פסק-דין בתיק ת"ק 008936/02

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקים שנגרמו לרכבו של התובע כתוצאה מתאונת דרכים מיום 9/7/02.

התובע טען בתביעתו כי בצומת הרחובות משכית ומדינת היהודים בהרצליה, עצר לפני שלט עצור, לאחר שוידא כי הצומת פנוי, פנה שמאלה לרחוב מדינת היהודים והאט עד כדי כמעט עצירה לפני מעבר חציה על מנת לאפשר להולכי רגל לחצות את הכביש.

התובע טען כי רכבו נפגע מאחור, על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת מס' 1 וכי הנתבעת מס' 1,  טענה בפניו כי נהדפה לעבר רכבו על ידי רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת מס' 2.

הנתבעת מס' 3, ביטחה את השימוש ברכבה של הנתבעת מס' 2 והנתבעת מס' 4 ביטחה את השימוש ברכבה של הנתבעת מס' 1.

הנתבעת מס' 1, טענה כי האחריות לאירוע התאונה, מוטלת על הנתבעת מס' 2, שנכנסה לצומת מבלי לציית לתמרור עצור, פגעה ברכבה והדפה אותו לעבר רכב התובע.

הנתבעת מס' 2, טענה כי האחריות לאירוע התאונה, מוטלת על התובע שנכנס לצומת לא פנוי וגרם לנתבעת מס' 1, לסטות ימינה. הנתבעת מס' 2 טענה כי רכבה היה בעצירה מלאה לפני הכניסה לצומת ונפגע על ידי הנתבעת מס' 1 שסטתה ימינה ולאחר מכן המשיכה ופגעה ברכב התובע.

התובע העיד כי מדובר בצומת רחב, המופרד על ידי אי תנועה כפי שעולה מהשרטוט שהוגש וסומן ת/1.

התובע העיד כי הגיע מכיוון רחוב משכית, עצר עצירה מוחלטת, בהתאם לשלט עצור ולאחר שוידא כי שני הנתיבים המובילים מכיוון מזרח למערב, פנויים, החל לחצות את הצומת. התובע העיד כי האט עד כדי עצירה לפני מעבר החציה ברחוב מדינת היהודים, בנתיב השמאלי וזאת לאחר שהשלים כמעט לחלוטין את הפניה שמאלה ואז נפגע רכבו מאחור על ידי רכבה של הנתבעת

מס' 1.

הנתבעת מס' 1, העידה כי נסעה בנתיב הימני, ברחוב מדינת היהודים וכי ראתה את רכבו של התובע עוצר בנתיב השמאלי ומחכה להשלים את הפניה. הנתבעת מס' 1, העידה כי מימינה ראתה רכב לבן שעצר לפני תמרור עצור וכי כשהמשיכה בנסיעה ועברה בצומת, הגיח רכב שהיה נהוג על ידי הנתבעת מס' 2, עקף את הרכב הלבן, נכנס לצומת, פגע ברכבה מצד ימין והדף אותו לנתיב השמאלי, לעבר רכבו של התובע.

הנתבעת מס' 1, העידה כי לפני שחצתה את הצומת, הבחינה ברכבו של התובע, עומד בנתיב השמאלי וכי היא נסעה בנתיב הימני, כך שהתובע לא הפריע לנסיעתה.

כן העידה הנתבעת מס' 1, כי בשניה שלפני התאונה, ראתה מכונית ירוקה, נכנסת לצומת מימין וכי לאחר שנפגעה על ידי רכבה של הנתבעת 2, מימין, נהדפה לעבר רכבו של התובע כך שהפינה השמאלית קדמית של רכבה, פגעה ברכב התובע.

בעלה של הנתבעת מס' 1, העיד כי בעת שנסעו בנתיב הימני, התפרץ לצומת, רכבה של הנתבעת מס' 2, פגע ברכבם והדף אותו לעבר רכב התובע.

הנתבעת מס' 2, העידה כי עצרה לפני קו עצירה וגלשה לכיוון הצומת, בכדי לשפר את שדה הראיה. הנתבעת מס' 2 הוסיפה והעידה כי היתה בעצירה מלאה, לפני קו הצומת וראתה כי הנתבעת מס'

1, שנסעה במהירות במסלול השמאלי, סטתה ימינה ופגעה בחזית רכבה ואז סטתה שמאלה ופגעה ברכבו של התובע.

מר אביב וקנין, חברה של הנתבעת מס' 2, העיד כי הנתבעת מס' 2, גלשה באיטיות לעבר הצומת וכי ראה את רכב הנתבעת מס' 1, מגיע מצד שמאל, פוגע ברכב בו נסעו ואז ממשיך ופוגע ברכבו של התובע.

לאחר ששמעתי ובחנתי עדויות הצדדים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת מס' 1 כי בעת שחלפה בצומת, בנתיב הימני, נפגעה על ידי רכבה של הנתבעת מס' 2 ונהדפה לעבר רכבו של התובע שעמד בנתיב השמאלי.

עדותה של הנתבעת מס' 1, היתה מפורטת, אמינה ומשכנעת. יש לציין כי עדותה של הנתבעת מס'

1, כי ראתה את רכבו של התובע עומד בנתיב השמאלי, בטרם נכנסה לצומת וכי התובע לא הפריע להמשך נסיעתה, בנתיב הימני, תומכת לכאורה בגרסתו של התובע וזאת בניגוד לאינטרס של הנתבעת מס' 1, להטיל את האחריות לאירוע התאונה גם על התובע או למצער, לייחס לו רשלנות תורמת.