פסק-דין בתיק ת"א 3502-02-09 - פסקדין

1.         התובעת, מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל, הגישה תובענה לסילוק יד, צו הריסה וצו מניעה קבוע נגד הנתבע, שלומי עובדיה. התביעה התייחסה למקרקעין לא מוסדרים הידועים כחלק מגוש רישום 12704 המצוי בהליך הסדר אשר בבעלות רשות הפיתוח מתוקף חוק רכישת מקרקעין (אישור פעולות ופיצויים), תשי"ג-1953. המקרקעין הינם שטח של כחצי דונם בתא שטח שבין קואורדינאטות 197/999 לבין 198/011 בציר X ובין הקואורדינאטות 741/113 לבין 741/084 בציר Y.

2.         נטען שאביו של הנתבע, אריה עובדיה ז"ל, פלש לשטח בסביבות שנת 1994 וכי בשנת 2005 הוגשה תביעה לסילוקו ממנו אולם התביעה נמחקה היות ונפטר במהלך בירורה.

ראיות התובעת

3.         הוגשה חוות דעת מומחה שנערכה על ידי המודד גיל וקנין. בחוות דעתו הוא השווה צילומי אויר החל משנת 1991 עד לשנות ה- 2000 למצב בשטח. על פי בדיקת התצלומים הוא קבע כי באוגוסט 1991 לא נראה מבנה כלשהו בתחום השטח נשוא ההליך וכי מדובר בקרקע בור מכוסה בצמחיה, כאשר בקרקע נראות שתי סוללות עפר נמוכות. שינוי ראשון חל במאי 1994 אז נראית תחילת בניה של מבנה קטן חד קומתי ואל המבנה נפרצו דרכי עפר. בשנת 1995 המבנה נראה בנוי במלואו ומצפון נראה אלמנט מלאכותי נוסף שלא ניתן היה לפענוח. ביולי 1997 המבנה הורחב וניתן להבחין בגידור חלקי בצד הדרומי שלו. באוקטובר 1998 המבנה הורחב פעם נוספת, גודלו עמד על 44 מ"ר והוסף גידור. בדצמבר 1999 פורק חלק מהגג בצד הדרומי של המבנה. בספטמבר 2001 הגג הוחלף בחלק הדרומי של המבנה. ביום 5.4.02 המבנה הורחב לכיוון מערב בגודל מקורב ל- 44 מ"ר בתוספת סככות. באוקטובר 2003 למבנה נוסף גג רעפים על מחציתו הדרומית ונעשו עבודות גינון מסביבו.

מסקנת המומחה היתה שתחילת הפלישה היתה בשנת 1994 ואילך.

4.         מרדכי וידר, פקח במינהל מקרקעי ישראל מחוז חיפה, הצהיר שהמקרקעין נרשמו כמקרקעין מוסדרים ביום 1.5.09 כגוש 12704 חלקה 1. נטען שהבעלות הוקנתה לרשות הפיתוח החל מיום 11.3.54 בהתאם לחוק רכישת מקרקעין. נטען שבמועד שאינו ידוע במדוייק פלש אבי הנתבע למקרקעין והחל לנהוג בו מנהג בעלים עת יצק במקום רצפת בטון ובנה עליה מבנה עץ. הפקח הצהיר שביום 21.12.03 וביום 28.9.04 הוא ביקר במקום וראה שעומד עליו מבנה עץ המקורה בגג רעפים ומשטח בטון המקורה בגג פח. כמו כן, אבי הנתבע תחם שטח של 500 מ"ר סביב המבנה, גידר אותו בעמודים וברשת מתכת והציב במקום שער ברזל. נטען שמהלכי אבי הנתבע נעשו ללא ידיעת המינהל או הסכמתו.

5.         הוסף כי תלוי ועומד צו הריסה שיפוטי על המבנה ומתקני עזר לאחר שהאב המנוח הורשע על פי הודאתו בת.פ. 384/02 במסגרת הליך שננקט כנגדו על ידי הועדה המקומית לתכנון ובניה מורדות הכרמל. צויין עוד שביום 27.10.05 הוגשה תביעה לסילוק יד נגד האב שנמחקה בשל פטירתו.

6.         תצהיר נוסף הוגש על ידי עופר עמור, פקח במינהל מקרקעי ישראל מחוז חיפה. תצהירו מתאר את פעולות העדים האחרים בתיק.

ראיות הנתבע

7.         הנתבע מסר תצהיר בו הוא טען שהינו חליפו של אביו המנוח שהחזיק במקרקעין לטענתו בחזקה נוגדת משך שנים ארוכות. לטענתו, התקופה שחלפה מזכה אותו בהתיישנות רוכשת. לטענתו, אביו החזיק במקרקעין מעל 15 שנה לפני ההסדר. הוא עצמו מתגורר במקרקעין מאז שנת 2002 יחד עם אביו שעל פי הטענה התגורר בהם לפחות מאז שלהי שנות ה- 70. מאז שנת 2005 הוא גר יחד עם רעייתו במקום.

