פסק-דין בתיק ת"ק 30094-09-11 - פסקדין

1. לפני תביעה כנגד משטרת ישראל וקצין המשמש בה בתפקיד בכיר (להלן - הקצין) לפיצויים בשל עיכוב ומעצר שלא כדין .

2. הצדדים אינם חלוקים על עיקר העובדות והמחלוקת עניינה על פי איזו מערכת עובדות הורה הקצין לשוטרים בשטח לעכב ולעצור את התובע. האם בשל העובדה כי השוטרים טענו שביים דריסה, או בשל כך שנשכב לפני הניידת וסרב לעזוב את המקום.

3. אקדים ואומר כי המסקנה המתחייבת מהחומר שהובא בפני היא כטענת התובע - היינו שהקצין הורה לשוטרים בשטח לעכבו בשל כך שביים לטענתם דריסה וכן הורה כי אם יסרב לעיכוב - יש לעוצרו.

4. בהתאם לפלוגתאות שהיו מוסכמות על הצדדים והעדויות שנשמעו עולות העובדות הבאות. ביום העצמאות של שנת 2009 נסע התובע באזור צומת שפיה. שוטרי תנועה שהיו ברכב מוסווה סימנו לו לעצור (להלן - השוטרים) . לתובע נרשם דו"ח תנועה בשל נסיעה בצד שמאל של הדרך והדבר היה לצנינים בעיניו. התובע התרעם על מתן הדו"ח, ביקש שדברים מסויימים ירשמו ב "תגובת הנהג" על הדו"ח ועל רקע זה התעורר ויכוח בין הצדדים.
5. בסיומו של הליך רישום הדו"ח, ביקשו השוטרים לנסוע מהמקום, אולם אז צעק התובע וטען כי הניידת עלתה על רגלו (להלן - אירוע הדריסה). התובע ביקש שיוזמן לו אמבולנס וסרב לעזוב את המקום.  השוטרים התקשרו למפקדם (הקצין - נתבע 2 ) וביקשו הנחיות.

6. משלב זה חלוקים הצדדים באשר לאירועים. התובע טוען כי בשיחה זו (אשר התנהלה ברמקול הטלפון הנייד ולכן שמע את תוכנה) דיווחו השוטרים כי הוא ביים את אירוע הדריסה  ומבקש פינוי רפואי. השוטרים שאלו, אפוא, כיצד עליהם לפעול במצב דברים זה. לטענת התובע, תגובת הקצין הייתה הוראה מיידית לעיכובו ובאם יסרב לעוצרו.

7. עדי הנתבעים טענו כי השוטרים קיימו עם הקצין מספר שיחות וכי רק כאשר מסרו לו שהתובע מבצע פרובוקציות, נשכב מלפני ניידת המשטרה ואינו מאפשר לה לנסוע לדרכה,  הורה על עיכובו ועל מעצרו באם יסרב לעיכוב. העדים הדגישו כי הנחיות הקצין היו מדורגות:  בשיחה הראשונה, בה נמסר כי התובע ביים אירוע דריסה וטוען בכחש כי נדרס, הורה הקצין שיניחו לו לדרכו לקבלת טיפול. רק כאשר קיבל הקצין נתונים לפיהם התובע נשכב מלפני הניידת ומסרב לעזוב את המקום, הורה על עיכובו לתחנה בעילה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

מתי הורה הקצין על עיכובו של התובע ומעצרו ועל סמך אילו נתונים.

8. כאמור לעיל, במחלוקת זו, מצאתי להעדיף את גרסת התובע מהנימוקים הבאים:

א.  בכתב ההגנה, אשר הוגש מטעם שני הנתבעים,  פורטה השתלשלות העניינים וזו תואמת דווקא את גרסת התובע ואף בדיוק מושלם. בסעיף 9 לכתב ההנגה מפורט סדר ההתרחשויות, כאשר בסעיף 9(ז) נכתב:  "בשל ביום התאונה נתבקש התובע להתלוות אל השוטרים לתחנת המשטרה עקב הכשלת שוטר במילוי תפקידו" ;  בסעיף 9(ח) נרשם: "השוטרים התייעצו עם מפקדם, הנתבע מס' 2 , הסבירו את אשר התרחש והאחרון הורה לשוטרים לעכב את התובע ... וזאת בשל הפרעה לשוטר ..." ; בסעיף 9(ט) צויין כי "התובע סרב לעיכוב ...השוטרים שוב יצרו קשר עם המפקד...והוא הורה להם לעצור את התובע ..גם אם יש צורך בשימוש בכוח סביר" . הטענה שהתבע נשכב על הרצפה מוזכרת רק בסעיף 9(יא) ומצויין בו כי לאחר שנאזק (סעיף 9(י)) וסרב להכנס לניידת "נשכב על הארץ. הוא ביקש להזיז את רכבו וטען שיש לו נשק  ברכב. לאחר נעילת רכבו נאות התובע להכנס לרכב המשטרתי." 

ב. הנה כי כן, על פי כתב ההגנה, החלטת הקצין לעכב את התובע ולעוצרו אם יסרב, התקבלה כבר בשיחה בה נמסר לו כי התובע (לשיטת השוטרים) ביים תאונה והוא דורש פינוי רפואי. גרסה זו שונה לחלוטין מגרסת "עדי הנתבעת".  ראוי לציין כי אף מהפלוגתאות המוסכמות אשר הכתיבו הצדדים לפרוטוקול, עולה בבירור כי זוהי גרסת הנתבעים (עמ' 1 לפרוט') בניגוד לגרסה שהשמיעו העדים.

