פסק-דין בתיק עת"מ 24692-11-13

1.         העותרת, שהנה חברה קבלנית אשר הגישה הצעה במכרז פומבי שפרסמה משיבה 1, עותרת בגדרה של עתירה זו לעיין במסמכי המכרז, זאת לאחר שהצעתה לא נבחרה כהצעה הזוכה במכרז. פנייתה של העותרת לוועדת המכרזים, להעביר לעיונה את מסמכי המכרז, ובכלל זה את ההצעה הזוכה, נדחתה; ועל החלטה זו הוגשה העתירה. בכתב-העתירה טענה העותרת, בן-השאר, כי על משיבה 1 לאפשר לה לעיין במסמכי המכרז, זאת לאור חוק חובת המכרזים, התשנ"ג-1993 (להלן - חוק חובת המכרזים), והוראות תקנות חובת המכרזים, התשנ"ג-1993(להלן - תקנות חובת המכרזים). בעתירתה ציינה העותרת, כי אי-מתן זכות העיון, מנוגדת להוראת תקנה 21(ה) לתקנות הנ"ל; ובנוסף טענה, כי עומדת לה הזכות לקבלת המידע מכוח סעיף 1 לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 (להלן - חוק חופש המידע).

2.         בהחלטה שניתנה ביום 4.12.13, נתבקשה העותרת להבהיר, מה סמכותו העניינית של בית-משפט לעניינים מינהליים לדון בהחלטה בענייני מכרזים, שניתנה על-ידי תאגיד מקומי.

3.         בתגובה בכתב ציינה העותרת, כי העתירה אינה תוקפת החלטה בענייני מכרזים, שכן לא הועלתה בה כל טענה נגד הליכי המכרז או נגד הזוכה במכרז. העותרת הוסיפה וציינה, כי לבית- משפט זה נתונה הסמכות העניינית לדון בעתירה מכוח סעיף 8(א) לתוספת הראשונה (להלן - התוספת הראשונה) לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים התש"ס-2000 (להלן - חוק בתי-משפט לעניינים מינהליים); שכן, לדידה, מדובר ב"החלטה של רשות מקומית". בנוסף, גורסת העותרת, כי לבית-המשפט סמכות לדון בעתירה מכוח סעיף 2 לתוספת, העוסק בעתירות נגד החלטה של רשות לפי חוק חופש המידע.

4.         בהמשך להחלטה מיום 4.12.13, ולאחר קבלת התגובה וההבהרה מטעם העותרת, הגעתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להימחק על הסף, מחמת היעדר סמכות עניינית.

העתירה, כפי שנוסחה, למתן סעד לפי תקנה 21(ה) לתקנות חובת המכרזים, נחזית להיות עתירה בענייני מכרזים. בסעיף 5 לתוספת הראשונה לחוק בתי-משפט לעניינים מינהליים, נקבעה סמכותו של בית-משפט זה לדון בעתירות בענייני מכרזים של גוף או רשות המנויים בסעיף 2 לחוק חובת המכרזים. סעיף 2 לחוק הנ"ל קובע, כי "המדינה, כל תאגיד ממשלתי, מועצה דתית, קופת חולים ומוסד להשכלה גבוהה, לא יתקשרו בחוזה לביצוע עסקה... אלא על-פי מכרז פומבי...". בשנת 2002 פורסם תיקון מס' 14 לחוק חובת המכרזים, אשר, בין-השאר, הרחיב את רשימת הגופים המנויים בסעיף 2 הנ"ל, כך שנכלל בה אף תאגיד מקומי (להלן - תיקון 14). ואולם, בסעיפים 4 ו-5 לתיקון 14 הובהר, כי תחילתו של התיקון 30 ימים מיום כניסתן לתוקף של תקנות אשר תותקנה בעניין עסקאות עם תאגיד מקומי. אין חולק, כי תקנות כאמור טרם הותקנו, ועל-כן תיקון 14 עדיין אינו בתוקף (ראו בעניין זה: עע"מ 7141/12 אבני הרצוג שועלי אלגז את גורוביץ' ושות' נ' יפה נוף תחבורה (14.10.12); עע"מ 2398/12 ע.מ.ת ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית שהם בע"מ (22.4.12); בר"מ 7712/09 חברת צינורות איקס.פי.סי (2004) בע"מ נ' החברה הכלכלית ראשון לציון בע"מ (28.10.09); ורע"א 1754/07 מאור שלטי פרסום חוצות מאור בע"מ נ' החברה הכלכלית לפיתוח כפר סבא בע"מ (2.9.07)). לאור האמור פסק בית-המשפט העליון, כי בית-המשפט לעניינים מינהליים נעדר סמכות עניינית לדון בעתירות בענייני מכרזים שפורסמו על-ידי תאגיד מקומי (עע"מ 2398/12 ע.מ.ת ערוצי מדידה ותשתיות בע"מ נ' החברה הכלכלית שהם בע"מ  (4.7.12)).

