טענות התובע
ביום17.2.03 כבתה מכוניתו של התובע תוך כדי נסיעה. התובע גרר אותה למוסך הנתבעת וביום 19.2.03 היא טופלה באותו מוסך. הטיפול על פי חשבונית התיקון (נספח א לכתב התביעה) כלל: "פירוק והרכבה חזית + החלפת רצועת תיזמון, מותחן + החלפת רצועת מנוע +מותחן רצועת מנוע+ רצועת מזגן". בנוסף, נכתב בחשבונית כי "יש נזילה ממשאבת סולר" ו"דרוש החלפת צינורות מים". לטענת התובע, נאמר לו שיש לתקן את משאבת הסולר וכאשר שאל מה עלות התיקון, נאמר לו שהדבר יעלה בין5,000 ש"ח ל-7,000 ש"ח.
התובע, שהדרישה נראתה לו מופרזת, פנה לאחר, מומחה לנושא - לדברי התובע - מר יאסין, אשר אמר כי הדרישה אכן מופרזת. ביום22.2.03 פנה התובע למר יאסין שיעשה את התיקון במוסך שלו (להלן - המוסך האחר). מר יאסין אמר בתחילה שהתיקון אינו בגדר יכולתו המקצועית, אך לאחר בדיקה נוספת, אמר שקיים סיכוי שיוכל בכל זאת לתקן את הענין, שכן נראה לו שמקור הנזק הינו המכסה העילי של המשאבה והתיקון פשוט. התיקון במוסך האחר אכן ארך 10 דקות בלבד, ולאחר שהתובע נסע מעט, בדק מר יאסין וראה, לדברי התובע, שהענין אכן סודר, ואף סירב לקבל תשלום.
ביום 14.3.03 כבתה שוב מכוניתו של התובע תוך כדי נסיעה. איש השירות שהגיע לפי קריאת התובע אמר שהבעיה נובעת מחגורת התזמון. התובע התפלא, שכן זהו חלק מהתיקון שבוצע במוסך הנתבעת, והרכב נגרר שוב למוסך.
לטענת התובע, במוסך הנתבעת נאמר לו, לאחר שסיפר כי תיקן את משאבת הסולר במוסך האחר, שהתקלה נובעת מאותו תיקון של משאבת הסולר. לטענת התובע, אין כל קשר בין התיקון שבוצע במשאבת הסולר לתקלה החדשה-ישנה, וזו נבעה כולה מתיקון לקוי של הנתבעת בפעם הראשונה.
לתמיכה בטענתו, הביא התובע חוות דעת מטעם שמאי, מר דוד רוזנפלד, לפיה בעת התיקון שביצע מר יאסין, הוא לא פירק כלל את המשאבה ממקומה, ולפיכך גם לא יכול היה לפגוע בתזמון המנוע. השמאי קובע כי היקף הנזקים שנגרמו לרכב התובע רובץ על הנתבעת אשר ביצעה את החלפת רצועת הזימון, גלגל מותח ומותח רצועה ביום 19.2.03, שבעקבותיה ניזוק ראש המנוע (נספח ג לכתב התביעה).
בנוסף לטענותיו של התובע בשל כך שבוצע ברכבו תיקון לקוי, שגרם לנזקים נוספים, מתרעם התובע גם על היחס המזלזל לו זכה, לדבריו, מהנתבעת, ועל ניצול תמימותו על ידה. הוא פנה לנתבעת ודרש לקבל החזר כספי בגין התיקון הלקוי, אך דרישתו לא נענתה ולכן הגיש תביעתו זו. הנזק הנתבע הינו בסך של13,290 ש"ח, המורכב מסכום הנזק (7,025 ש"ח), שכ"ט השמאי (2,124 ש"ח), יעוץ מעו"ד בו נעזר בפנייתו לנתבעת טרם התביעה (1,141 ש"ח) ועלויות נוספות במשך17 יום ( 3,000ש"ח(.
