ת"א
בית משפט השלום חיפה
|
8426-03-09
15/11/2012
|
בפני השופט:
זאיד פלאח
|
| - נגד - |
התובע:
פאתנה נשאשיבי
עו"ד כמיל גרייב
|
הנתבע:
למה ברבארה
עו"ד עיסא ברבארה
|
| פסק-דין |
כתב התביעה
- התובעת משמשת כראש צוות אימהות בית, במעון הילדים "נשאשיבי" בכפר אעבלין, והנתבעת שימשה בזמן הרלבנטי לתביעה כעובדת סוציאלית באותו מעון.
- בהתאם לכתב התביעה, במשך תקופה ארוכה הפיצה הנתבעת במעון מכתבים פוגעניים נגד התובעת, בתדירות של אחת לחודשיים, וכללו מידע כוזב, לפיו התובעת ניהלה, כביכול, קשר רומנטי מחוץ לנישואין עם אחד העובדים. על פי הנטען, מכתבים אלה הופצו במקומות הומי אדם במעון, במטרה לפגוע בתובעת ולהפיץ את המידע לקהל גדול ככל האפשר.
- לפי כתב התביעה, הנזק כתוצאה ממכתבי השטנה הינו פגיעה בשמה הטוב של התובעת, פגיעה ביכולת לנהל תא משפחתי ונזקים ממוניים. נטען שהפרסום השקרי גרם וימשיך לגרום לתובעת ולמשפחתה צער, בושות, סבל נפשי ועוגמת נפש, שכן הפרסומים הפכו את התובעת ומשפחתה למטרה לשנאה ולבוז, הציגו אותם כחסרי מעצורים ובזויים מבחינה מוסרית והביאו לסלידה מהם מצד מכריהם.
- עילות התביעה המפורטות בכתב התביעה הינן לשון הרע, בהתאם לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965, בכך שכל מטרת הנתבעת בפרסומיה השקריים הינה לגרום לפגיעה בשמה הטוב ובמוניטין שרכשה התובעת במשך השנים, ובכך לגרום לנזק כלכלי ותדמיתי כבד לתובעת ולמשפחתה. לחילופין נטען, שמעשיה של הנתבעת מהווים עוולה של "שקר מפגיע" לפי הגדרת מונח זה בסעיף 58 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), באשר יש בהם משום פרסום מודעה כוזבת בזדון בנוגע לעסקם, משלח ידם, מקצועיותם או זכות הקניין שלהם, בכך שהתובעת סבלה ותמשיך לסבול מאותו שקר מפגיע שהופיע באותם מכתבים.
- בנוסף התובעת ביקשה בכתב התביעה להטיל על הנתבעת אחריות על נזקיה הלא ממוניים ולחייבה בפיצויים עונשיים, זאת מכוח עילת תביעה עצמאית- עוולה חוקתית- פגיעה בזכויותיה הבסיסיות של התובעת.
6. ב"כ הנתבעת הכחיש שמרשתו כתבה ו/או הפיצה את המכתבים נשואי התביעה, וזו למעשה השאלה שבמחלוקת בתיק זה, ולשם בירור שאלה זו העידו מטעם התובעת, בנוסף לעדותה, גם גב' סעדה אסקנדר ומומחה לזיהוי מסמכים, מר רון ישי. מטעם הנתבעת העידה הנתבעת בעצמה, מר יעקב פרידלנדר וכן המומחית להשוואת כתב יד ובדיקת מסמכים, הגב' אורית ינאי .
