פסק-דין בתיק ת"ק 001264/03

1.         בפניי תביעה ותביעה שכנגד. התובעים בתיק העיקרי הינם בני זוג ששכרו דירה מאת הנתבע, ברח' המשנה 12, תל-אביב (להלן: " התובעים"). התובעים טוענים כי חתמו על הארכת הסכם השכירות ביום 02.11.2001 מבלי שהנתבע יודיע להם כי צפוי להיערך שיפוץ בבניין. שיפוץ זה נמשך תקופה ממושכת ובמהלכה נגרם להם סבל רב עקב אטימת חלונות הדירה ועקב הרעש והאבק. בנוסף, הם טוענים כי נתגלתה תופעה של רטיבות באחד החדרים, וכתוצאה מכך, החדר לא ניתן היה לשימוש. התובעים מבקשים החזר של מחצית שכר הדירה בגין התקופה שמיום 18.11.2001 ועד ליום 30.06.2002, בסך של 13,433 ש"ח. בנוסף, הם תובעים החזר של פיקדון שהפקידו בידי הנתבע בסך של 3,460 ש"ח, וזאת להבטחת קיום התחייבויותיהם עפ"י ההסכם.

2.         הנתבע הגיש כתב הגנה ותביעה שכנגד. הנתבע טוען, בין השאר, כי התובעים ידעו היטב אודות השיפוץ המתוכנן להתבצע בבניין, וזאת לנוכח העובדה שהודעה אודות השיפוץ נתלתה על לוח המודעות בבניין, עוד בחודש ספטמבר 2001, והוא אף צירף לכתב הגנתו את תצלום ההודעה. בנוסף הוא טוען כי נושא השיפוץ עלה בשיחות שהוא עצמו ניהל עם התובעים בקשר להתקנת גגון לכביסה. הנתבע טוען כי תופעת הרטיבות נגרמה בשל מחדלם של התובעים לאוורר את חדר האמבטיה לאחר השימוש. הוא טוען שהזמין שלושה אינסטלטורים לדירה והאבחנה של כולם הייתה אחת: יש לבצע תיקון רובה בחדר האמבטיה, תיקון שאכן בוצע. הנתבע מוסיף וטוען, כי אלמלא חילט את העירבון שמסרו לו התובעים, סך של 3,460 ש"ח (שווה ערך ל-730 דולר ארה"ב), לא הייתה התביעה באה לעולם. במסגרת התביעה שכנגד, טוען הנתבע כי התובעים עזבו את הבית כשהוא במצב מוזנח, מה שהצריך צביעה של הבית. בנוסף, טוען הנתבע כי התובעים לא פינו מהבית חפצים שלהם, וזאת במשך שלושה שבועות לאחר תום תקופת השכירות, ולפיכך הוא זכאי לפיצוי מוסכם בסך של 75 דולר ארה"ב בגין כל יום של איחור בפינוי הנכס. כמו כן טוען הנתבע, נותר חוב פתוח בגין חשמל, גז וטלפון בסך של 325 ש"ח והוא זכאי לפיצוי בגינו. ראש נזק נוסף שטוען לו הנתבע הוא עוגמת נפש בגין התנהגות התובעים. סך כל הנזק הנתבע בתביעה שכנגד, עומד על סך של 16,995 ש"ח.

