פסק-דין בתיק ת"א 7269-07

התחשבנות כספית שבין קבלן למדינה היא העומדת במוקד המחלוקת בתיק זה.

פרק ראשון - רקע כללי

1.        בעקבות החלטת ממשלת ישראל לביצוע ההתנתקות מחבל עזה ואזורים בצפון השומרון בקיץ 2005, נערך משרד הביטחון לביצוע עבודות הריסה ביישובים הרלבנטיים. במכרז בו יצאה המדינה - משרד הביטחון, (המדינה היא הנתבעת והתובעת שכנגד בתיק זה), זכתה חברת נווה ב.ב. פרויקטים בע"מ (להלן: " החברה" או " התובעת" או " הנתבעת שכנגד") ביחד ומקביל לשבעה קבלנים נוספים לביצוע עבודות המכרז, כשלכל קבלן נבחר קבלן מחליף. האופציה שנבחרה לביצוע בידי המדינה הייתה עבודות הריסה ללא פינוי מה שנהרס. היישובים בהם זכתה החברה במכרז היו " כפר ים ושירת הים" וכן " בני עצמון". החברה במהלך תקופת העבודה התבקשה לבצע עבודות נוספות במתחמים נוספים: " כרם בני עצמונה", " מדרשת נווה דקלים", " בני עצמונה".  מאפיין מרכזי במכרז היה באי הוודאות לגבי העבודות שיבצעו הקבלנים. המצב הביטחוני היה שיקול מהותי בהחלטות שהתקבלו וניתנו הוראות והנחיות לקבלנים תוך כדי ביצוע המכרז המקורי לביצוע עבודות נוספות, דבר שהביא למחלוקות בשאלת התמורה.

2.        ההיקף הכספי של הצעת החברה עמד על 410,000 ש"ח + מע"מ. החברה ביצעה עבודות נוספות. המדינה קיבלה חשבון סופי אישרה ושילמה סה"כ 1,101,732.41 ש"ח (כולל מע"מ). החברה טוענת כי זכאית היא לסכום נוסף בשיעור 1.4 מליון ש"ח. המדינה הכחישה את תביעת החברה והגישה תביעה שכנגד בסך 328,000. אקדים את המאוחר, דין התביעה והתביעה שכנגד להידחות, כפי שאפרט להלן.

לאחר שבפרק ראשון זה הוצג הרקע הכללי למחלוקת שבין הצדדים, בפרק שני יסקרו בתמצית ראיות הצדדים. הפרק שלישי יעסוק בעקרונות ויסודות המחלוקת והכרעה עקרונית. בפרק הרביעי , תבוא הכרעה כספית על בסיס העקרונות שהוכרעו בפרק השלישי. הפרק החמישי יהיה סיכום ויהווה חלק אופרטיבי. 

פרק שני - תמצית הראיות

3.      המסמכים הבסיסיים והעיקריים עליהם התבססו הצדדים היו: מסמכים חוזיים הכוללים את הצעת החברה למכרז, חוזה המדף - מכרז 556/2197/302, מסמך ג' 1 - תנאים כלליים מיוחדים, מסמך ג' 2 - מפרט מיוחד ואופני מדידה מיוחדים, כתב כמויות, מסמך ו' - תנאים מיוחדים, ניתוחי מחירים ומחירון, רשימת מסמכים נוספים למכרז, חשבונות חלקיים סופיים ואישור המדינה להם. צורפו יומני העבודה. החברה צירפה מסמכים שקשורים לקבלן אחר להוכחת טענתה באשר לשעות הבטלה. המדינה צירפה מפות, צילומים וסרטונים במיוחד באשר למבני ה-"בונגלוס" במדרשת נווה דקלים. 

העדים: מטעם החברה העיד עד אחד, מנהל הפרויקט, מר שמעון סלומון. מטעם המדינה העידו מר צבי פלמן, בעת האירועים, מנהל מחוז בינוי נגב במשרד הביטחון, מר יורם שמואלי, בעת האירועים, חשב המחוז במשרד הביטחון אשר ערך תחשיבים לקבלנים שזכו במכרז, מר בן ציון בונקר, בעת האירועים, מפקח וראש צוות אשר היה מנהל אזור אחראי בגזרה בו פעלה החברה, מר גינאדי מסטר, בעת האירועים מפקח הכפוף למר בונקר וגזרת פעולתו הייתה במדרשת נווה דקלים. מלבד ההתייחסות לעדי הצדדים, להלן אדגיש שתי נקודות הנוגעות לראיות בתיק זה.

יומן העבודה  - המשמעות הראייתית: בהסכם המדף, בפרק הראשון בסע' 2 (עמ' 7), ישנה התייחסות ליומן העבודה וניהולו בידי המפקח. מטרת ניהול היומן כאמור בס"ק 4 הינה לשקף את המצב העובדתי במהלך ביצוע הפרויקט. ס"ק 7 קובע כי הרישום ביומן ישמש כראיה בין הצדדים על העובדות הכלולות ברישומים. לפיכך, ככול שמי מהצדדים מבקש להסתמך על היומנים, הדבר הינו כנקודת מוצא עובדתית.