8.         נטען שגם על פי גירסת התובעת לפיה המנוח החזיק במקרקעין לפני מאי 1994 התיישנה התובענה היות וחלפה תקופת ההתיישנות במקרקעין של 15 שנה.

9.         נטען שהמבנה המקורי היה בנוי מאבן ועץ עם תקרת אבן ישנה שהיתה במפלס הקרקע דהיום ועליה ובסביבתה צמחו קוצים ודרדרים ומסיבה זו התצלומים משנות ה- 80 וה- 70 לא הראו את המבנה. נטען שבשנת 1993 המנוח הרס חלק מקיר האבן והוא נמצא עדיין בשטח. נטען שראשי ופרנסי ישוב טירת הכרמל הכירו היטב את המנוח ופנו בשמו לממ"י בבקשה להסדיר את זכויותיו אך נתקלו ב"קיר אטום". פורט שהורי המנוח יחד עם אביה של אמו עלו ארצה בשנת 1951 והתיישבו מייד בטירת הכרמל במקרקעין. נטען שבני המשפחה, ובעיקר המנוח, החזיקו במקרקעין באופן רציף מאותו מועד.

10.        בתצהיר משלים טען הנתבע שכעולה מהמסמכים שצולמו בועדה המקומית אין ספק שאביו החזיק במקרקעין חזקה נוגדת משך עשרות שנים. נטען שביום 29.12.02 חתם מר חיים דוד מפקח בניה בועדה המקומית לתו"ב מורדות הכרמל על תצהיר בו אמר: " במקרקעין בהם עסקינן התקיים במשך עשרות שנים מבנה נטוש אשר שימש בעבר כמחסן ו/או כאורווה והיה עשוי פחים". נטען שדיווח זה מתיישב היטב עם גירסת הנתבע. צורף גם מכתב של ראש העיר טירת הכרמל דאז מר אריה טל, מיום 24.1.95 בו נכתב כי הצריף הבנוי על המקרקעין שייך למנוח המחזיק בו כ- 17 שנה לפני תאריך המכתב.

11.        נטען עוד כי קיימים תימוכין נוספים לעמדת הנתבע בסעיף 4 לתצהיר חיים דוד שם הסביר הפקח כי ראה פירוק של קירות מבנה הבטון הישן ויציקת קירות בשטח. נטען שטענת המפקח דוד שבשנת 2002 הוכשר המבנה הישן למגורים או כי קודם לשנת 2002 לא היה מדובר במבנה למגורים, אינה נכונה.

ההליך

12.        נחקרו העדים וקנין ווידר. תצהירו של עמור התקבל ללא חקירה ונחקר לאחר מכן עובדיה. בישיבה נדחית נחקר חיים דוד על התצהיר שתואר לעיל.

עמדת התובעת בסיכומיה

13.        התובעת טענה שמדובר בתביעת סילוק פשוטה בנוגע למקרקעין שלא היו מוסדרים עד לשנת 2009. נטען שאין מחלוקת שמיום 11.5.09 המקרקעין הוסדרו ועברו הליכי הסדר כחוק. נטען שהוראת סעיף 125א לחוק המקרקעין קובעת שנסח הרישום יהווה ראיה חותכת לתוכנו. נטען שהטוען לזכות בעלות היה צריך לפעול במסגרת הליכי ההסדר ולהשמיע טיעוניו בהליך מתאים ובערכאה מוסמכת. נטען שלנתבע אין כל זכות ראשונה או כל זכות אחרת במקרקעין ולמעשה אין לו יכולת להציג כל זכות אשר תביא לטענת בעלות או אף פחות מזה כגון זכות על פי חוזה. נטען שהוא למעשה לא מציג דבר. צויין שתביעה דומה שהוגשה נגד אביו המנוח של הנתבע נמחקה.

14.        נטען שטענת ההתיישנות לה טוען הנתבע מתבססת על כך שכבר בשנות ה-70 תפס אביו את הקרקע ולכן הטענה שחלפו 15 שנים אינה יכולה להחזיק מים. נטען שבהתאם להלכה שנקבעה בע"א 69/85 להבי נ' רשות הפיתוח אשר קבעה בסעיף 86 לפקודת ההסדר שרישום מקרקעין בפנקס חדש מבטל כל זכות הסותרת את הרישום ולכן אין כל חשיבות לתקופה שלפני ההסדר. נטען שנקודת הזמן בה נערך ההסדר בשנת 2009 מאפסת את המקרה והטוענים נגד המרשם היו חייבים לטעון במסגרת הליכי ההסדר עליהם ידעו כבר בשנת 2005 במסגרת ההליך המקורי נגד האב. נטען שהנתבע נקט במהלך של "שב ואל תעשה". נטען שלא ניתן בדרך של תקיפה עקיפה בכתב הגנה לטעון לזכות במקרקעין.