טענות הנתבעת
הנתבעת מכחישה מכל וכל את טענות התובע. ראשית, היא מזכירה כי מדובר ברכב שהגיעה למוסכה ביום19.2.03 , בחלוף 5.5 שנים מרכישתו, כאשר עבר למעלה מ-171,000 ק"מ. לטענת הנתבעת, אין דרך לתקן את הליקוי שמצאה במשאבת ההזרקה מבלי לפרקה. היא עומדת על טענתה שהתיקון שבוצע במשאבת ההזרקה במוסך האחר בוצע בצורה רשלנית. לטענתה, תיקון רשלני זה הוא האחראי לנזק שנגרם לרכב התובע.
הנתבעת הגישה אף היא חוות דעת של שמאי מטעמה, הסותרת את חוות דעת השמאי רוזנפלד שהוגשה על ידי התובע. לפי חוו"ד השמאי של הנתבעת, מר אליקים סבירסקי, שצורפה כנספח א לכתב ההגנה, "ככל הנראה המשאבה הותקנה על ידי המתקן בטייבה על המנוע באופן לקוי. נראה כי המוסך בטייבה התניע את המנוע וכאשר שמע רעש מוזר דומם מיד את המנוע ולכן נגרם נזק מועט יחסית למנוע הרכב".
לאור דברים אלה, הנתבעת טוענת שהיא אינה אחראית לנזקי התובע הנטענים. לדבריה, היא ביצעה את התיקון הראוי בחגורת התזמון וכל מה שאירע לאחר מכן נובע מהתיקון הנוסף, שנעשה במוסך בטייבה. לאור זאת, יש לדחות לדבריה את התביעה.
דיון והכרעה
ביום 23.10.03 החליט כבוד השופט הראל שימונה מומחה מטעם בית המשפט שיחווה דעתו על המחלוקת בין הצדדים. המומחה שמונה הינו מר עמוס ז'ורבסקי, שנתן את חוות דעתו ביום 24.3.04. לאחר שהצדדים קיבלו את חוות הדעת, הנתבעת הודיעה שהיא מקבלת את הכרעת המומחה ואילו התובע הגיש בקשה לפסול את חוות הדעת על הסף, מנימוקים שונים. כבוד השופט הראל איפשר הן לנתבעת והן לשמאי ז'ורבסקי להגיב על בקשה זו.
ביום 16.6.04, לאחר שנתקבלה תגובת השמאי המומחה, החליט כבוד השופט הראל שיש לקבל את תגובתו של השמאי מטעם התובע, מר רוזנפלד, לנקודות מסוימות שעלו מתשובת השמאי מר ז'ורבסקי. השמאי רוזנפלד בתגובתו העלה מספר ענינים עובדתיים, עליהם ביקשתי אני, ביום 13.7.04, לקבל את תשובתו של השמאי ז'ורבסקי. השמאי ז'ורבסקי ענה לשאלותי, העברתי תשובתו לצדדים וביום9.8.04 הגיעה תגובת התובע, בה העיר הערותיו האחרונות. לאחר כל אלה הובא התיק אלי למתן פסק דין.
קראתי בעיון את חוות הדעת של השמאי ז'ורבסקי, כמו גם את השגותיהם של התובע והשמאי מטעמו, ולאחר ההבהרות שקיבלתי מכל הנוגעים בדבר הגעתי לכלל מסקנה שאני מאמצת את חוות דעתו של המומחה, מר ז'ורבסקי, כמות שהיא.
ואלה קביעותיו של השמאי המומחה מטעם בית המשפט, הצריכות לענין:
ברמת סבירות גבוהה, הנזק בראש המנוע נובע משבר והתפרקות מרים שסתום הפליטה בגליל מס' 3, וזאת
ללא קשר לעבודה שבוצעה ברצועת הזימון של המנוע על ידי הנתבעת (ר' חוות הדעת מיום 24.3.04 והתגובה לבקשת הפסילה מיום 21.5.04). שחיקה בשטח העליון של מרים השסתום גרמה לכשל. לפיכך, עולה האפשרות שהכשל במרים השסתום הוא שגרם לעצירה פתאומית של גל הזיזים המופעל על ידי רצועת הזימון וכתוצאה מכל אלה, לחריגת רצועת הזימון ממקומה.
השמאי ז'ורבסקי קובע חד משמעית, כי
הטיפול במשאבת הדלק במכון טורבו דיזל בטייבה בוצע ללא פרוק משאבת הדלק, ומכאן גם ללא נגיעה ברצועת זימון השסתומים, כפי שקבע השמאי מטעם התובע.