פסק-דין בתיק ת"א 55660-08 - פסקדין

תביעה כספית בסך של כ- 140,000 ש"ח, שהוגשה על ידי אירה ואן מרים אורנשטיין (להלן: " התובעים"), כנגד אמירי בת ים בע"מ (להלן: " הנתבעת"), בגין תוספת תשלום ששולמה על ידם תחת מחאה, תמורת רכישתה של דירה בבת-ים (להלן: " הדירה"), לפי הסכם מיום 10.01.06 (להלן: "ההסכם").

התובעים טוענים, כי נאלצו לשאת בתשלום הפרשים, בגין שינויים בשערו היציג של הדולר, בניגוד להסכם והם עותרים במסגרת תביעה זו, להשבתם. ההפרש הכספי נאמד בכתב התביעה, בסך של 119,409 ש"ח (36,375 דולר) ולכשעצמו, איננו שנוי במחלוקת.

המחלוקת מתמקדת בשאלה, אם היתה הנתבעת זכאית להפרשי השער היציג,  או שמא, פטורים היו התובעים מתשלום הפרשים אלה , לאור הסכמת הצדדים.

לנוחות המעיין בפסק-הדין, אציג להלן את נוסח נספח התשלומים להסכם, בחלקו הרלוונטי למחלוקת זו:

" 1.א מחיר הממכר לסך בשקלים השווה ל- 275,000 דולר והוא ישולם ע"י הקונים למוכר כדלקמן: 

1.      סך בשקלים השווה ל- 50,000 דולר שולם והמוכרים מאשרים קבלתו.

2.      סך בשקלים  השווה ל- 85,000 דולר לא יאוחר מיום 30/05/2006.

3.      סך בשקלים השווה ל- 100,000 דולר ב- 10 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 01/07/2006.

4.      סך בשקלים השווה ל- 40,000 דולר במועד מסירת החזקה.

2.א המונח דולר בחוזה זה פירושו סכום בשקלים השווה לדולר של ארה"ב עפ"י השער היציג הידוע במועד התשלום בפועל.

...

ו. שערו היציג של הדולר לא יפחת מהשער הידוע במועד חתימת ההסכם ו/או מועד חתימת הצעת הרכישה על פי הגבוה ביניהם.

...

4. לקונים הזכות לשלם את התמורה או חלק ממנה בדולרים - בשיק או בהעברה בנקאית".

בהתבסס על נוסח ההסכמה, טוענים התובעים כי מקום שאלה שילמו את התמורה במטבע דולרי, נותקו הם מן התנודות בשערו היציג של הדולר. הואיל ובפועל אכן שולמה התמורה באופן דולרי כי אז לא נכנס לתוקפו מנגנון ההצמדה הדולרי ההסכמי. מנגד, טוענת הנתבעת כי מתן האפשרות לתשלום במטבע דולרי, לא קיפדה את הזיקה לשערו היציג של הדולר, לפי שער מינימום ולא נועדה, אלא לאפשר לתובעים את הנוחות להעברה במטבע בו הוחזק כספם, אם יחפצו, לפי ס' 4.

המחלוקת הינה, אם כן, פרשנית ומתייחסת לסיטואציה שבה נכרת ההסכם שבין הצדדים על נספח התשלומים שבו.

אורנשטיין טען בעדותו, כי התנה את קיום העסקה בתשלום דולרי, בערכים מוחלטים, ללא כל אזכור לחובת תשלומי הפרשי שער וכך הנחה את באת כוחו, עו"ד לזרוס. באופן זה, גם התנהלו התשלומים עד תומם, שאז התברר לו, לתדהמתו, כי קיימת דרישה להפרשי שער ואלה שולמו כאמור, תחת מחאה.

עו"ד לזרוס שייצגה את אורנשטיין כאמור, תומכת בעדותו וטוענת, כי עמדה על דרישה לתשלום קבוע וידוע מראש של תמורת הדירה, שישולם במטבע דולרי. לדבריה, נועד נוסח נספח התשלומים הכולל הפרשי שער, רק למידה שיבוצעו תשלומים בשקלים וכך הסבירה גם לאורנשטיין. על דברים אלה, אומרת עו"ד לזרוס, חזרה בפני הנתבעת או נציגיה, גם לאחר שנתגלתה המחלוקת בין הצדדים. התובעים שניהם, מסבירים את הרקע למחלוקת שנוצרה, בירידה בלתי צפויה בשערו היציג של הדולר שגרמה לנתבעת לשנות מהמוסכם בין הצדדים ולתבוע את הפרשי השער, בדרך לא הוגנת. מנגד, טענו עדי הנתבעת, ישראל יוסקוביץ' (להלן: "יוסקוביץ") ועו"ד יהושע סגל (להלן: "עו"ד סגל"), כי גרסת התובעים אינה נכונה. כך סיפר יוסקוביץ בעדותו, כי לא שתק ביחס למה שראה כהפרה של תשלום הפרש השער, אלא התריע בפני בתם של התובעים, כי התשלומים הועברו שלא בהתאם להסכם ואולם, זו הניחה את דעתו באומרה כי הדבר יוסדר בגמר החשבון.

המוצגים אליהם הפנו התובעים כתומכים את עמדתם, הינם מוצגים: 1, 2, 4, 5, 7, 8, 20 ו- 22.