פסק-דין בתיק ת"א 615-04 - פסקדין

א.         פתח דבר

1.         זוהי תובענה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה - 1975 (להלן - חוק הפלת"ד) בגין תאונת דרכים שאירעה לתובעת מספר 1 (להלן - התובעת), ילידת 23.12.1976, ביום 10.4.04 שעה שנסעה ברכב שהיה מבוטח על ידי הנתבעת (להלן - התאונה).

אין מחלוקת בין הצדדים בשאלת חבות הנתבעת אלא ביחס לגובה הנזק.  

ב.         התשתית העובדתית הצריכה לעניין

2.         התובעת הייתה מעורבת בתאונה ביום 10.4.04 עת נסעה עם חברה לחיים באותה תקופה שנהרג בתאונה. ממקום התאונה פונתה התובעת במסוק למרכז הרפואי רמב"ם כשהיא סובלת מפגיעה רב מערכתית בראש, בפנים, בגפיים, בחזה ובבטן. בעת קבלתה לבית החולים אובחנו אצל התובעת דימום בחלל הבטן, קרע במעי, דימום תת עכבישי במוח, שברים בהומירוס, רדיוס ואולנה שמאליים, שברים במנדיבולה וזיגומה שמאליות, ובהמשך גם שברים באגן ובסקרום. התובעת עברה ניתוח לכריתה חלקית של המעי הדק, הוכנס צנטר למדידת לחץ גולגולתי ובניתוח קובעו השברים.

3.         לאחר  ביצוע הניתוחים הועברה התובעת למחלקת טיפול נמרץ ואח"כ ביום 19.4.04 למחלקה הנוירוכירורגית תוך ציון קיומה של חולשה ספסטית ברגל ימין. במהלך שהותה במחלקה זו חל שיפור נוסף במצבה והיא שוחררה מבית החולים רמב"ם ביום 28.4.04 להמשך טיפול שיקומי בבית לוינשטיין (סיכום אשפוז מיום 27.4.04 שצורף כנספח ז' לתצהיר התובעת מספר 2).

4.         במהלך אשפוזה בבית לוינשטיין טופלה התובעת על ידי צוות רב מערכתי שכלל טיפול רפואי, טיפול סיעודי, פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק וטיפול פסיכולוגי.

במועד שחרורה מבית לוינשטיין ביום 20.9.04 הילכה התובעת באופן עצמאי והשתמשה בשתי ידיה באופן פונקציונאלי למרות מגבלות בכיפוף ויישור אצבעות בידה השמאלית. מבחינה קוגניטיבית נצפו יכולות טובות של חשיבה אך בצדן טווח ריכוז קצר, הפרעה משמעותית בזיכרון על כל ערוציו וחוסר מוטיבציה. עם שחרורה הופנתה התובעת להמשך טיפול קוגניטיבי ופסיכולוגי וכן למעקב אורתופדי ולטיפול פיזיותראפי ומוטורי ביחס לכף יד שמאל ולרגל ימין (סיכום מחלה מיום 20.9.04 - נספח ח' לתצהיר התובעת מספר 2). לאחר שחרורה מבית לוינשטיין עברה התובעת לגור עם אמה, התובעת מספר 2, בדירת האם בחיפה. עובר לתאונה התגוררה התובעת בגפה בירושלים מאז שנת 2000. 

5.         במאי 2005 החלה התובעת בתוכנית טיפולית במרכז שפיצר לשיקום בחיפה אשר כללה פסיכותרפיה אישית וטיפול קוגניטיבי ובהמשך צורפה לקבוצת קשב ושולבה בתוכנית סדנאות עבודה. בחודש ינואר 2006 החליט מרכז שפיצר, בשיתוף עם המל"ל, להפסיק את תוכנית השיקום בשל קשיים רגשיים ובינאישיים ניכרים של התובעת אשר מנעו התקדמות בהליך השיקום. עם הפסקת התוכנית הומלץ כי התובעת תמשיך לקבל טיפול פסיכולוגי במסגרת הקהילה על מנת להביא לשיפור במצבה הרגשי, שאם יושג - ניתן יהיה לחזור ולבחון את התאמתה לתוכנית שיקום כוללת (סיכום טיפול מיום 15.2.06 - נספח ט' לתצהיר התובעת מספר 2). התובעת המשיכה בטיפול פסיכולוגי בתדירות של כפעם בשבוע במהלך החודשים מרץ 2006 ועד ספטמבר 2006 אך גם לאחר סיומו לא שולבה שוב בתוכנית שיקום כלשהי.

ד.         הנכות הרפואית שנגרמה לתובעת כתוצאה מהתאונה

6.         להערכת מצבה הרפואי של התובעת וקביעת שיעור נכותה מונו המומחים הבאים: פרופ' מיכאל סודרי, מומחה לכירורגיה אורתופדית, יו"ר המערך האורתופדי ומנהל מח' אורתופדית א. מרכז רפואי רמב"ם בחיפה; פרופ' רפאל עינת, מומחה למחלות פנימיות, לשעבר מנהל מחלקה פנימית ב' במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה; ד"ר בועז וולר, נוירולוג, מנהל המחלקה הנוירולוגית במרכז הרפואי בני ציון בחיפה; ד"ר רמונה דורסט, פסיכיאטרית,  מנהלת מחלקה במרכז לבריאות הנפש "כפר שאול" בירושלים; וד"ר מיכה פלד, מנתח פה ולסתות, מנהל המחלקה לכירורגיה פה ולסתות במרכז הרפואי רמב"ם בחיפה.

