פסק-דין בתיק עת"מ 42227-01-12 - פסקדין

1.         העותרים מבקשים להורות למשיבים על ביטול החלטת המשיבה 3 שדחתה את בקשת העותרת 1 לקבל מעמד בישראל על פי נוהל מתן מעמד להורים לחיילים (נוהל מס' 5.2.20036 - להלן הנוהל), להורות למשיב 2 לקבוע לה מעמד על פי הנוהל הנ"ל, או לחלופין, לשקול את עניין העותרות משיקולים הומניטאריים.

2.         לטענת העותרים:

א.         העותרת 1 נישאה בעבר לעותר 2, שהינו יהודי, נולדו להם שתי בנות, והתגרשה ממנו בשנת 1994.

                        העותר 2 עלה לארץ עם בנותיו בשנת 1997, ונפטר בישראל ביום 16.5.2009.

שתי הבנות נטליה פופדינץ ודריה פופדינץ (העותרת 2) חיות בישראל, והינן אזרחיות ישראליות.

העותרת 1 הינה אזרחית אוקראינה, עם עליית הבעל, ממנו התגרשה, נשארה באוקראינה על מנת לטפל באמה ובסבתה, שהיו חולות. משנפטרו האם והסבתא, נותרה העותרת 1 לבדה באוקראינה. במהלך כל התקופה ניסתה לחדש את הקשר עם בנותיה בישראל, ולאחר מאמצים רבים הצליחה בכך לאחר פטירת בעלה לשעבר, שמנע קודם לכן כל קשר בין הבנות ובינה.

לאחר שחידשה את הקשר עם בנותיה, הגיעה לארץ, וניתנה לה אשרת שהייה זמנית, כאשר לא נותר לה דבר באוקראינה, לא רכוש ולא משפחה כלשהי.

חייהן של בנותיה לא היו סוגים בשושנים, בעלה לשעבר נישא בשנית, אשתו תקעה טריז בינו ובין הבנות, ובעת שהיה חולה השתלטה על ביתם ושלחה את הבנות לפנימיות.

לאחר שמצאו העותרות זו את זו, אוחדה המשפחה ונוצר קשר מחדש בין אם לבת שלה שהלך והתחזק, ועקב כך הגישה העותרת 2, בקשה עבור העותרת 1 לקבלת מעמד בישראל בהתאם לנוהל האמור, לאחר ששירתה בצה"ל על מנת לאפשר לאמה להתגורר דרך קבע בארץ.

בתאריך 11.9.11, הודיעה המשיבה 3 על סירובה למתן אשרה לעותרת 1 בשל העובדה כי העותרת 2 לא שירתה 12 חודשים בצה"ל, לאחר שהעותרת 2 שירתה בצה"ל תשעה חודשים בלבד ושוחררה מטעמי בריאות.

בתאריך 13.9.11 הגישו העותרות ערעור על ההחלטה הנ"ל, ובתאריך 22.12.11 התקבלה הודעה על דחיית הערעור.

ב.         לטענת העותרת, החלטת משיבה 3 הייתה מוטעית ובלתי סבירה, בסעיף הכללי לנוהל נאמר כי הזכאות בשל שירות צבאי חלה " אף אם שוחררו קודם מ-18 חודשים עקב אי התאמה או הרשעה בדין או שחרור מחמת מחלה".

             משהסתיים שירותה של העותרת 2 לפני התקופה הנדרשת בנוהל מסיבות רפואיות, עמדה העותרת בתנאי הנוהל, כאשר הנוהל חל לטענתה גם על תקופה קצרה מ-12 חודשים שנפסקה מטעמי בריאות.

יש לפרש כך את הנוהל, על פי הכלל של פרשנות מסמך נגד המנסח של המסמך, ובאופן שאינו פוגע בזכות יסוד של איחוד משפחה על פי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו.

למשיב 1 שיקול דעת רחב לקביעת קריטריונים למתן אשרת כניסה וישיבה בישראל, ולפיכך על משיבה 3 להפעיל את שיקול דעתה ולאפשר את החלת הנוהל עליה.

ג.          לחלופין, על בית המשפט להפעיל את שיקול דעתו תוך התחשבות בנסיבות המיוחדות ובשיקולים אנושיים.

3.         לטענת המשיבות:

א.         העותרת 1 אינה עונה להגדרה המזכה אותה לקבל מעמד מכוח השירות הצבאי של בתה. הבת שוחררה לאחר 9 חודשי שירות בלבד, עקב המלצת פסיכיאטר ועל רקע מצב כלכלי, לאחר שטענה שהמצב הבריאותי נגרם על רקע מצבה הכלכלי לפיו נאלצה לעבוד ולפרנס את עצמה, ואף שהרקע לשחרורה מצה"ל נבע מבעיות פסיכיאטריות אינה מקבלת כל טיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי לאחר שחרורה.

מצב זה אינה עונה על "נוהל מתן מעמד להורים של חייל", הואיל ולא שירתה 12 חודשי שהיו תקופת הסף להחלת הנוהל.