אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק ת"ק 25129-02-12

פסק-דין בתיק ת"ק 25129-02-12

תאריך פרסום : 30/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות קריות
25129-02-12
28/01/2013
בפני השופט:
פנינה לוקיץ'

- נגד -
התובע:
1. נורית טושרר
2. יעקב רויטמן

הנתבע:
1. רויטל שני
2. גל שני

פסק-דין

בחודש 03/2008 רכשו התובעים את ביתם של מהנתבעים שבמצפה אביב.

בסעיף 2.3 להסכם המכר הצהירו המוכרים , הם הנתבעים שבפניי, כלדקמן: "המוכרים מצהירים כי אין לגבי הבית כל הליכים משפטיים תלויים ועומדים וכי הבית בנוי בהתאם להיתר בניה כדין, חופשי מכל תביעה ו/או חריגות בניה ו/או כל צו של הרשות המקומית ולמיטב ידיעתם אין פגם נסתר בבית".

לטענת התובעים בכתב התביעה, בחודש 05/2011, בעת שחברת "קולחי משגב" האחראית על טיפול במערכת הביוב ביישוב פתחה סתימה במערכת הביוב, התברר כי מערכת הביוב של הבית אינה מחוברת למערכת הביוב המרכזית וכתוצאה מכך מי ביוב זרמו לאדמה וגרמו למפגע תברואתי. בעקבות זאת הוזמן על ידי התובעים מר מנצור עזרי (להלן: "הקבלן") אשר כנגד תשלום סך של 5,850 ש"ח טיפל בבור הביוב שהיה בחצר הבית והסדיר את החיבור למערכת המרכזית.

התובעים טוענים כי מדובר בחיבור הביוב למערכת המרכזית שצריכים היו הנתבעים לבצע עוד בשנת 2002, ומשלא עשו כן, ומכרו את הבית ללא חיבור כאמור, עליהם לשאת בעלות הסדרת העניין.

בנוסף, טענו התובעים כי בחודש 12/2011, התברר להם בעקבות דרישה של הוועדה המקומית לתכנון ובנייה כי פרגולה שנבנתה בכניסה לבית, נבנתה ללא היתר בניה, ולפיכך נדרשו לשלם אגרה בסך של 838 ש"ח שגם בה הם מבקשים לחייב את הנתבעים.

את תביעתם העמידו התובעים על סך של 9,000 ש"ח, סכום הכולל גם פיצוי בגין הוצאות ואובדן ימי עבודה.

מכתב ההגנה שהוגש, אליו גם צורפה חוו"ד מטעם הנתבעים, עלה כי למעשה אין מדובר במצב שמערכת הביוב של הבית כלל לא הייתה מחוברת למערכת הביוב המרכזית (שכן זו חוברה בשנת 2007 ובהתאם גם חויבו הנתבעים בתשלום אגרה מתאימה לקולחי משגב), אלא שהטענה הנכונה הינה כי החיבור שנעשה בשנת 2007 על ידי הנתבעים, נעשה שלא בצורה תקינה, דבר שלטענת התובעים הביא בסופו של יום לצורך בביצוע התיקון על ידי הקבלן.

במהלך הדיון בפניי שמעתי את עדותם של התובע והנתבע, וכן את עדותו של הקבלן, ואת עדותו הקצרה של המומחה מטעם הנתבעים אשר אישר כי לא בדק בפועל את בור הביוב בו מדובר, שכן במועד עריכת חוות דעתו הבור כבר תוקן והוסדר.

חוות דעתו של המומחה סייעה בהבנת מבנה מערכת הביוב בבית ותפקידו של בור הביוב, שבמקורו היה בור ספיגה שנועד לקלוט את מי הביוב, קודם להסדרת מערכת ביוב מרכזית ביישוב. כפי שהוסבר בחוות הדעת אין המדובר בבור רקב, כפי שכינה אותו הקבלן, אלא בבור ספיגה שמילא את יעודו במשך שנים, ובשנת 2007, בעת החיבור למערכת הביוב המרכזית הוסב (או צריך היה להיות מוסב) למעין בור ביניים שמשמש לגישור בין הצינורות המובילים את הביוב מהבית אל הבור, ומשם קו מאסף שמעביר את הביוב מהבור אל השוחה הציבורית של מערכת הביוב המרכזית המצויה במפלס נמוך יותר. בהתאם לדברים שמסרו הנתבעים למומחה (ועליהם חזרו בפני) בעת שינוי תפקוד הבור מבור ספיגה לבור "גישור", בוטל בור הספיגה ומולא בעפר ואבנים כך שרק חלקו העליון נותר בשימוש.

לאחר שמיעת עדויות הצדדים ומלוא טיעוניהם אני סבורה כי המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה מה גרם לבור הביוב לעלות על גדותיו ולהיסתם בשנת 2011 ולא לפעול בדרך שאמור היה לפעול, דהיינו לאפשר את מעבר מי הביוב למערכת הביוב המרכזית.

טענתם של התובעים הינה למעשה כי עצם העובדה שהבור כשל בשנת 2011, מעיד על כך שהחיבור שנעשה על ידי הנתבעים בשנת 2007 לא נעשה בצורה תקינה ולטעמם יש בעדות הקבלן לתמוך בכך.