ג. גם מדוחות הפעולה והמזכרים של שוטרי התנועה עולה בבירור כי ההחלטה לעכב את התובע ולעוצרו אם יסרב, באה על רקע טענת השוטרים לביום תאונה מצידו וטרם שביצע כל פעולה מתגרה אחרת. גרסה זו חוזרת על עצמה בכל דוחות הפעולה ואין כל דו"ח אשר מציין את הגרסה שהושמעה בעת המשפט על ידי עדי הנתבעת. כך ראה נ/4 (דו"ח פעולה של השוטרת הילה בן אבו). דו"ח זה נרשם בסיומו של ההליך (ראה עמוד אחרון) כאשר ברור שמדובר בהליך חריג ומכאן שהשוטרת נתנה דעתה לתוכן הרישום. בעמ' 2 מציינת השוטרת לאחר תיאור "ביום התאונה" כי "לאחר שיחה עם מפקד השלוחה רון דוד קיבלתי הוראה לעכב את הנהג לתחנה עקב ביום האירוע על מנת להסיר כל ספק לפגיעה בנהג והכשלת שוטר בתפקיד. הנהג התבקש כמעוכב להתלוות ...סרב. הוסבר לו שבשל הסירוב הוא עובר למעמד עצור ... עדיין סרב ... כבלתי את הנהג באזיקים ... בהגיענו לרכב הנ"ל נשכב את הרצפה ... ניהלתי שיחה נוספת עם מפקד השלוחה רון דוד והוא דרש לעצור אותו גם אם יש צורך בכוח סביר. הנ"ל קם וטען שהוא רוצה להזיז את רכבו ..וטען שיש לו נשק בתיק ..." .

ד. תיאור זה אינו מותיר מקום לספקות לכך שבזמן אמת, ציינה השוטרת כי את ההוראה לעכב את התובע, נתן הקצין טרם שהתובע נשכב על הרצפה והיה זה רק בשל  טענת השוטרים כי הוא ביים את אירוע הדריסה. עפ"י דו"ח זה התובע נאזק (היינו נעצר) בשל סירובו להתלוות לתחנה והכל עוד טרם שנשכב על הרצפה ורק בשל כך שהשוטרים טענו שהוא מביים התאונה.

ה. למען הסר כל ספק אפנה גם לת/10 שהוא תגובה שרשמה השוטרת הילה בן אבו לקצין תלונות הציבור במענה לתלונה שהגיש התובע בגין אירועים אלו. תגובה זו נכתבה מן הסתם חודשים רבים לאחר האירוע (המסמך אינו נושא תאריך) ואף בה חזרה השוטרת על גרסה זהה. בסעיף 10 מציינת השוטרת כי "הנ"ל נלקח למשטרה על מנת להביאו בפני חוקר ולהסיר כל ספק בנוגע לביום הדריסה" ובסעיף 11 מצויין כי שכיבתו על הרצפה באה רק לאחר שעוכב ונעצר בשל סירובו לעיכוב.

ו. גם השוטר השני (חילף נאדר) ציין תיאור דומה בדו"ח הפעולה נ/1. לאחר תיאור אירוע ביום הדריסה נכתב "עלינו בקשר מול המפקדים ונתנו לנו הנחיות לעכב את הנהג ובמידה והוא מסרב לעיכוב יש לעצור אותו תוך שימוש בכוח סביר ... סירב ...השותפה אזקה אותו ... לא רצה להכנס לניידת ..השתטח על הרצפה. "

9. נראה כי הדברים ברורים. מדוחות הפעולה של השוטרים, כמו גם מכתב ההגנה עולה גרסה אחידה וברורה התואמת את גרסת התובע, לפיה ההוראה לעכבו ולעצרו באם יסרב, באה על רקע טענת השוטרים כי הוא מביים אירוע דריסה ולא בשל כך שנשכב לפני הניידת ומנע את נסיעתה, אלא זו באה דווקא כתגובה להחלטה לעכבו ולעצרו.

10. במהלך עדותה של השוטרת בן אבו שאלתי מדוע לא מאוזכרת בדוחות הגרסה שמסרה בבית המשפט. השוטרת אישרה כי הגרסה אכן שונה (15/29) ולא זכיתי לתשובה של ממש באשר להבדל מהותי זה.

11. מטעמים אלו אינני מקבל את גרסת השוטרים בפני, לפיה החלטתו של הקצין הייתה מדורגת ואת ההחלטה על עיכובו ומעצרו קיבל רק לאחר שנמסר לו שהתובע נשכב לפני הניידת ומסרב לעזוב. יתרה מזו. נראה גם כי גרסה זו הנה בבחינת הרחבת חזית, שכן זוהי אינה גרסת הנתבעים בכתב הגנתם ובפלותגאות המוסכמות. יחד עם זאת הראיתי לעיל כי יש לדחות הגרסה גם לגופם של דברים ולא רק בנימוק דיוני זה. 

12. על כן אני קובע כי הקצין קיבל ההחלטה לעכב את התובע ולעצרו באם יסרב, על סמך טענת השוטרים שהוא ביים אירוע דריסה, כאשר מטרת העיכוב עפי גרסת השוטרים היא "להסיר כל ספק בנוגע לביום הדריסה" (ראה ת/10 + נ/4) .