פסק-דין בתיק עת"א 34961-03-12 - פסקדין

המשיב מרצה עונש מאסר שני לאחר שנדון ל- 7 חודשי מאסר בגין עבירה של ניסיון לתחבולה. עם סיום שני שליש מתקופת מאסרו, פנה המשיב לוועדת השחרורים בבקשה לשחרור על תנאי ולאחר שהוועדה נענתה לבקשתו, הוגשה העתירה שבפנינו.

וועדת השחרורים סברה, כי חרף דוחות מהמטה הארצי בעניינו של המשיב, חרף עמדת שב"ס בעניינו וחרף טענות העו"ס בעניינו, יש מקום לשחררו על תנאי, כאשר השיקול שהכריע הייתה העובדה שהמשיב שוחרר למעצר בית במסגרת התיק הפלילי בו נדון, הן במהלך הדיונים ואף לתקופת מה עד שהחל לרצות את עונשו.

בבואנו לבחון את החלטות וועדת השחרורים על ביהמ"ש המינהלי להגביל עצמו, ככלל, לבקרה שיפוטית של החלטות  מינהליות, כאשר החריג הוא במקום שהחלטת הוועדה חורגת במידה משמעותית ממתחם הסבירות. קביעת היקף מתחם הסבירות, נעשית כפועל יוצא של השיקולים שעל וועדת השחרורים לשקול כאשר בעניין זה קובע החוק שוועדת השחרורים לא תשחרר על תנאי ממאסר אלא אם כן שוכנעה, בין היתר, כי האסיר ראוי לשחרור וכי לא יסכן את שלום הציבור.

במקרה שבפנינו, המידע המודיעיני בעניינו של המשיב הינו שלילי; הדו"ח של העו"ס אף הוא שלילי בעניינו של המשיב, כאשר העובדת הסוציאלית מצא שהנ"ל מציג פאסדה חיובית, אולם ניכר שיש בו דפוסים עבריינים  בולטים ומושרשים; ואף המידע מהשב"ס הינו שלילי בעניינו של המשיב, כאשר בין המידעים הנ"ל ישנו מידע עדכני רלבנטי.

נוכח האמור לעיל, לא ניתן אלא לומר, כי וועדת השחרורים חרגה ממתחם הסבירות במידה שמצריכה את התערבות ביהמ"ש. הפגם המרכזי בהחלטת וועדת השחרורים, הינה כי לא נתנה את המשקל הראוי והמספק למידע המודיעיני שקיים בעניינו של המשיב והנימוק שנתנה לכך שהיא מתעלמת, או לא נותנת את המשקל הראוי, לחומר שהובא בפניה, לא יכול לעמוד שהרי העובדה שהמשיב שוחרר במסגרת התיק העיקרי, לא יכולה להוות נימוק מכריע בענייננו. יש לזכור כי הוועדה ציינה, שמרבית המידע המודיעיני היה קיים גם בעת ניתנה ההחלטה על ידי ביהמ"ש המחוזי, אולם אך מובן הוא שמידע שכזה לא מובא בפני בימ"ש המחוזי, עת הוא מכריע בשאלת מעצר או שחרור של נאשם.

לא ניתן לסיים את הדברים מבלי להתייחס לתוכנית שהוצגה על ידי המשיב, תוכנית שיקומית שלא יכולה אף היא לאיין את המסוכנות הלכאורית הקמה מהמשיב. לעניין זה, יש לזכור, כי המשיב הציג את מי שהוא אמור להעסיק כקבלן בביתו, כמי שיפקח עליו בשעות השחרור, וברור שאין בכך תוכנית שיקומית ראויה.

בנסיבות אלה אנו מקבלים את העתירה ומבטלים את החלטת וועדת השחרורים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ח  אדר תשע"ב, 22/03/2012 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: טובה שרגא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: