצת על הנתבעת ואין לייחס לו רשלנות תורמת כלשהי.

                        משכך סבר התובע, הוא הגיש תביעה זו לחייב הנתבעות לשלם לו הסכום שקוזז בסך של 6,106 ש"ח ובנוסף לכך סך של 60 ש"ח דמי ביול וסך של 500 ש"ח הוצאות משפט, הפסד זמן וימי עבודה.

            ב.         בכתב ההגנה, אכן חוזרות הנתבעות וטוענות לרשלנות תורמת של התובע הבאה לידי ביטוי בכך, שהתובע נכנס לצומת בחוסר זהירות. גם מיקומי הנזקים בשני הרכבים, יש בהם - לדעת הנתבעות- כדי לתמוך בטענת הרשלנות התורמת.

                        המבטחת העריכה את הרשלנות התורמת של התובע בשיעור של 25% והכירה באחריות הנתבעת בשיעור של 75% אך זאת לצורך פשרה בלבד.

2.         א.         א)         חובה על תובע המגיש תביעה על סכום כלשהו, לפרט בכתב התביעה כיצד הגיע לסכום הנתבע ותובע לא יכול לציין סכום של 6,106 ש"ח ולהשאיר את מלאכת החישוב בידי בית המשפט.

                                    עם זאת, על מנת להגיע להכרעה בפסק דין זה בדבר סכום הנזק, הסכום ששולם לתובע בפועל ומהי באמת היתרה שלא שולמה לתובע, עיין בית המשפט במסמכים שצורפו לכתב התביעה וממסכים אלה עולה, שבתביעה שהגיש התובע למבטחת פורט סכום נזק של 20,142 ש"ח, הכולל בחובו: נזק ממשי לרכב בסך של 14,304 ש"ח, שכ"ט שמאי בסך של 1.334 ש"ח וירידת ערך בסך של 4,504 ש"ח. (ראה מכתב "מנצר ביטוחים" שצורף לכתב התביעה).

                        ב)         מכתב נוסף שצרף התובע לכתב התביעה, הוא מכתב מיום 10.3.11 המופנה ל"מנצר" הנ"ל ובמכתב זה החליטה מחלקת התביעות להעריך הנזק בסכום של  18,715 ש"ח, הכולל את סכום הנזק הממשי בסך של 14,304 ש"ח, ירידת ערך מופחתת בסך של 3,811 ש"ח ושכ"ט שמאי מופחת בסך של 600 ש"ח.

                                    מתוך הסך של 18,715 ש"ח החליטה מחלקת התביעות לקזז סל של 4,679 ש"ח המהווה, לדעתה, רשלנות תורמת בשיעור של 25%.

3.         השאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים היא: האם צדקה המבטחת בהחלטתה לקבוע רשלנות תורמת של התובע בשיעור 25% ולאחר הכרעה בשאלה זו, יחליט בית המשפט בשאלת הסכום עצמו אשר תבע התובע בכתב התביעה.

4.         התובע, אשר ראה  לנגד עיניו רק את הסכום הנתבע, לא טרח לפרט בכתב התביעה את העובדות הנוגעות לקרות האירוע ולא פרט כיצד אירעה התאונה.

            התובע הסתפק בכך שציין, שהנתבעת לא צייתה לתמרור עצור וגרמה נזקים לרכבו.

            גם הנתבעות, הלכו בדרך זו וגם הן לא פירטו בכתב הגנה את העובדות הנוגעות לתאונה עצמה וכל שציינו בכתב ההגנה הוא, שהתובע נכנס לצומת בחוסר זהירות ובכך יש לייחס לו רשלנות תורמת.

5.         מאחר והצדדים ביקשו לנהל משפט בעניין זה והיות והתובע, נציג המבטחת והנתבעת עצמה התייצבו בבית המשפט, שמעתי כל אחד מהצדדים המעורבים בתאונה ובבית המשפט נכנס כ"א מהם לפרטים נוספים על אופן קרות התאונה.

            לאחר שבחנתי ולאחר ששקלתי את עדויות הצדדים, אני מחליט לקבל את טענת הנתבעות, שאכן קיימת לתובע רשלנות תורמת, ברם איני מקבל את הקביעה שיש לייחס לתובע אשם תורם בשיעור של 25%, משום שלאור העובדות והנסיבות, כפי שיתוארו להלן, אני קובע את רשלנותו התורמת של התובע בשיעור של 15% - זאת מהנימוקים הבאים:

            א.         א)         התובע העיד, כי הוא נסע ישר ובכיוון נסיעתו לא הוצב תמרור כלשהו, בעוד שהנתבעת יצאה מצומת שהיה לפניה תמרור "עצור" ומשלא עצרה והמשיכה בנסיעה - פגעה הנתבעת ברכב התובע.

                                    גם נוהג רכב הנוסע ישר ואין בפניו תמרור "עצור" או תמרור "האט ותן זכות קדימה" עדיין חייב לנהוג בזהירות ולבדוק אם אין רכב היוצא מנתיב המשתלב עם נתיב נסיעתו - גם אם אותו נוהג רכב יוצא מבלי לציית לתמרור "עצור".

                        ב)         התובע הסביר את קרות התאונה בעזרת תרשים ת/1 ומהסבריו אכן עולה, שהתאונה אירעה, כאשר הנתבעת הייתה כבר במרכז הצומת ולכן מחובתו של התובע הייתה להבחין ברכב היוצא כך משמאלו ואם היה נוהג בזהירות ובמהירות סבירה - אין להוציא מכלל אפשרות שהתאונה הייתה נמנעת.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