בתאריך 4.10.11, רכשו התובעים מהנתבעת 1, באמצעות הנתבעת 2, ביטוח דירה לתקופה של שנה אחת ושילמו בגינו את הסך של 2,900 ש"ח.
בתאריך 15.3.12, ארעה פריצה לביתם של התובעים, שבה נגנבו מביתם פריטים ובמהלכה של ההתפרצות אף נגרמו נזקים לתריסי הבית וכאשר סך הכל נזקי התובעים הוערך, בערכי שיפוי, בסך של 21,710 ש"ח.
משדרשו התובעים מהנתבעת 1 לפצותם בגין נזקיהם, נענו בשלילה, בטענה כי הצהרת התובעים בהצעת הביטוח שלהם כי ב-3 השנים האחרונות שלפני עריכת הביטוח לא היו להם תביעות קודמות אינה הצהרת אמת הואיל ובפועל היתה להם התפרצות קודמות לדירתם, כשנה קודם לעריכת הפוליסה שבענייננו וכאשר אף במהלכה של אותה התפרצות קודמת נגנבו מביתם פריטים והוגשה על ידם תביעה לחב' ביטוח מטעמם, חברה אחרת.
כן טענה הנתבעת 2 כי בניגוד לתנאי הפוליסה, היישוב בו מתגוררים התובעים אינו מוקף גדר ואין בו שומר במשך 24 שעות ומטעם זה אינו ממלא אחר התנאי שנקבע בפוליסה והמחייב קיומה של גדר, וזאת בנוסף לאמצעי אבטחה נוספים, חלף מיגון מיוחד של בית התובעים.
התובעים טענו כי עובר לרכישת הביטוח מהנתבעות, לא נדרשו כלל להצהיר כי היישוב מוקף גדר וכי קיים שומר בכניסה.
כן לא נדרשו להצהיר על העדר תביעות למשך 3 השנים הקודמות לעריכת הביטוח הנוכחי.
כל שנדרשו על ידי נציג הנתבעת 2, היה להצהיר כי לא היו להם תביעות קודמות אל מול חב' הביטוח הקודמת שלהם, היא חב' הפניקס, וכך אכן הצהירו.
בדיעבד, הסתבר כי התובעים היו מבוטחים בחב' הפניקס רק תקופה קצרה, של כ-4 חודשים, במהלכה אכן לא תבעו דבר.
ברם, קודם לכן היו מבוטחים בחב' הביטוח מגדל ובתקופת ביטוח זו ארעה ההתפרצות הקודמת לדירתם והם אכן תבעו ופוצו בגין נזקיהם בגין אותם התפרצות קודמת.
התובעים עמדו על כך שלא נדרשו ליתן התייחסות לתביעות קודמות לתקופה של 3 שנים שלפני עריכת הביטוח הנוכחי אלא רק ליתן התייחסות לגבי תקופת ביטוחם בחברה הקודמת וכך עשו, כאשר דיווחו כי לא תבעו דבר מחב' הביטוח הקודמת, היא חב' הפניקס.
התובעים אף גרסו כי לא נדרשו מלכתחילה ליתן אישור כי היישוב בו הינם מתגוררים מוקף גדר.
לטענתם, לאחר שהודיעו לנציג הנתבעת 2, מר יגאל אוחיון, כי דירתם נפרצה, נשלח אליהם מכתבו של מר אוחיון, מכתב מיום 22.3.12, המבקשם להמציא
"מכתב מהיישוב שמאשר שהם מפעילים אבטחה במקום" וכן כי ימציאו אישור של חב' הפניקס, היא החברה הקודמת בה היו מבוטחים, כי
"לא היו תביעות בפוליסה הקודמת".
התובעים המציאו את הנתונים המבוקשים, אישור של וועד היישוב נופית בדבר הסדרי השמירה והאבטחה במקום, כפי שניתן ביום 1.4.12 ואישור של חב' הפניקס כי לא הוגשו לה תביעות על ידי התובעים.
הנני מקבלת כמהימנים עליי את כל דברי עדותם של התובעים, המתאשרים במסמכים ובתיעוד כפי שהוגשו לביהמ"ש וכאשר גירסתם מתאשרת אף במכתבו של מר אוחיון, כמפורט לעיל ואף בעדותו של מר אוחיון, נציג הנתבעת 2, בביהמ"ש.
הנני קובעת כי הוכח שהצעת הביטוח כלל לא נחתמה על ידי התובעים אלא על ידי נציג הנתבעת 2 וכי כל הפרטים שהתובעים נדרשו למסור, לטעמם, אכן נמסרו לנציג הנתבעת 2 וזאת בשיחה טלפונית שלו עם התובעים.
זאת ועוד, נציג הנתבעת 2, מר אוחיון, אכן אישר בביהמ"ש כי דיבר עם התובעת 1 רק על תקופת היותה מבוטחת בפניקס ולא דרש הימנה התייחסות ל-3 שנים אחרונות של ביטוח, עובר לעריכת הצעת הביטוח הנוכחית.
לכתב ההגנה שהוגש מטעם הנתבעת 2 צורפה, כנספח 2, תוספת לפוליסת הביטוח שנערכה ביום 17.1.12, כ-3 חודשים לאחר תחילת תוקפו של הביטוח, ובה שינויים וחידושים, כאשר עיקרו של החידוש מתייחס לעידכון תנאי המיגון, לדרישות האבטחה של היישוב (שבפועל קויימו כולם פרט לעובדה כי היישוב אינו מגודר מכל עבריו בגדר).
מכתב ההגנה עולה כי נספח זה נשלח לתובעים.
לטענת התובעים, לא קיבלו כלל תוספת חדשה זו ומכל מקום, גם אם היה מוכח כי קיבלוה - הרי שבהעדר הסכמה מפורשת של התובעים לשינוי תנאי הביטוח במהלך תקופת הביטוח - לא ניתן לקבוע כי שינויים מבוקשים אלה מחייבים את התובעים, כאשר הינם חד צדדיים וכאשר הנתבעת 1 אף לא עשתה דבר כדי לוודא קבלת אותו מסמך משנה וקבלת הסכמתם של התובעים לתוכנו.