פסק-דין בתיק ת"ק 40625-10-12

1.         יצא לבית משפט זה לדון בשלוש תביעות, שהוגשו נגד הנתבעת. תביעה אחת נדונה ביום 14.2.13 (תיק 37006-10-12) ושני תיקים נדונו ביום 17.2.13 (40625-10-12, 36544-10-12) ובעצם הגשת תביעות, שכמעט כולן מלינות על אופן הטיפול של הנתבעת- יש בכך כדי לעורר שאלות ותמיהות, כגון:

            כיצד מגיעה הנתבעת אל אותם אנשים הזקוקים אכן לעזרה, מה סוג הטיפול שהנתבעת יכולה לתת לאותם לקוחות אשר יביא אחריו תוצאות חיוביות וכיצד זה בשלושת המקרים הנ"ל - מלינים הלקוחות נגד הנתבעת ותובעים את כספיהם חזרה.

            לא רק שתובעים את כספיהם חזרה, אלא הוגשו תביעות לקבלת פיצוי על אופן הטיפול.

            הקדמה זו, היא רק כדי להביא בפני הקורא הנכבד את השאלות הנובעות מהגשת סדרה של תיקים, אך כמובן שבית המשפט יתייחס לכל מקרה ומקרה לגופו ויינתן פסק דין נפרד בכ"א מהתיקים הנ"ל.

2.         בתיק 40625-10-12 הוגשה תביעה על ידי התובעים נגד הנתבעת, בה מבקשים התובעים לחייב הנתבעת לשלם להם סך של 2,500 ש"ח  בטענה העיקרית, שלא קיבלו שום שירות בעד סכום זה חוץ משליחת טופס למוסד לביטוח לאומי הכולל בקשת ערעור.

3.         ואלו הן העובדות העיקריות המועלות על ידי התובעים, שיש בהן - לדעתם- כדי להצדיק קבלת התביעה:

            א.         ביום 21.6.12 התקשרה נציגת הנתבעת ושאלה את מי מהתובעים אם יש להם בעיה עם ביטוח לאומי ומשהשיב בחיוב, זימנה נציגת הנתבעת את התובעים לפגישה במשרדה ליום 22.6.12. בעת שהתובעים הגיעו למשרד הנתבעת, בדקו נציגי הנתבעת אם אפשר לעשות משהו עם המוסד לביטוח לאומי עבור בנם של התובעים. באותו מעמד, צילמו נציגי הנתבעת מסמכים רפואיים.

            ב.         לפני שהתובעים שילמו לנתבעת את התשלום של 2,088 ש"ח (סך של 1,800 ש"ח בתוספת מע"מ), שאלו התובעים את נציג הנתבעת- לא פעם אחת- אם אפשר לעשות משהו עם הנכות של בנם ונציג הנתבעת השיב, שהוא רואה שיש אפשרות לקבל נכות.

4.         הנתבעת מבקשת לדחות את תביעת התובעים, זאת משום שהתובעים חתמו על הסכם מרצונם הטוב והחופשי ותוכן ההסכם אף הוסבר להם וכי הנתבעת נתנה תמורה בעד הסכום ששילמו התובעים.

            הנתבעת פתחה תיק, פעלה במרץ ועשתה כל שביכולתה על מנת שזכויות התובעים תמומשנה ופעלה רבות לקידום תיק התובעים.

            עוד נטען על ידי הנתבעת, שהיא פעלה בדיוק כפי שהתחייבה בהסכם וערכה דיון מעמיק בין כלל הגורמים המוסמכים הרלוונטיים בתביעה בקשר למסמכים הרפואיים שהיו בתיק התובעים.

5.         לאחר שבחנתי את העובדות, את טענות הצדדים, את  נסיבות המקרה ואת כל חומר הראיות, אני מחליט שדין התביעה להידחות - זאת מהנימוקים הבאים:

            א.         א)      התובעים חתמו ביום 22.6.12 על "הסכם שירות" (ראה נ/2) והתובעים מאשרים, שבטרם חתמו על ההסכם כבר בדקה נציגת הנתבעת אם אפשר לעזור לתובעים בקשר לנכות בנם וכבר באותו מעמד, צילמה נציגת הנתבעת מסמכים רפואיים.

                        ב)       אני מאמין לטענת התובעים, שלאחר שנציג הנתבעת בדקה המסמכים היא אמרה להם: "שהוא רואה יש אפשרות לקבל נכות", אך גם התובעים לא טוענים, שהייתה הבטחה שיקבל אחוזי נכות.

                                  ברי לי, שהבטחה לא הייתה כאן, היות ונציג הנתבעת לא יכול להתחייב על כך, יען כי לא הוא זה המחליט הסופי אם קיימת נכות - אם לאו ובעניין זה אף צוין בהסכם הנ"ל, שהנתבעת אינה מתחייבת להצלחה בכל אחת מהתביעות ושהחברה אף רשאית להפסיק את הטיפול לפי שיקול דעתה הבלעדי. (ראה סעיף 4(ו) להסכם הנ"ל).

            ב.         התובעים מאשרים גם, שהנתבעת הזמינה אותם פעם נוספת לשיחה ואף הסבירה להם מה המסמכים שעליהם לשלוח לנתבעת. התובעים אמנם שלחו המסמכים הדרושים ובצדק אמר להם נציג הנתבעת, שמעתה יש לחכות, שכן אותם מסמכים יש להעביר למוסדות המתאימים.

            ג.          א)      התובעת מלינה כנגד נציגת הנתבעת, אשר הייתה אמורה ללוותה לוועדה ובסופו של יום היא לא הגיעה ולאחר מכן, למרות שהתובעת הופיעה בפני הוועדה נתקבלה תשובה שלילית בנוגע לקביעת הנכות ולכן שואלת התובעת, על מה שילמה לנתבעת את הסכום ששילמה. (ראה בעמ' 1 לפ', ש' 19- 24).

                        ב)       התשובה לשאלה על מה היא שילמה, מצויה בטופס השירות עליו חתמו התובעים.

                                  התובעים חתמו על ההסכם בו תוארו תנאיו, צוין הסכום הראשוני אותו הם משלמים ובהסכם פורט שסכום זה מיועד אך ורק לצורך פתיחת תיק ואף צוין שסכום זה לא יוחזר ללקוח בכל מקרה.