ראיות התובעת ועדיה
התובעת, גב' פאתנה נאשאשיבי
- בתצהיר התובעת, מיום 7.9.11, שהוגש כתמיכה לתביעה, סיפרה התובעת שבינה ובין הנתבעת היו חילוקי דעות רבים, הן מקצועיים והן אחרים. לדבריה, בשנת 2007 התקשרה אליה הגב' סעדה אסקנדר (להלן:"סעדה"), ששימשה בתקופה בה נתגלו חמשת המכתבים כאחראית על הניקיון בבניין ההנהלה, והודיעה לה כי מצאה מכתב מתחת לדלת משרדי התובעת, והמכתב גדוש בדברי בלע ושטנה. התובעת ביקשה מגב' סעדה להחביא את המכתב עד שתגיע, ובהגיעה למשרד, קראה את המכתב, נדהמה מתוכנו ומתוך עצבנות קימטה אותו וזרקה אותו לפח הזבל. עוד העידה, כי לאחר כחודש ימים שוב התקשרה אליה הגב' סעדה ושוב הודיעה לה כי בזמן שפתחה את דלת משרדה על מנת לנקותו, גילתה שוב מכתב דומה עם דברי בלע אף יותר קשים מהראשון. שוב ביקשה ממנה להחביא אותו עד אשר תגיע, ובשלב זה שמרה התובעת את המכתב כי התחילה לחשוד שמדובר במעשה סדרתי ולא באירוע חד פעמי.
8. לדברי התובעת, היא ניסתה יחד עם סעדה לחשוב מי יש לו אינטרס להפיץ מכתבי שטנה כאלו ובהתחלה סברה כי מדובר במעשה מצד אחד מילדי המעון, במיוחד לאור העובדה כי הכתב הוסווה להיחזות ככתב של ילד. לאחר תקופה נוספת של חודש עד חודשיים שוב חזר העניין ושוב נמצא מכתב, שלישי במספר, במשרד התובעת על ידי סעדה. לאחר תקופה נוספת של כחודש עד חודשיים נוספים גילתה שוב גב' סעדה מכתב נוסף, הרביעי במספר, אבל הפעם על סלסלת ניגוב הכלים שבמטבח בבניין ההנהלה.
9. לדברי התובעת, בשל חומרת לשון המכתבים ביקשה מגב' סעדה לשמור בסוד את עניין המכתבים ובשלב זה אף התחילה לחקור לבד את העניין, לאחר שהבינה כי אין מדובר במעשה חד פעמי כי אם בתוכנית מסודרת לפגיעה בשמה הטוב ולהוצאת דיבה כלפיה אשר חוזרת על עצמה מדי תקופה. לדברי התובעת, היא פנתה למשטרה בשפרעם ואולם הם אמרו לה שזה לא עניינם וייעצו לה לפנות לגרפולוג/מומחה לזיהוי כתב יד שינסה לפענח את זהות כותב אותם מכתבים. התובעת התייעצה עם איש משטרה והוא ייעץ לה לפנות לגרפולוגית מומחית העובדת דרך קבע עם המשטרה ששמה ברכה ומשרדה בקריות.
10. התובעת ניהלה איתה שיחת טלפון וקבעה איתה פגישה ומשזו ראתה את המכתבים, היא ביקשה מהתובעת כתבי יד של עובדים במעון, מכל הסוגים. וכך אכן עשתה התובעת; לאחר כשבועיים נפגשו התובעת והמומחית והודיעה לה כי היא זיהתה את זהות כותב המכתבים והוא אחד מהעובדים. ב"כ התובעת טען שבהתחלה סירבה למסור לה את שמו, מהטעם כי היא מומחית מטעם המשטרה ולא יכולה לתת חוות דעת משפטיות לאנשים פרטיים, וביקשה לברר אם התובעת רוצה רק לדעת זהות אותו כותב מכתבים ללא חוות דעת. התובעת הודיעה למומחית שמאחר ומדובר בעובד, ולא בילד קטין, אזי כן יכול ותהיה מעוניינת לפנות לבית המשפט. הצדדים סיכמו כי המומחית תיתן את זהות העובד ללא חוות דעת. באותו שלב הודיעה המומחית כי מדובר בכתב ידה של הנתבעת וכי היא בטוחה בכך בצורה מוחלטת שכן היא חזרה ובדקה העניין מספר פעמים כדי לוודא זאת.
11. התובעת פנתה לגרפולוג, מר רון ישי, בכדי להכין עבורה חוות דעת לבית המשפט, והיא לא נקבה בשמה של הנתבעת, בכדי לוודא שיבצע עבודה אובייקטיבית, ללא דעה קדומה, ובכדי שהיא תהיה בטוחה שזו אכן הנתבעת שכתבה את המכתבים.