התובעים מוסיפים וטוענים כי היה על הנתבעים לדעת שהחיבור למערכת הביוב המרכזית לא נעשתה באופן תקין, שכן בניגוד לטענת הנתבעים בכתב הגנתם ובחווה"ד מטעמם, הקבלן לא מצא במקום מילוי של בור הספיגה המקורי, כפי שצריך היה להיעשות על מנת לבטל את השימוש בו בעת החיבור למערכת המרכזית.

מעדותו של הקבלן עולה כי הלה כלל לא בדק סוגיה זו ובעת שביצע שאיבה של הביוב, לא חפר ולא בדק את עומק הבור והאם אכן האדמה שמצא בתוכו הינה אדמה שקרסה פנימה בעקבות הצטברות מי הביוב, או אדמת מילוי שהוכנסה לבור על ידי הקבלן מטעם הנתבעים, בעת ביצוע חיבור מערכת הביוב בשנת 2007. הקבלן אמנם העיד כי לא ראה במקום מבנה של שוחה מבטון או פלסטיק, דבר שלדעתו צריך היה להיות במקום, אולם אישר כי ככל הנראה קודם לקריסת הבור הצנרת שהיתה במקום תיפקדה.

מעדותו של הקבלן לא ניתן ללמוד מה גרם לקריסת הבור ב-2011 והאפשרות כי הבור נסתם וקרס כתוצאה מגידול שורשים של צמחיית הגינה לתוכו והעדר תחזוקה, כטענת הנתבעים, סבירה באותה מידה שהדבר נבע מליקוי באופן ביצוע עבודת החיבור המקורית בשנת 2007.

בכל מקרה, ומבלי שאקבע מסמרות בשאלה מה גרם לכשל הבור בשנת 2011, אינני מוצאת כיצד לאור ההסכם בין הצדדים ניתן לחייב את התובעים לשאת בעלות הטיפול במפגע שנוצר. בהתאם לסעיף 3.2 להסכם המכר, התובעים הצהירו כי אין לידיעתם פגם נסתר בבית. לא הוכח בפניי שהתובעים ידעו בעת מכירת הבית, בחלוף כשנה ממועד ביצוע החיבור למערכת המרכזית, כי קיים פגם כלשהו בביצוע החיבור הנ"ל ומשכך, אין בקיום הפגם בבור הביוב הנטען, גם באם מדובר בפגם שמקורו בביצוע לקוי של החיבור על ידי הקבלן מטעמם בשנת 2007, משום פגם שהתובעים נתנו הצהרה כוזבת לגביו.

שוכנעתי כי הנתבעים הקפידו בעת מכירת הבית לציין דבר קיומו של פגם נסתר ביחס לסדק שתוקן בכניסה לבית ומשכך דווקא סביר יותר שאילו ידעו אודות הפגם במערכת הביוב, היו מציינים דבר זה גם כן בפני התובעים. מעדותו של הנתבע, אשר לא נסתרה על ידי התובעים, שוכנעתי כי בעת מכירת הבית צויין בפני התובעים דבר קיומו של הבור והצורך בטיפול תקופתי בו.

משלא הוכחה בפניי ידיעתם של הנתבעים אודות קיום הפגם במערכת הביוב, ולאור עדותם כי החיבור נבדק לאחר ביצועו על ידי גורם מוסמך מטעם מחלקת איכות הסביבה של המועצה האזורית, אין בפניי בסיס לחיוב הנתבעים בעלות תיקון והסדרת החיבור למערכת הביוב וממילא מסתבר יותר בעיניי כי הצורך בהסדרת מערכת הביוב נבעה דווקא מחוסר טיפול בבור הביוב הקיים בחצר הבית על ידי התובעים במהלך 3 השנים שהתגוררו במקום. משכך, אני דוחה את עיקר תביעת התובעים.

לעומת זאת, באשר לדרישה לחייב את הנתבעים באגרה עבור הוצאת היתר בניה לפרגולה, בעניין זה אני סבורה כי צודקים התובעים וכי מרגע שוועדת התכנון והבניה דרשה הוצאת היתר עבור הפרגולה (גם באם דרישה זו באה בעקבות בקשה אחרת של התובעים), ומשאין מחלוקת כי הפרגולה נבנתה על ידי הנתבעים ומעולם לא הוצא בגינה היתר בניה, אני סבורה שעל הנתבעים לשאת בעלות האגרה ששוכנעתי ששולמה אך ורק להסדרת היתר הבניה לפרגולה ולא בגין התקנת מתקן סולארי על ידי התובעים. נכון הדבר שדרישת הוועדה להסדרת היתר בניה לפרגולה הועלתה בעקבות פנית התובעים למת היתר למתקן הסולארי אולם אין בכך כדי לקבל את טענת הנתבעים כי אין להטיל עליהם חובה זו. אין ספק כי הטלת הוצאה זו על התובעים עומדת בניגוד להצהרת הנתבעים בהסכם המכר ובהעדר ראייה שדרישת הוועדה הייתה שלא כדין, על הנתבעים לשאת בעלות הסדרת היתר הבניה לפרגולה.

אשר על כן, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובעים את הסך של 838 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 29.11.11 ועד היום. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