פסק-דין בתיק ת"א 4120-06 - פסקדין

עסקינן בתביעה למתן פסק דין הצהרתי לביטול פסק הדין אשר ניתן ביום 19.6.06 בתיק אזרחי 2694/02 בבית משפט השלום בעכו.

הצדדים :

1.         התובע, מר וג'יה עתאבא (להלן - "וג'יה") הוא הבעלים הרשום של מחצית הזכויות בחלקה הידועה כחלקה 52 בגוש 18528 מאדמות כפר מכר ששטחה הכולל הוא 5186 מ"ר (להלן - "החלקה"). זכויות אלו הועברו לוג'יה עוד בשנת 1996 מאביו, מר סאלח עתאבא, שהינו הנתבע מס' 2 (להלן - "סאלח" או "האב"), בדרך של העברה ללא תמורה, ונרשמו על שמו במשרד רשם המקרקעין ביום 9.7.02.

הנתבע 1, מר מוחמד עתאבא (להלן - "מוחמד"), הינו הבעלים הרשום של המחצית השנייה בחלקה.

הליכים קודמים :

2.         ביום 13.6.02 הגיש מוחמד תביעה נגד סאלח לפירוק השיתוף בחלקה, וזאת בתיק אזרחי 2694/02 (שלום עכו). ביום 16.7.02 הוגש כתב הגנה מטעם סאלח ובו נטען, בין השאר, כי זכויותיו בחלקה הועברו לבנו (להלן - "ההליך הקודם").

ההליך הקודם נידון תחילה בפני כב' השופט שמעון שר, אשר הורה על מינוי המודדת הגב' ופא אליאס כמודדת מטעם בית המשפט לצורך הכנת הצעת חלוקה לשם פירוק השיתוף בחלקה. המודדת פעלה בהתאם להחלטת בית המשפט, והכינה שתי הצעות חלוקה שונות.

בפסק הדין אשר ניתן ביום 19.9.04, אימץ כב' השופט שר אחת מבין שתי הצעות החלוקה ונתן לה תוקף של פסק דין (להלן - "פסק הדין הראשון").

3.         על פסק הדין הראשון הגיש סאלח ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר נידון במסגרת ערעור אזרחי 3003/04 (מחוזי חיפה). בדיון אשר התקיים בפני הרכב השופטים ברלינר, עמית וסוקול, ביום 11.10.05, הגיעו הצדדים (סאלח ומוחמד) להסדר פשרה לגבי אופן החלוקה של החלקה, ועיקרה חלוקת החלקה ל- 3 מגרשים, כאשר המגרש המערבי שסימונו 52/1 יהיה של מוחמד, המגרש המזרחי שסימונו 52/2 יהיה של סאלח, ואילו המגרש שסומן 52/4 ישמש כדרך המאפשרת גישה חופשית למגרש 52/2 (במסגרת ההסכמה לא היתה התייחסות למגרש 52/3 - הערה שלי, ג'. ט.) לצד הסכמה זו ביקשו הצדדים (סאלח ומוחמד) להחזיר את הדיון לבית משפט השלום בעכו על מנת למנות אגרונום לשם הערכת שווי עצי הזית הנטועים בחלקה וקביעת תשלומי איזון בין הצדדים, אם יתברר כי יש פער בין שווי העצים (להלן - "פסק הדין במחוזי").

4.         הדיון אכן הוחזר לבית משפט השלום בעכו והוא נידון בפניי. בישיבה הראשונה לאחר החזרת התיק שנתקיימה ביום 19.6.06, הודיעו הצדדים (סאלח ומוחמד) כי ההסכמה אליה הגיעו בבית המשפט המחוזי מבוטלת, וכי הגיעו להסכמה כוללת הן לעניין החלוקה, הן לעניין החזקה והשימוש והן לעניין תשלומי האיזון, וביקשו ליתן לה תוקף של פסק דין.

באותה ישיבה נתתי פסק דין המאשר את הסכם הפשרה החדש בין הצדדים (סאלח ומוחמד), אליו הגיעו לאחר פסק הדין במחוזי. בהתאם לכך הסכם הפשרה סומן על ידי פ/1 ואילו הצעת החלוקה סומנה פ/2 (פסק הדין מיום 19.6.06 ייקרא להלן - "פסק הדין שבמחלוקת").

5.         לאחר חלוף כ-5 חודשים מעת מתן פסק הדין שבמחלוקת, הגיש וג'יה את התביעה דנן לביטולו.

תמצית טענות הצדדים :

6.         התביעה דנן של וג'יה נסמכת על שתי טענות מרכזיות: האחת, כי הוא לא היה צד להליך הקודם, אף שצריך היה לצרפו להליך בהיותו הבעלים הרשום של מחצית מהזכויות בחלקה, ולכן פסק הדין שבמחלוקת לא חל עליו ואינו מחייב אותו. השניה, כי פסק הדין שבמחלוקת מקפח אותו וגורם לו נזק של ממש, שכן בעטיו הוא מקבל שטח קטן יותר מהשטח אשר הוקצה לשותפו בחלקה, מוחמד, אף ששניהם בעלי זכויות שוות בחלקה.

לעומת זאת, מוחמד התנגד לביטול פסק הדין שבמחלוקת וטען, כי התביעה היא קנטרנית והוגשה בחוסר תום לב. מוחמד הוסיף, כי וג'יה היה הרוח החיה מאחורי ההליך הקודם ואף נטל חלק בסדרת ההסכמים אליהם הגיעו הצדדים. על אף זאת, וג'יה לא ביקש להצטרף להליך הקודם, ולא התריע מפני פגיעה בזכויותיו בחלקה. לסיום טען מוחמד, כי נכון למועד הגשת התביעה לפירוק השיתוף במקרקעין בהליך הקודם, הזכויות בחלקה היו רשומות על שמו ועל שם סאלח, אביו של וג'יה, ולא על שם וג'יה, ולכן התביעה הוגשה כדין.

זה המקום לציין, כי סאלח בחר שלא להגיש כתב הגנה או כל הודעה המלמדת על עמדתו, ולא הגיע לדיונים, אף על פי שהוא אביו של וג'יה.

דיון והכרעה :

7.         וג'יה ומוחמד הגישו תצהירי עדות ראשית ובהם חזרו על טענותיהם כאמור לעיל, ביתר הרחבה.

בדיון אשר התקיים בפניי העיד וג'יה כעד תביעה יחיד. מטעם ההגנה העידו מוחמד, אחיו של וג'יה - מר סלים עתאבא (להלן - "האח סלים"), ד"ר חליל ואליד, והמודדת מטעם בית המשפט בהליך הקודם- הגב' ופא אליאס.