5.         באשר לטענת העותרת, לפיה מדובר בעתירה לפי סעיף 8(א) לתוספת הראשונה, הרי שאין ההחלטה נושא העתירה באה בגדרו של סעיף זה. הסעיף מתייחס ל"החלטה של רשות מקומית". המונח "רשות מקומית", אינו מוגדר בחוק בתי-המשפט לעניינים מינהליים; ולפי סעיף 2 לפקודת הפרשנות [נוסח חדש] משמעו: "עירייה, מועצה מקומית או רשות היוצא באלה שנתכוננו בכוח חוק בר-תוקף אותה שעה, הקובע הוראות בדבר הקמת רשויות של שלטון מקומי". תאגיד מים, שהוקם מכוח חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, לא מהווה, אפוא, רשות מקומית, כמשמעה בסעיף 8 לתוספת הראשונה.

6.         בכל הנוגע לגרסת העותרת, לפיה נתונה לבית-המשפט סמכות לדון בעתירה מכוח סעיף 2 לתוספת הראשונה, בהיותה עתירה לפי חוק חופש המידע, הרי שהעתירה צריכה להימחק על הסף, ולו מן הטעם שהעותרת אינה תוקפת החלטה שנתקבלה לפי החוק הנ"ל. לא נטען בעתירה, כי העותרת פנתה לממונה, לשם קבלת מידע לפי חוק חופש המידע, וכי שילמה אגרה כנדרש בחוק הנ"ל. משכך, אין מדובר בעתירה על החלטת רשות לפי חוק חופש המידע.

7.         בקשתה החלופית של העותרת, בתגובתה להחלטתי מיום 4.12.13, הייתה להעביר הדיון בעתירה, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי-המשפט [נוסח משולב], התש"ד-1984, "לבית המשפט המוסמך". העותרת לא ציינה מי בית-המשפט המוסמך לדון בעתירה. ככל שמדובר בענייני מכרזים, הסמכות העניינית נקבעת, בין-השאר, לפי שווי השירות או המוצר נושא המכרז. מכתב העתירה ומנספחי העתירה, לא עולה מה שווי השירות או המוצר, והדבר אף לא הובהר בהודעה המשלימה מטעם העותרת.

8.         על-יסוד האמור לעיל, אין מנוס ממחיקת העתירה על הסף, זאת מחמת חוסר סמכות עניינית; אך היות שלא ניתן לקבוע מי בית-המשפט המוסמך לדון בעתירה - בהיעדר נתונים בדבר שווי השירות נושא המכרז - לא יינתן צו להעברת הדיון לבית-משפט אחר, לפי סעיף 79(א) לחוק בתי-המשפט.

            הואיל ולא נתבקשה תגובת המשיבים, אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח עותקים מפסק-הדין לצדדים.

ניתנה היום,  ו' טבת תשע"ד, 09 דצמבר 2013, בהיעדר הצדדים.