3.         לא שוכנעתי כי התובעים אכן לא ידעו אודות השיפוץ המתוכנן להתבצע בבניין. הוצג בפניי תצלום של מודעה שנתלתה על לוח המודעות בבניין, ובה מדובר על השיפוץ המתוכנן. במודעה זו זומנו הדיירים לאסיפת דיירים שנועדה להתקיים ביום 04.09.2001, קרי, כחודשיים לפני חידושו של הסכם השכירות. גם אם הייתי משתכנע שהנתבע הסתיר מהתובעים את השיפוץ המתוכנן, הרי שהייתי מתקשה לפסוק מהו סכום הפיצוי המגיע לתובעים בגין כך, משום שפחיתת שווי השכירות הוא עניין שמצריך חוות דעת של שמאי ואין לבית המשפט כל ידיעה שיפוטית, מהו גובה הסכום שיש להפחית בגין השיפוצים. בודאי שאין מקום להפחית מחצית מגובה שכר הדירה, כפי שדורשים התובעים. כמו כן, שוכנעתי כי התביעה בעניין זה הוגשה בעיקר לנוכח העובדה שהתובעים זעמו על חילוט הפיקדון שמסרו לנתבע, וכי אלמלא חילוט זה, תביעתם לא הייתה מוגשת כלל.

4.         לעניין תופעת הרטיבות, שוכנעתי כי הבעיה טופלה ע"י הנתבע, ששכר את שירותיהם של מס' אינסטלטורים לשם כך, ופעל בהתאם להנחיות שקיבל מהם.

5.         יחד עם זאת, יש ממש בטענת התובעים בעניין חילוט הפיקדון שמסרו לידיו של הנתבע. פיקדון זה עמד כאמור על סך של 3,460 ש"ח. אין ספק כי הנתבע היה זכאי לחלט מתוכו את החשבונות שהותירו אחריהם התובעים, בסך של 325 ש"ח. אני מוכן גם להניח כי הנתבע היה זכאי לחלט סכום מסוים בגין העובדה שהתובעים הותירו בבית מס' חפצים שלהם (מזרון, ארונית, אהילים ומדפי גבס), אך בודאי שהוא לא היה זכאי לחלט את כל הפיקדון, כפי שעשה בפועל. לא שוכנעתי כי התובעים הותירו את הבית במצב כה חריג מהמקובל. גם לא הוצגו בפניי קבלות כלשהן המעידות על עלות הצביעה של הדירה או סעיף כלשהו בהסכם בין הצדדים המחייב את התובעים לצבוע את הדירה בעת פינויה. נראה לי כי הסכום הראוי לחילוט בנסיבות העניין, הינו סך של 700 ש"ח (בהתחשב בהותרת חפצים בודדים בדירה ובמצב בו הוחזרה לנתבע), וזאת בנוסף לסך של 325 ש"ח בגין החשבונות שלא נפרעו. גם אם בחוזה הוקנתה לנתבע הזכות לחלט את הפיקדון כולו או מקצתו, לפי שיקול דעתו, במקרה של הפרת איזה מתנאי ההסכם, הרי שיש לעשות שימוש בזכות זו בתום לב. חילוט מלוא הפיקדון אינו עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב.

6.         לעניין התביעה שכנגד שהגיש הנתבע, ציינתי כבר קודם לכן כי לא השתכנעתי שהדירה הוחזרה לרשותו של הנתבע במצב כה מוזנח ושאין מקום לפסוק פיצוי בסך 75 דולר בגין כל יום בו איחרו התובעים לפנות את מעט החפצים שנותרו בדירה. גם לא שוכנעתי שנגרמה לנתבע עוגמת נפש מיוחדת בשל תלונות השכנים אודות התנהגותם של התובעים וכי יש מקום לפסוק לו פיצוי בסך 6,000 ש"ח כנדרש על-ידו בראש נזק זה.

7.         אשר על כן, אני מקבל את התביעה באופן חלקי במובן זה שאני מחייב את הנתבע לשלם לתובעים סך של 2,435 ש"ח בגין אותו חלק של הפיקדון שחולט על-ידו ללא הצדקה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 30.06.2002 ועד יום התשלום בפועל. כמו כן, הנתבע ישלם לתובעים סך של 100 ש"ח כהחזר חלקי בגין אגרת התביעה וכן סך של 100 ש"ח בגין הוצאות התייצבותם.

8.         המזכירות תישלח העתק פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום כ' ב אדר ב, תשס"ג (24 במרץ 2003) בהעדר הצדדים.