פסק-דין בתיק ת"ק 17944-06-12

הרקע והצדדים

1.       עניינה של התביעה שבפני תאונת דרכים מיום 9.1.12 בראשון לציון.

2.       התובע קיבל פיצוי מהנתבעת 1, היא מבטחת הנתבעת 2 ואולם מהפיצוי ששולם קוזז סך של 926 ש"ח בשל טענת הנתבעת 1 לאחריות תורמת של התובע. התובע סבור כי אין לו כל אחריות לתאונה וכי לא מקום לניכוי סכום כלשהו מהפיצוי המגיע לו.

3.       הנתבעות אינן כופרות באחריות הנתבעת 2 לתאונה ואולם סבורות כי יש להטיל על התובע אשם תורם לאירוע התאונה ולתוצאותיו.

4.       לפיכך יש לדון בשאלה, אם לתובע אשם תורם כלשהו לקרות התאונה ואם כן, לקבוע את שיעורו.

5.       אין חולק כי התובע נסע בדרך שבה יש לו זכות קדימה והנתבעת הגיעה מימין מכביש חוצה אשר תמרור עצור בכיוון נסיעתה לפני הכניסה לצומת. באמצע הצומת פגע התובע ברכב הנתבעת 2 בחלקו השמאלי אחורי וכתוצאה מכך נהדף רכב הנתבעת 2 לעבר מעקה בטיחות.

דיון והכרעה

6.       לאחר ששקלתי את טענות הצדדים וראיותיהם, אני סבורה כי יש מקום להטיל על התובע אשם תורם לתאונה ולתוצאותיה.

7.       אמנם, התובע נסע כאשר זכות הקדימה בכוון נסיעתו, אין בכך כדי לפתור אותו מנסיעה זהירה שנדרשת בה בדיקת הדרך ובמיוחד בעת כניסה לצומת.

אינני מקבלת את טענת התובע כי רכב הנתבעת הופיע לפניו בלא שניתן היה להבחין בו קודם לכן. לו היה התובע בודק את הדרך החוצה בעת נסיעה איטית לתוך הצומת, היה עליו להבחין ברכב הנתבעת ולפעול כדי למנוע את התאונה או למזער את נזקיה.

זאת ועוד, התובע פגע ברכב הנתבעת בצידו השמאלי בחלק האחורי, משמע הנתבעת הספיקה לעבור עם רכבה לפני התובע עוד בטרם הבחין בה.

העובדה שהתובע כלל לא ראה את הנתבעת יש בה כדי ללמד כי הוא לא נזהר כראוי ולא בחן כנדרש את התנועה בדרך החוצה לפניו לפני ובמהלך כניסתו לצומת.

8.       בהודעתו למבטחת נ/1 ציין התובע כי הוא הדף את רכב הנתבעת 2 לעבר מעקה הבטיחות. זהו ניסוחו של התובע לאירוע התאונה בניגוד לגרסתו בעדות לפניי כי הנתבעת 2 הועפה למעקה כי נסעה מהר מדי.  זאת ועוד גם הטענה כי בלם וסטה ימינה אשר נטענו בכתב התביעה לא נזכרו בהודעה נ/1 עובדה שיש בה כדי להטיל ספק בגרסת התובע, לפיה נסע באיטיות ולא יכול היה, בזהירות סבירה, למנוע את התאונה.

9.       הנזקים בחזית רכב התובע, כמו גם אלה בצידו השמאלי של רכב הנתבעת מעידים על פגיעה ממשית, ולא על נסיעה במהירות נמוכה כפי שטוען התובע. הנזקים אינם נחזים להיות נזקים קלים, והעובדה שרכב הנתבעת נהדף לעבר מעקה הבטיחות ופגע בו בעוצמה חזקה דיה לגרום נזק משמעותי לחזית רכב הנתבעת, גם היא מביאה למסקנה שהתאונה לא אירעה בעת נסיעת התובע במהירות נמוכה.

10.     הקיזוז שבצעה הנתבעת 1 מהפיצוי ששולם לתובע מהווה 14% מסך הנזקים הישירים. אני סבורה כי שיעור זה עולה בקנה אחד עם מידת האשמה שיש להטיל על התובע בנסיבות העניין.

סוף דבר

11.     התביעה נדחית. התובע ישלם לכל אחת מן הנתבעות הוצאות משפט בסך של 250 ש"ח וזאת בתוך 15 יום ממועד קבלת פסק הדין אצל התובע, שאם לא כן יישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל. 

  הגשת בקשת רשות ערעור  לבית המשפט המחוזי בלוד בתוך 15 ימים.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לצדדים.