פסק-דין בתיק עת"מ 23266-11-11

העותר הסתנן לישראל ממצרים במאי 2007. הוא נתין ניגרי. יצא את ניגריה באורח חוקי בדרכו למצרים. עם הגעתו לישראל הגיש בקשה למקלט מדיני המבוססת על חברותו בארגון "מסוב" שלטענתו הוא ארגון נרדף בניגריה.

בקשת העותר נבחנה בידי נציבות האו"ם לפליטים. נערך עימו ראיון. הנציבות חיוותה דעתה שהעותר איננו אמין ושלא הוכיח פחד מבוסס היטב לשלומו או לחייו אם יוחזר לניגריה. חוות דעת הנציבות מושתתת על סתירות לוגיות שנמצאו בדברים שמסר העותר בראיון ועל חוסר ידיעה בסיסית בדבר טיבו או פרטים מסוימים של הארגון שאליו לפי הטענה הוא משתייך. נציבות האו"ם לא שוכנעה גם באורח מספיק שאכן מתקיים איום קונקרטי כלפי העותר. הפרטים שמסר העותר מבוססים על שמועה שהגיעה אליו כאילו היה ביקור של אנשי משטרה בביתו ושמהביקור הזה נובע אותו חשש לשלומו.

העותר הגיש ערר על ההחלטה. עד שהוגש אותו ערר או עד שנבחן הערר השתנה הנוהל לטיפול בבקשות מקלט ומכוח הנוהל החדש ראשית הבחינה הבסיסית עברה לידי גורמי משרד הפנים, היינו יחידת הטיפול במבקשי מקלט ושנית מוסד הערר הוחלף בהסדרי "עיון מחדש".  עיון מחדש מבוסס על נסיבות חדשות או ראיות חדשות שמבקש המקלט יכול להציג לפני גורמי משרד הפנים.

בעניין דנן, טען העותר, שלאחר שעזב את מצרים התרחשו מספר מקרים של פגיעה בנפש מידי השלטונות הניגריים בחברי ארגון "מסוב". עשרות נהרגו במקרה אחד, בודדים במקרים אחרים. הנסיבות הללו לא הועילו לשכנע את גורמי רשות האוכלוסין לקיים עיון מחדש בבקשת העותר והיא נדחתה.

מכאן העתירה.

אני סבור שלעתירה זו אין יסוד של ממש. מקובל עלי שאי אפשר לדרוש ממבקש מקלט שהגיע כל עוד נפשו בו מארץ שבה הוא נתון לסכנת רדיפה לארץ אחרת שיהיה מצויד במסמכים ובראיות חותכות בעניין מצבו. הראיות הנדרשות כדי לספק את דרישת ה"פחד מבוסס היטב" כלול באמנת האו"ם לפליטים הן ראיות בסיסיות.

אלא שהעותר לא עמד גם בדרישה המינימאלית הזו. עיון בממצאי נציבות האו"ם לפליטים מראה שהעותר טוען דברים בעלמא. שדבריו סותרים אלה את אלה ושספק רב שיש חשש אמיתי שיבולע לעותר אם יחזור לארצו.

הטיעון העיקרי של העותר נוגע לכך שהשלטונות לא היו מוכנים לעיין עיון נוסף בבקשתו. נראה לי שגם בעניין זה העתירה לוקה בחסר. פשיטא שאין עיון מחדש אלא אם יש נסיבות חדשות. הנסיבות החדשות שלהן טוען העותר  יכולות אולי להראות שמתקיים חשש מסוים לגורלם של אנשי ארגון "מסוב" (גם זה רחוק מלהיות ברור). אולם אין בנסיבות החדשות דבר הקושר את העותר עם אותו ארגון נרדף לכאורה. מבחינה זו אין כל חדש ואין כל טעם לערוך לו ראיון אישי נוסף בתקווה שבמשך הזמן הוא למד את הנסיבות היטב וכמות אי הדיוקים והסתירות במסגרת ראיון חדש תקטן.

אני דוחה את העתירה.

לפי דעתי עתירה זו היא עתירת סרק. אינני יכול להשלים עם התופעה של עתירות מסוג זה והדרך היחידה שאפשר לנקוט כדי לצמצם את התופעה היא לחייב את העותר בהוצאות העתירה.

העותר ישלם למדינת ישראל 3,000 ש"ח הוצאות.

העתק פסק הדין יופנה למרכז לגביית קנסות.

כל צו ביניים שקיים בעניינו של העותר בטל בזה ועליו לעזוב את ישראל לאלתר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד'  אדר תשע"ב, 27/02/2012 במעמד הנוכחים.