הנכות בתחום האורתופדי

7.         פרופ' מ' סודרי בדק את התובעת ביום 14.11.05. בחוות דעתו ביום 27.4.06 ציין כי התובעת התלוננה בפניו על כאבים תמידיים לאורך גפה שמאלית עליונה עד האצבעות, כאבים באגן ולאורך שוק ימין, חולשה ברגל ימין וקושי בהליכה. המומחה ציין כי התובעת מתהלכת בעזרת מקל. בבדיקתו מצא המומחה את הממצאים הבאים: התובעת הולכת בכיפוף ובהליכת מספריים עם סיבוב פנימי של הרגליים, תוך צליעה ותמיכה במקל וכי מנח הירכיים באדוקציה, במיוחד בימין והברכיים במנח X; לעניין הגפה השמאלית העליונה - המומחה פרט את טווח מגבלות התנועה בכתף שמאל ושורש כף יד שמאל בהשוואה לגפה הימנית; המומחה תאר את הצלקות שנותרו לתובעת בזרוע ובאמה שמאל, בבטן ובמפשעה; לעניין גפה ימנית תחתונה - ציין המומחה כי קיים ספסם סירוגי הגורם לכאבים בעת הנעת מפרק ירך ימין, למגבלת טווחים ולקושי ביישור הברך אך הדגיש כי נכות זו הינה על רקע נוירולוגי.

8.         פרופ' סודרי העריך כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בתחום האורתופדי בשיעורים הבאים: 10% (מותאם) בגין הגבלה קלה בתנועתיות כתף שמאל לפי סעיף 41(4)(ג) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז - 1956 (להלן: תקנות הנכות); 5% בגין הגבלה בתנועתיות כיפוף גב של שורש כף יד שמאל לפי סעיף 41(10)(ה) לתקנות הנכות; 10% בגין הגבלה בתנועתיות סופינציה ופרונציה בשורש כף יד שמאל לפי סעיף 41 (10)(ז) לתקנות הנכות; 10% (מותאם) בגין השברים בפוביס שהתחברו עם עיוות צורה, ללא סימפיזיוליזיס, עם נזק של מפרק הסקרואיליאק אך ללא תזוזה של מחצית האגן לפי סעיף 46(3) לתקנות הנכות; 15% בגין הצלקות לפי סעיף 75(1)(ב) וסעיף 75(1)(ג) לתקנות הנכות. בתשובתו מיום 10.10.07 לשאלות ההבהרה מטעם הנתבעת הפחית פרופ' סודרי את הערכתו לעניין הנכות לפי סעיף 41(10)(ז) לתקנות הנכות והעמידה על 5% בלבד (מוצג נ/16). משכך, נכותה המשוקללת של התובעת בתחום האורתופדי הינה 37.86%.

פרופ' סודרי לא נחקר על חוות דעתו. 

הנכות בתחום הנוירולוגי

9.         ד"ר וולר בדק את התובעת ביום 2.11.05. בחוות דעתו מיום 14.4.06 ציין כי תלונות התובעת נמסרו מפי אמה ולא באופן ישיר ולפיהן היא אינה מסוגלת לדאוג לעצמה, זיכרונה אינו תקין, היא חסרת מוטיבציה, סובלת משינה לקויה ומכאבים בכל הגוף, התנהגותה אינה תואמת, אוכלת בחוסר נימוס וללא בקרה. במהלך חקירתו מיום 10.3.08 הבהיר המומחה כי התלונות נמסרו על ידי התובעת ברוסית ותורגמו לו לעברית על ידי אמה, התובעת מס' 2. בבדיקתו מצא המומחה כי: התובעת מוסרת את תלונותיה בצורה עניינית ומסודרת ללא הפרעה בדיבור ובשפה; קיומו של חסר עצם בגולגולת בשטח של כ - 2 סמ"ר ; דיסטוניה בכף רגל ימין אשר באה לידי ביטוי בהליכה. המומחה אף ציין בחוות דעתו את עיקרי הבדיקה הנוירוקוגניטיבית שביצעה התובעת לבקשתו ביום 8.2.06 ממנה עלה כי קיימת הפרעה בתפקודי זיכרון וכן הפרעה משמעותית מבחינה התנהגותית שבאה לידי ביטוי באפטיה, חוסר יוזמה, הפרעת הסתגלות ושינוי בהרגלי אכילה (מוצג ת/5).

10.       את הבדיקה הנוירוקוגניטיבית שנתבקשה על ידי ד"ר וולר ביצעה גב' טטיאנה פרילובה, פסיכולוגית, ביחידת לנוירולוגיה קוגניטיבית במרכז הרפואי רמב"ם ביום 8.2.06.

גב' פרילובה נחקרה על המבדקים שערכה ב - 3.12.07 וב - 10.3.08. בהחלטתי מיום 3.12.07 נקבע כי ממצאים שנקבעו באבחונים הקוגניטיביים ו/או במסגרת החקירה אודותיהם לא יעמדו בסתירה לקביעות המומחה בתחום הנוירולוגי כל עוד חוות דעתו עומדת בעינה (פרוטוקול הדיון מיום 3.12.07, עמ' 102, שורות 23-25).