פסק-דין בתיק ת"ק 17269-10-11

1.         תביעה לשיפוי התובע בגין נזקים אשר אירעו לו כפועל יוצא מסירוב הנתבעת לנתקו משירותיה וכן מכך שפנתה אליו בהתראות בדבר נקיטת הליכים משפטיים.

2.         לטענת התובע, הוא היה מנוי לשירותי האינטרנט של הנתבעת, ביום 8.3.11 וביקש להתנתק משירותיה ואולם למרות בקשתו כאמור, חייבה אותו הנתבעת בגין שירותים בחודש אפריל וכן פנתה אליו בדרישה לתשלום חובות נוספים בגין חודשים פברואר ומרץ וזאת על אף שהתנתק מהשירותים כאמור. זאת ועוד, לטענתו, העבירה אליו הנתבעת התראה טרם נקיטת ההליכים המשפטיים באמצעות בא כוחה ובכך גרמה לו להטרדה והפחדה.

3.         הנתבעת מנגד טוענת כי פעלה לפי דרישת התובע וניתקה אותו בהתאם לבקשתו בסוף חודש מרץ 2011.

4.         לטענת הנתבעת, התובע צרך ממנה שני שירותים. האחד, שירותי אינטרנט והשני חבילת אבטחה. לעניין חבילת האבטחה - הרי שההתחייבות לה היתה לשנתיים ומשכך במעמד שיחת הטלפון בה ביקש התובע להתנתק משירותיה, הבהירה לו כי ככל שיתנתק גם משירות זה, יחויב לשלם קנס יציאה ומשכך ויתר התובע על בקשתו להתנתק משירות זה.

5.         לטענת הנתבעת, על אף האמור, הרי שהתובע ביטל כבר ביום 28.3.11 את הרשאת התשלום שלו ולאור זאת לא הצליחה לגבות ממנו את התשלומים בגין חודשים פברואר מרץ וכן את החיוב החד פעמי של יתרת התשלומים בגין חבילת האבטחה.

6.         נוכח האמור, לטענת הנתבעת, לא זו בלבד שאינה חייבת לתובע, אלא שהתובע חייב לה כספים ומשכך בדין פנתה אליו בדרישת תשלום.

7.         בפניי התקיימו שני דיונים במסגרתם טענו הצדדים והעידו, כמו כן, לאחר הדיון הראשון שהתקיים העביר התובע דפי חשבון וזאת על מנת לתמוך טענתו בדבר תשלומים לנתבעת.

8.         לאחר שבחנתי את הראיות והעדויות, הנני מוצאת כי דין התביעה להידחות ולהלן יפורטו טעמיי.

א.         מתוך הראיות נמצאתי למדה כי הנתבעת גבתה תשלומים באשראי של שוטף + 30. דהיינו, בסוף כל חודש שירות הונפקה חשבונית אשר נגבתה חודש לאחר מכן. לעניין זה אציין כי התובע לא הציג דפי חשבון המלמדים כי הגבייה ממנו היתה מראש, דהיינו כי החל מיום ההתקשרות הראשון כבר נגבה ממנו כסף בגין החודש העוקב.

ב.         מצאתי כי אמנם התובע שילם תשלום בחודש אפריל. נוכח האמור בסעיף א' לעיל, הרי שתשלום זה הינו בגין חודש פברואר 2011.

ג.          הנתבעת טענה כי גם החשבונית בגין חודש פברואר לא שולמה ואולם טענה זו לא הוכחה.

ד.         יחד עם זאת, משאין חולק שהתובע המשיך להשתמש בשירותים גם בחודש מרץ, ומשאין חולק בנוסף שלאחר התשלום מחודש אפריל לא נגבה מהתובע סכום כלשהו, הרי שהתובע נותר חב לפחות בגין חודש מרץ.

ה.         נוכח האמור, הרי שהנתבעת הוכיחה שהתובע חב לה כספים ואולם לא בשיעור שנטען על ידה.

ו.          בנסיבות האמורות, הרי שבדין הוציאה הנתבעת לתובע מכתב דרישה, מכתב אשר התברר בחלקו כנכון ולא מופרך לחלוטין כפי שנטען ע"י התובע.

ז.          לעניין זה אציין כי ככל שהיו לתובע טענות הנוגעות לחוב, הרי שככל שהנתבעת היתה מגישה תביעה, היו אלו מועלות במסגרת תביעה זו.

ח.         מן האמור נובע כי הנתבעת לא חבה לתובע דבר, הגבייה אשר בוצעה ממנו בוצעה בגין חודש בו קיבל התובע שירותים ואף לאחר הגבייה האמורה נותר התובע חב לנתבעת חוב אשר הוא אומנם נמוך מהחוב הנדרש.

9.         אשר על כן, התביעה נדחית. בנסיבות בהן מצאתי כי יש ממש בחלק מטענות התובע באשר לדרישות החוב ומשהתרשמתי כי התובע אמנם בתום לב סבר כי שילם מראש בגין כל חודש שימוש ומשכך הגיש תביעתו מתוך טעות, לא מצאתי לחייבו בהוצאות.

10.        רשות ערעור בתוך 15 ימים בבית המשפט המחוזי.

11.        המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.