פסק-דין בתיק עת"א 8019-08-11

לפניי עתירת אסיר לשינוי הקטגוריה שאליה סווג, אשר אינה מאפשרת לו לצאת לחופשות.

המשיב מבסס את הסיווג האמור על מכלול התנהגותו של העותר, כפי שפורט בתגובתו.

מבחינת הבסיס הנורמטיבי, מקובלת עליי טענת המשיב כי הפקנ"צ העוסקת בסיווג רלוונטי לאסירים בעת הסיווג ואין נפקא מינה מה היה מעמדם בעת ביצוע המעשים שעליהם מושתת הסיווג מן הבחינה העובדתית.

פקודת בתי הסוהר קובעת כי לפקנ"צ מעמד של דין. איני סבור כי ישנה אנומליה בייחוס חומרה מיוחדת לעבירות נגד בעלי תפקידים בתחום אכיפת החוק. אין מדובר ב"העדפת מקורבים", אלא בהקפדה מיוחדת באותה גזרה שממנה משתלשלת ההקפדה על שלטון החוק בכל התחומים.

הפקנ"צ קובעת לעניין חופשות את חשיבות מעמדה של חוות הדעת הסוציאלית בעניינו של האסיר.

כל עוד חוות הדעת הסוציאלית בעניינו של העותר היא שלילית כפי שהיא (ויוזכר המידע המודיעיני התומך בה, כמפורט לעיל), לא ניתן לקבוע כי החלטת המשיב בעניינו לא הייתה סבירה.

כפי שציינה ב"כ המשיב, ההחלטה בעניינו של העותר דנן נשענת על מספר נדבכים שליליים שהתקבצו בעניינו, ולא ניתן להצביע על אפליה בינו לבין מקרים אחרים על יסוד בידודם של חלק מנדבכים אלה.

אם וככל שיש אמת באופן שבו הוצגו הדברים אודות העותר, הציפייה היא כי דברים אלה ישתקפו בהתרשמות המקצועית ממנו. כלומר, לכשחוות הדעת הסוציאלית בעניינו,כגון בעקבות התקדמות טיפולית, תהיה חיובית יותר - בהחלט יהיה מקום כי המשיב ישוב וישקול את סיווגו, לרבות בשים לב לטענות באת כוח העותר כמפורט לעיל, כגון בדבר ההקשר שבו נעשו מעשים כאלה ואחרים.

לאור המקובץ העתירה נדחית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"א חשון תשע"ב, 08/11/2011 במעמד הנוכחים.