1. לטענת התובע, חנה רכבו של הנתבע, כאשר חציו הימני על המדרכה וחציו השמאלי על הכביש ובעת שהתובע חלף עם רכבו במקום, פתח הנתבע את דלת רכבו ופגע בצידו הימני של רכב התובע.
מאחר והתובע סבור, שהאחריות לפגיעה ברכבו רובצת על הנתבע, הגיש הוא תביעה זו לחייב הנתבע לשלם לו את נזקיו בסך של 1,817 ש"ח, (אם כי מגוף התביעה עולה, שסכום הנזק הכולל הוא: 1,821 ש"ח ולא 1,817 ש"ח) הכולל בחובו: דמי השתתפות עצמית בסך 965 ש"ח, הוצאות נסיעות עקב 2 ימי עמידה במוסך סך 175 ש"ח, הפסד הנחת העדר תביעות בסך
615 ש"ח, הוצאות עבור צילומים בסך 16 ש"ח ואגרת בית משפט בסך 50 ש"ח.
2. הנתבע סבור שיש לדחות את תביעת התובע, שכן לטענתו לא אירע האירוע כלל וטענות התובע הן סיפור דמיוני שנועד לטפול על הנתבע נזק שאינו אחראי לו. לרכב הנתבע לא נגרם כל נזק.
עם זאת, מאשר הנתבע טענת התובע, שאכן רכבו חנה כשחציו על המדרכה וחציו על הכביש ומוסיף, שהוא אכן ישב ברכב אך דלתות רכבו היו סגורות.
עוד מוסיף הנתבע וטוען, שבאופן תמוה הגיע התובע ודפק על שמשת חלונו של רכב הנתבע וטען, שהנתבע גרם נזק לרכבו, אך לטענת הנתבע - כלל לא היה מגע בין הרכבים.
3. מבחינת טענות הצדדים, הן כפי שעולות מכתבי הטענות וכפי שעולות בבית המשפט ומבחינת חומר הראיות שהוגש לבית המשפט עולה, שאין מחלוקת בין הצדדים, שאכן רכבו של הנתבע חנה, כאשר חציו על המדרכה וחציו על הכביש ואין מחלוקת בין הצדדים, שבעת האירוע הנטען על ידי התובע, ישב הנתבע בתוך הרכב, אך לאור טענות הצדדים, עולה השאלה שהיא באמת שנויה במחלוקת, האם הנזק הנטען על ידי התובע כנזק שנגרם לרכבו, אכן נגרם כתוצאה מפתיחת דלת מכונית הנתבע - זאת לאחר שהנתבע טוען, שכלל לא פתח דלת, כלל לא הייתה פגיעה והאירוע הנטען כלל לא התרחש.
4. שקלתי היטב את גרסאות הצדדים ולאחר שבדקתי את כל חומר הראיות, החלטתי לקבל גרסת התובע, שאכן רכבו נפגע כתוצאה מפתיחת דלת ואין אני מקבל את טענת הנתבע, שהאירוע כלל לא אירע.
עם זאת, אני קובע, שאותן עובדות ואותן נסיבות עליהן מסתמך בית המשפט על מנת להכריע בשאלה הנ"ל השנויה במחלוקת, מצביעות על כך, שיש לחלק האחריות לקרות הנזק על שני הצדדים בחלקים שווים ובאופן כזה, יש להשית על כל אחד מהם אחריות בשיעור של 50% - הכל מהנימוקים שיפורטו להלן:
א. אני מאמין לתובע, שאכן צדו הימני של הרכב נפגע על ידי פתיחת הדלת, שכן רכבו נפגע לאורך צד ימין, במראה חיצונית קדמית. האירוע אירע ביום 18.8.12 ואילו רכבו של התובע נבדק סמוך מאד לאחר האירוע, קרי 19.8.12. (ראה חוות הדעת שצרף התובע לכתב התביעה).
ב. עם זאת, אני קובע, שגם התובע אחראי לנזק שנגרם למכוניתו, משום שעצם העובדה, שפתיחת דלת גרמה נזק לצידו הימני של רכב התובע, מצביע על כך שהתובע לא שמר מרחק מתאים מרכב הנתבע - מרחק שהספיק לפתיחת דלת.
זאת ועוד, אם אין מחלוקת בין הצדדים, שרכב הנתבע חנה, כאשר חציו על המדרכה וחציו על הכביש, הרי שעצם פגיעת מכוניתו של התובע מדלת שנפתחה מרכב הנתבע, מצביע עד כמה נסע רכב התובע בצמוד לרכב הנתבע - למרות שרק שני גלגלי רכב הנתבע חנה על הכביש.
ג. א) גם בבית המשפט הכחיש הנתבע את טענת התובע וטען, שהדלת לא הייתה פתוחה, לא פתח דלת ולא פגע ברכב התובע. לתמיכת טענה זו, מציין הנתבע, שלאחר המקרה בו קא עסקינן מכר את הרכב ולא נרשם שעבר תאונה ואם היה עובר תאונה או נגרם נזק, החברה לא הייתה רוכשת ממנו הרכב.
התובע הגיש גם מסמכי מכירה ובמסמכים אלה רצה התובע להראות שאין פגיעה בדלת.
ב) הנתבע הגיש "טופס רכישת רכב מלקוח" בצירוף מסמכים הכוללים גם תוצאות בדיקת הרכב (ראה נ/1) וממסמכים אלה עולה, שהנתבע מכר הרכב בתאריך 17.10.12 (כחודשיים לאחר האירוע הנטען) ומטופס הבדיקה עולה, ששלדת הרכב לא תקינה ומוזכר גם עניין הצבע ומעיכות ולכן, אין לשלול שממצאים אלה, או בחלקם נובעים מהאירוע הנטען על ידי התובע.
5. א. לאור הנימוקים שפורטו לעיל וגם אם האמנתי לגרסת התובע, שאכן הנתבע פתח את הדלת ופגע ברכב התובע, הרי שגם כך, יש להשית אחריות גם על התובע, משום שמהעובדות עולה באופן מפורש, שהתובע נסע סמוך מאד לרכב הנתבע וכשם שיש לשמור מרחק מרכב הנוסע לפני רכב אחר, כך יש לשמור מרחק בין רכב חונה ובין רכב החולף על פניו, כאשר במקרה זה היה לו לתובע מספיק מקום, שכן רכב הנתבע לא חנה כולו על הכביש אלא רק עם 2 גלגלים ועל כן, התקרבותו של התובע במרחק שאף לא הספיק לפתיחת דלת - יש גם לתובע אחריות לגרם הנזק.
על כן, החלטתי לחלק את האחריות בין התובע ובין הנתבע באופן כזה, שכל אחד ישא באחריות של 50% ובהתאם לחלוקת אחריות זו, על הנתבע לפצות את התובע.
ב. התובע תבע את נזקיו העקיפים בסכום של 1,821 ש"ח, אך כל שהוכיח התובע הוא הסכום של 965 ש"ח - סכום המתייחס להשתתפות עצמית והתובע לא הוכיח את יתרת סכום התביעה.
מטופס פירוט הפסדים, מיום 24.9.12, אשר צרף התובע לכתב התביעה עולה שסכום ההפסדים הוא סך של 965 ש"ח בלבד. (ראה המכתב שצורף לכתב התביעה).