12. לאחר תקופה נוספת, התקשרה גב' סעדה לתובעת, והודיעה לה שהונח מכתב נוסף במטבח, וסיפרה לה כי עת ישבה במשרד ועקבה אחר המתרחש שמעה רחשים של אדם היורד במדרגות ונכנס ישירות למטבח, פותח את ברז המים, ולאחר מכן סוגר את המים, ומיד יצאה מהמשרד, ואז הבחינה בנתבעת יוצאת מהמטבח כשהיא מנגבת את ידיה על ידי נפנוף באוויר, ופנתה לחדר המזכירות להדפיס את כרטיס הנוכחות, וגם ענתה לטלפון שצלצל. בשלב זה נכנסה גב' סעדה למטבח ומצאה את המכתב הנוסף, כאשר חלקו בולט מחוץ למגירה ,וחלקו בתוך המגירה, והיה בתוך מעטפה של אולמי רשיד. התובעת הודיעה לגרפולוג רון ישי שיש מכתב נוסף, והוא אמר לה כי הוא בטוח בוודאות כי זו הנתבעת ואולם על מנת להשקיט את המצפון, להביא לו גם את המכתב הנוסף, ולאחר בדיקתו התברר שגם מכתב זה נכתב ע"י הנתבעת.
- בעדותה בפניי מיום 11.1.12, התובעת העידה כי למרות שהנתבעת הייתה מעורבת בהרבה סכסוכים עמה ועם משפחתה, שהם הבעלים של המעון, היא מעולם לא חשדה שהנתבעת היא זו שעמדה מאחורי אותם מכתבי שטנה. בנוסף טענה שהמקור לסכסוכים היה הרצון של הנתבעת להתמנות כמנהלת מקצועית במעון, דבר שלא התממש לאור רצון התובעת והבעלים למנות מישהו מחוץ למערכת, וכך העידה בעניין זה בחקירתה הנגדית (פרוטוקול מיום 11.1.12, עמ' 28 שורות 1-15):
"היו הרבה סכסוכים והייתה עושה הרבה בעיות. אני לא מאשימה אותה בכלל ולא חשדתי בהתחלה שהיא. הסכסוכים היו לפני המכתבים. אפילו כשקיבלתי מכתב ראשון, שני ושלישי לא, אבל כשנתנה לי את השם (ב"כ התובעת ציין שהכוונה לגרפולוגית מטעם המשטרה גב' ברכה)
התחלתי לפתוח עיניים יותר. היו לנו הרבה סכסוכים. כל הסכסוך היה על ניהול. הבאנו מנהל. לפני שהבאנו מנהל וחשבנו נביא מנהל מקצועי, .. העובדים כרגיל וזה לגיטימי בכל מקום התגייסו ואמרו שהם רוצים להביא מנהל מקצועי והתחילו לשבת ולחשוב. היא רצתה להיות מנהלת. אנחנו לא רצינו, הבאנו אחד מבחוץ. ואז החלו הסכסוכים. היו ויכוחים, חילוקי דעות וזה לגיטימי. היה סיפור של הרכב. היה לי אוטו, עמדתי בחניון העליון איפה שהיא יורדת וכל העובדים לפעמים יורדים. שמתי את האוטו בדיוק ליד הדלת בכניסה להנהלה. היה לפני האוטו שלי עציץ גדול שהיה מסתיר את הכביש. ...חזרתי אחורה ודפקתי את הפנס של רכבה. ירדתי מהאוטו.. ולא הלכתי לקופ"ח והתנצלתי ואמרתי לה שאנו נתקן לה את זה על חשבוננו, אמרה לי לא, אני הולכת למשטרה. ... לא חשבתי על מישהו בהתחלה ולא חשבתי עליה. עד שברכה נתנה לי שמות. אני ביחסים טובים עם כולם"
- התובעת עשתה עליי רושם אמין - עדותה הייתה עקבית, שוטפת ולא מצאתי סתירות מהותיות בדבריה. דברי התובעת גם השתלבו בדברי העדים מטעמה, ומארג הראיות שהוצגו מטעם התובעת תומך בגרסתה.
גב' סעדה אסקנדר