צילומים כראיה - בהתאם למסמך ג' 1, בפרק 00.02, הוטל על הקבלן להגיש למפקח יחד עם החשבון הסופי 3 תמונות מ-3 זוויות של כל מבנה שנהרס, בצילום שיתבצע במצלמה דיגיטאלית. במהלך הדיונים בתיק לא נחה דעתי מהסיבה ולפיה לא צורפו לראיות החברה צילומים כנדרש וניתנה בהקשר לכך החלטה ביום 1.11.10. לאי צירוף התצלומים תהיה משמעות דומה לכלל הימנעות צד מהצגת ראייה שבהישג יד אותו צד.

פרק שלישי - עקרונות ויסודות המחלוקת

מחיר פאושלי ושינויים

4.        כפי שעלה בדיעבד, רוב התמורה לחברה נבעה מתוספות עבודה,  ביחס להצעה המקורית במכרז, הצעה לפיה היה עליה לבצע הריסת מבנים ביישובים כפר הים, שירת הים ובני עצמון. המדינה הפנתה למפרט הכללי לעבודות בנייה (2003) פרק 004 שצורף כנספח יא' לכתב ההגנה, שכותרתו מחיר פאושלי, שם צוין כי זהו מחיר חוזי סופי ללא מדידת כמויות. מסמך זה אמנם לא נחתם ע"י החברה אולם מקבל אני את טענת המדינה כי הינו חלק מהמפרט הכללי לעבודות בניין ומפרטים כלליים המנוי בנספח ח' למוצגיה הכולל את רשימת המסמכים שהינם חלק מהמכרז עליו חתמה החברה ושהחברה הצהירה בתחתית העמוד בנספח ח' למוצגי המדינה כי ברשותה המפרטים הרלבנטיים שמהווים ביחד את מסמכי החוזה. הדברים רלבנטיים לטענת המדינה באשר לשינויים. בנספח ג' 2, בפרק 00 - שכותרתו: " מוקדמות", בס"ק (ב) (עמ' 26) נקבע במפורש כי במידה והחברה תידרש להרוס רק חלק מהמבנים ביישוב, התשלום יהיה עבור החלק היחסי. לפיכך, בכול הנוגע לעבודות הבסיסיות בהם זכתה החברה במכרז, המחיר לתשלום הינו סופי לפי ההצעה, מחיר פאושלי, אולם בכפוף לאפשרות הפחתת חלק יחסי שלא בוצע.

5.        החברה טענה לגבי העבודה המקורית (בכפר הים שירת הים ובני עצמון), טענות עובדתיות חילופיות: הראשונה, שהרסה את כל המבנים. השנייה, החלופית, שגם אם לא הרסה את כל מבנים, אין להפחית מהחשבון הסופי את החלק היחסי שלא ביצעה בשל אופי המחיר שהינו סופי - פאושלי. אמנם, ניתן באופן עקרוני להפחית חלק יחסי כאמור, אולם בנסיבות התיק, כפי שאפרט להלן, מצאתי שאין לעשות כן.

עבודות נוספות שביצעה החברה

6.        המחלוקת המרכזית, עניינה באותן עבודות נוספות שלא נקבע במפורש מה תהיה התמורה להן והצדדים חלוקים בשיטת חישוב התמורה, האם לפי שעות עבודה או יחידת מבנה. מסקנתי הינה שתנאי המכרז צריכים לחול בשינויים המחויבים ולמעשה גם הצדדים ברמת העיקרון, אינם חלוקים על כך. המחלוקת הינה ביישום בפריטים השונים.

תמורת עבודה בר'גי

7.        הצדדים לא חלקו על פרשנות המונח רג'י (regie), שמשמעותו בסיס זמן לחישוב עלות עבודה. לשיטת המדינה, בנקודות מחלוקת רבות, יש לקבוע המגיע לחברה לפי שעות עבודה, כלומר על בסיס זמן ולא על בסיס אחר כמו תשלום ליחידת מבנה. הדברים באו לביטוי במיוחד במדרשת נווה דקלים, שם טוענת המדינה כי בעבודה של 6 שעות נטו, של טרקטור D9 אחד, שהתמורה לפי שעות לגביה הינה כמה אלפי ש"ח, דורשת החברה סך של כרבע מליון ש"ח, כלומר פער בלתי נתפס בנגזרת לשיטת החישוב. כיצד יכריע בית המשפט בעמדות מנוגדות אלו כאשר מדובר בעבודות נוספות שבוצעו ולא סוכם לגביהם דבר מראש? הדבר יבוצע בכול קבוצת פריטים לגופה, לפי הקשר הדברים וההתאמה להסכם, וככול שיש צורך הדבר יעשה בשינויים המחויבים.

תמחור העבודות הנוספות - מחיר בסיסי להריסת יחידת מבנה אחת - "פרורטה"