פסק-דין בתיק ת"ק 56839-03-11 - פסקדין

גרסת התובעים

1.       ביום 4.12.10 פגע רכב מסוג "רובר" בו נהג הנתבע  (להלן: "רכב הנתבע") ברכבם של התובעים מסוג "רנו" (להלן: "רכב התובעים"), כאשר הנתבע ביצע נסיעה בהילוך אחורי באמצע צומת והתנגש ברכב התובעים, בו נהג התובע מס' 1 (להלן: התובע) אשר נסע ישר.

2.       כתוצאה מהפגיעה נגרמו לתובעים הנזקים הבאים: הפסדים בגין ביצוע תיקון ברכבם, תשלום שכר טרחת שמאי, הוצאות גרירה, הוצאות משפט ועוגמת נפש, המסתכמים  בסך 13,789 ש"ח.

גרסת הנתבעים

3.     לגרסת הנתבע, התאונה אירעה עקב בלימת פתע של רכבו כתוצאה מחציית כלב את נתיב נסיעתו ואי שמירת מרחק על ידי רכב התובע, אשר נהג במהירות מופרזת, כשדעתו הייתה מוסחת בזמן הנהיגה.

האחריות

4.       התובע העיד כי ביום 4.12.10, בדרכו למושב דלתון יחד עם אשתו ושלושת ילדיהם, תוך כדי נסיעה לקראת הצומת הדרומית של צפת, הבחין ברכב שנסע לפניו כשהוא משלב להילוך אחורי ונוסע לאחור. לגרסת התובע לא הייתה לו כל אפשרות להימנע מהתאונה, הואיל ונתיבי הנסיעה הסמוכים לא היו פנויים ולפיכך כל ניסיונותיו לבלום לא צלחו.

התובע הגיש מסמך בו מודה הנתבע באחריותו לקרות התאונה (מוצג ת/1).

5.     לגרסת הנתבע, התובע הוא האחראי לקרות התאונה הואיל ולאחר שעבר את הצומת, לא שמר מרחק מתאים ופגע ברכב הנתבע, שנאלץ לבלום כתוצאה מחציית הכלב.  אשר למוצג ת/1הנ"ל, טען הנתבע כי לא ידע על מה חתם ועל כן מסמך זה אינו בר תוקף.

מוצג ת/1

6.     כפי שנכתב על גבי המסמך ת/1, הנתבע מודה באחריותו.  בדיון הסביר הנתבע את פשר המסמך ואת נסיבות חתימתו: "התובע בא לחנות של אח שלי, אחי התקשר אלי והלכתי לחנות הם דיברו, אח שלי הוא עורך דין, על ביטול פסק הדין ובגלל זה חתמתי. את המכתב הכינו בחנות, אני לא יודע לקרוא ולכתוב, זה כתב יד של אח שלי, החתימה היא שלי" (ראה עמ' 7 לפרוטוקול הדיון).     לגרסת הנתבע, אין הוא אחראי לקרות התאונה והודאתו בכתב אינה תקפה. הוא אינו יודע קרוא וכתוב, וסבר כי מדובר במסמך הקשור לביטול פסק-דין שניתן בהליך זה במעמד צד אחד (בהעדרו של הנתבע).

7.       המדובר בטענת "לא נעשה דבר", לפיה הנתבע לא קרא את המסמך ולא ידע על מה הוא חותם, אולם לעניין זה נקבע בפסיקה כי:

"בדרך-כלל דין הוא, שאדם החותם על מסמך בלא לדעת תכנו, לא ישמע בטענה שלא קרא את המסמך ולא ידע על מה חתם ובמה התחייב. חזקה עליו שחתם לאות הסכמתו, יהא תוכן המסמך אשר יהא"

ראה דברי השופט זוסמן בע"א 467/64 שוויץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, בעמ' 117.

בענייננו, הנתבע אישר כי מדובר בחתימתו.  הוא אינו יכול להישמע בטענה שלא ידע על מה חתם, ובמיוחד לאור דבריו כי  אחיו הוא אשר ייעץ לו לחתום על המסמך ת/1.

עוד יפים לעניין זה דברי כבוד השופט שמגר בע"א 413/79 ישראל אדלר חברה לבנין בע"מ נ' מנצור, פ"ד לד(4) 29, 38:

"אין הטענה עומדת גם למי שלא טרח לקרוא על מה הוא חותם ומה תוצאותיה של החתימה... לא תעמוד טענת non est factum, גם כאשר החותם חתם בלי דעת וזאת כאשר האדם חותם על-פי עצת פרקליטו או יועץ אחר המהימן עליו, מבלי שהיתה טעות או הטעיה באשר למהותו של המסמך, אלא מתוך הסתמכות עיוורת על דעת היועץ האמור, ואמון בה, ותוך נכונות לחתום על כל מסמך על-פי שיקולו של הלה, יהיה המסמך אשר יהיה".