פסק-דין בתיק פשר 216/03

1.         ביום 9.6.04 ניתן צו לכינוס נכסי החייב, על - פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 818,452 ש"ח ל- 11 נושים. בין היתר הושתו על החייב תשלומים עיתיים בסך 500 ש"ח.

2.         גרסתו של החייב באשר להסתבכותו הכלכלית, כפי שפירט בתצהירו התומך בבקשה ובשני תצהירים משלימים, הינה, כי תחילה עבד בעבודות מזדמנות בסבלות ובשיפוצים ובשנת 87 פתח עסק מורשה. תחילה העסק הצליח והוא רכש ציוד וחומר רב, אולם עקב ירידה בכמות העבודה ועקב בעיות בריאותיות בגבו הדרדר העסק ונקלע לחובות. לדבריו, העסק הפסיק את פעילותו בשנת 98 ותיק המע"מ נסגר בסוף דצמבר 2002. עוד הצהיר החייב, כי על רקע הקשיים הכלכליים הגיעו חיי הנישואין שלו לסופם בשנת 96 והוא עזב את הבית חסר כל תוך שהוא מותיר את תכולת הבית לגרושתו ולילדיו. בנוסף, הצהיר החייב, כי אשתו זרקה את כל חפציו לרבות תיקי המע"מ ומס הכנסה. מאז גירושיו, עבר החייב לגור בקרוואן במשק הוריו במושב והמשיך לעבוד בעבודות מזדמנות. בשנת 99 הורשע החייב בגין עבירת חטיפה ונשפט ל- 3 שנות מאסר. אחר כך, הוא החל לעבוד כשכיר בשכר של כ- 3,150 ש"ח, מתוכו משלם להוריו סך 1,200 ש"ח בגין שכירות והוצאות. בנוסף, בנו ישראל עבר להתגורר עמו ופרנסתו עליו.

בתצהירו המשלים מיום 18.4.04 הצהיר החייב, כי אינו יכול להמציא את הדוחות הכספיים לשנות פעילותו של העסק. החייב הוסיף והצהיר בתצהירו המשלים מיום 3.5.04, כי בנוסף לבעיות הבריאותיות בגבו, הוא סובל מדיכאונות וטופל ע"י פסיכולוג ורופא, אך החייב לא צירף תיעוד רלוונטי.

3.         בחוות דעתו המוגשת לפי סעיף 18ד' לפקודה, מתנגד הכנ"ר לבקשת החייב להכריזו כפושט רגל; לאור ממצאי החקירה, מציינת ב"כ הכנ"ר בפרק המסקנות, כי החייב לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו להוכיח, כי חובותיו נוצרו בתום לב ועקב כישלון עסקי וזאת משלא תמך את גרסתו במסמכים ובחקירתו בחר להשיב "לא זוכר". טענותיו בעניין הסיבות להיווצרות חובותיו נטענו בעלמא ולא נתמכו בראיות כלשהן והחייב לא הוכיח כי יש לו מגבלה רפואית כלשהי שתרמה להסתבכותו הכלכלית או מונעת ממנו למצות יכולת השתכרותו. זאת ועוד, ב"כ הכנ"ר מציינת, כי טענת החייב לפיה, גרושתו זרקה את המסמכים אינה סבירה, שכן לו ניהל החייב ספרים והגיש דוחות יכול היה לפעול ולהמציא העתקיהם, הגם שחובותיו הינם בעיקר לרשויות המס, למל"ל ולמרכז לגביית קנסות בגין עבירות תנועה ואי תשלום פיצוי כספי בתיק פלילי. לאור כל אלה, מבקשת ב"כ הכנ"ר לדחות את בקשת החייב ולבטל את צו הכינוס, שכן הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובמטרה לנצל את הליכי הפש"ר לרעה.

4.         הדיון בבקשה נדחה פעם אחר פעם, לפנים משורת הדין, במטרה לתת לחייב הזדמנות להגיב לחוות דעת הכנ"ר, להגיש דוחות ואסמכתאות לתמיכת גרסתו וכן לשלם את חוב הפיגורים שצבר לחובתו. לדיון האחרון לא התייצב החייב ולא המציא את המסמכים שנדרשו ע"י ב"כ הכנ"ר. ב"כ החייב טען, כי החייב מתקשה להשיג את המסמכים מאחר וגרושתו השליכה אותם וכי מצבו הכלכלי קשה ביותר ובשל כך לא עמד בתשלומים העיתיים. מאידך, טענה ב"כ הכנ"ר, כי היא חוזרת על עמדתה שבחוות הדעת מאחר והחייב לא המציא מסמכים לעניין הסתבכותו הכלכלית ומאחר ולחובתו 11 תשלומים בפיגור (5,500 ש"ח).

