ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות נתניה
|
22653-10-12
24/04/2013
|
בפני השופט:
הרווי גרובס
|
| - נגד - |
התובע:
1. ישראל רום
2. אריה רוזנטל
|
הנתבע:
1. בני גרידיש בע"מ
2. דוד פרחאן
|
| פסק-דין |
ביום 09.05.2012, נחתמה הזמנת עבודה שלפיה התובעים התחייבו לאתר נזילת מים בבית ספר "מנחם בגין" על פי הזמנת הנתבעת 1. המסמך נחתם על ידי הנתבע מס' 2 בשם הנתבעת מס' 1, אם כי אין מחלוקת על כך שהוא עובד שכיר ואין בסיס לעתירה כנגדו אישית משום שפעל בשם הנתבעת מס' 1.
על פי המסמך נקבע שכר טרחה בסכום של 2400 ש"ח בתוספת מע"מ כדין, קרי סך של 2784 ש"ח.
בהמשך למסמך נאמר במפורש שעל הנתבעת לשלם 1800 ש"ח + מע"מ גם במקרה של כישלון באיתור הנזילה.
התובעים טוענים שעבדו במשך מספר ימים, בשעות שונות בבית הספר תוך ניסיון לאתר את הנזילה בעזרת מכשירים משוכללים ביותר.
על אף מאמציהם, הנזילה לא אותרה.
על אף זאת, כאשר פנו לנתבעת לקבל את שכרם, הנתבעת התעלמה ולא השיבה תשובה ומר בני גרידיש שהוא בעל הנתבעת והמנהל בה, התעלם באופן כללי מפנייתם. ומכאן התביעה.
בנוסף לסכום של 1800 ש"ח + מע"מ (2106 ש"ח), התובעים עותרים לעוד 2000 ש"ח כפיצוי בגין התנהגות הנתבעת כלפיהם.
עמדת הנתבעת היא שיש במסמך תנאי מקפח כאשר הסכום שנקבע לתשלום במקרה של כישלון הוא 75% מהסכום שהיה מגיע לתובעים לו היו מאתרים את הנזילה.
לכן, לטענת הנתבעת, התובעים היו יכולים להתייצב לעבודה במשך שעות ספורות ולדרוש את ה-1800 ש"ח מבלי שעשו מאמץ או השקיעו מזמנם באיתור הנזילה.
לא זו אף זו, לטענת הנתבעת, כאשר התובעים התייצבו במקום, הם טענו שהם משתמשים במכשירים רגישים מאוד ומן הראוי לבצע את העבודה בשעות הערב, כאשר אין פעילות בבית הספר.
לעומת זאת, את העבודה שעשו באתר, עשו בשעות הפעילות הרגילות ולכן לא היה להם סיכוי לאתר הנזילה.
כנגד טענה זו מר אריה רוזנטל הסביר לביהמ"ש שהמכשירים שבהם משתמשים התובעים הם באיכות כה גבוהה שאין צורך לבצע את הבדיקות כאשר אין פעילות במקום.
בנוסף לכך, הנתבעת טוענת שהתובעים לא השקיעו שעות סבירות בעבודה אלא זמן קצר בלבד.
לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לקבל את התביעה באופן חלקי ולהלן הנימוקים:
1. תנאי המסמך ברורים וחדים והנתבעת אכן התחייבה לשלם את הסכום של 1800 ש"ח אף אם הנזילה לא אותרה.
2. על מנת שביהמ"ש יאפשר לנתבעת שלא לכבד את המסמך, על הנתבעת להניח את דעת ביהמ"ש שדובר במעשה מרמה מטעם התובעים או שבכלל לא השקיעו זמן סביר לאתר את הנזילה. לא כך היו הם פני הדברים. על אף שהנזילה לא אותרה, התרשמותי היתה שהתובעים אכן השקיעו מאמץ סביר ובתום לב לאתר את הנזילה והם זכאיים לשכרם על פי המסמך שהוא הסכם שמחייב את בעלי הדין.
3. כפי שצויין דלעיל, אין בסיס לתביעה נגד הנתבע מס' 2 שהוא עובד שכיר של הנתבעת מס' 1 ופעל בשמה ובמקומה.
4. אין בסיס להוסיף על שכרם של התובעים כל סכום נוסף.
היה במקרה זה מחלוקת בתום לב אם מגיע לתובעים את שכרם ואם לאו.