5.         בבוא בית המשפט לדון בבקשת חייב להכריזו פושט רגל עליו ליתן דעתו לתום לבו של החייב. תום הלב של החייב נבחן בשתי תקופות זמן. האחת - זו שקדמה לצו הכינוס, דהיינו בתקופה שבה החלה התדרדרותו הכלכלית של החייב, כאשר הכלל הוא שחובות שנוצרו בדרך רמייה יובילו לדחיית הבקשה. התקופה השניה היא זו שלאחר מתן צו הכינוס, שאז נבחנת מידת שיתוף הפעולה של החייב עם חוקרי הכנ"ר (ש. לוין, א. גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שניה, עמ' 169).

6.         באשר לתקופה שקדמה לצו הכינוס, עיון בחוות דעתו של הכנ"ר ודו"ח החקירה המצורף לה מלמד, כי החייב לא הרים את הנטל המוטל על כתפיו להוכיח, כי חובותיו נוצרו בתום לב ועקב כישלון עסקי. טענותיו של החייב בדבר ירידה בעבודה ובהכנסות העסק ובדבר הדרדרות במצבו הבריאותי שתרמה להסתבכותו הכלכלית, נותרו טענות בעלמא ללא כל תימוכין. בנוסף, אין בידי לקבל את גרסתו של החייב לפיה, גרושתו השליכה את הספרים והדוחות של עסקו וזאת משלא פעל החייב ואף לא ניסה להשיג את העתקיהם מרשויות מס הכנסה ומע"מ; מה גם שחלק ניכר מחובותיו הינם לרשויות המס, למל"ל בגין חוב מזונות ולמרכז לגביית קנסות בגין עבירות תנועה ואי תשלום פיצוי כספי בתיק פלילי, היינו, מדובר בחובות שנוצרו אגב ביצוע עבירות; לא אחת נפסק, כי צבירת חובות אגב ביצוע עבירות מס אינה יכולה להיחשב כיצירת חובות בתום לב (ראה: רע"א 2292/02 מריסאת פואז נ. הכנ"ר, פדאור 02(1) 516; פש"ר 1162/04 (מחוזי נצרת) בסול פאיז מוחמד נ. הכנ"ר).

            באשר לתקופה שלאחר מתן צו הכינוס, החייב המשיך להתנהג בחוסר תום לב אף לאחר מתן צו הכינוס, בכך, שלא הקפיד לשלם את התשלומים העיתיים שהושתו עליו כסדרם. בדיון האחרון מיום 8.5.06 ציינה ב"כ הכנ"ר, כי לחובת החייב 11 תשלומים של 500 ש"ח  (5,500 ש"ח); יוצא, כי החייב נהנה מהמטריה של הליכי פשיטת הרגל אך אינו טורח לשלם את התשלומים שהושתו עליו. התנהגותו זו של החייב לאחר מתן צו הכינוס מלמדת, על התנהלות בחוסר תום לב (ראה: פש"ר (חיפה) 512/03, קרן עמית ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי- מחוז חיפה, תק-מח 2004(3), 2871 ,עמ' 2873). החייב לא נתן הסבר להתנהלותו זו מלבד מצבו הכלכלי הקשה, כאשר עיון בתיק מראה, כי החייב לא ביקש מאז מתן צו הכינוס הפחתת שיעור התשלום העיתי.

7.         יתירה מזו, סקירת השתלשלות העניינים בתיק זה מצביעה על כך, שלאורך כל הדרך נמנע המבקש מלקיים את התחייבויותיו ונמנע משיתוף פעולה מלא עם הכנ"ר, על אף ההזדמנויות החוזרות ונשנות שניתנו לו ע"י בית המשפט.

8.         נוכח האמור, אני דוחה את הבקשה להכריז על החייב כפושט רגל.

            מבוטל בזה הצו לכינוס נכסי החייב מיום 9.6.04 ועמו כל ההגבלות שהושתו עליו, לרבות הצו לעיכוב יציאתו מן הארץ.

ניתן היום 08 ביוני, 2006 (י"ב בסיון תשס"ו) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק לב"כ הצדדים.