פסק-דין בתיק עת"א 34686-03-12

העותר מרצה עונש מאסר שני לתקופה של 20 חודש בגין נשיאת נשק ויריות באויר באזור מגורים נושא ת"פ 32532-02-11 (בימ"ש מחוזי מרכז) והוא מלין כנגד החלטת המשיבה 1 מיום 13.3.12 שלא לשחרר אותו על תנאי, ולו בתנאים מגבילים לפיהם לא ישהה בתחומי העיר טירה, יעבוד מחוץ לתחומי העיר טירה ויעמוד בתנאי התוכנית הטיפולית של עמותת אל פתאם שתתקיים מחוץ לתחומי העיר טירה.

טענתו העיקרית של ב"כ העותר כי החלטת הועדה לא עולה בקנה אחד עם החלטת ועדה קודמת, במותב אחר, מיום 17.1.12 לפיה "על פני הדברים ניתן היה לשקול בחיוב את שחרורו (של העותר - לא במקור) אלא שמתוך המידע החסוי שהוגש לנו עולה קושי רב בחזרתו של האסיר לביתו שבטירה".

הועדה דחתה את הדיון ליום 21.2.10 על מנת שתוגש חוות דעת טיפולית של העמותה, במידת האפשר, שתתקיים מחוץ לטירה במסגרת דומה.

לטענת ב"כ העותר, הציג העותר כתובת מגורים חלופית בדירה ליד תחנת הדלק בכניסה למושב נווה ימין, עבודה מחוץ לתחומי העיר טירה ותוכנית טיפולית שאיננה דורשת את נוכחותו של העותר בתחומי טירה, וזאת כדי לקיים את החלטת הועדה מיום 17.1.12.

דא עקא, הדיון נדחה למועד שבו שונה הרכב הועדה והועדה שהחלטתה היא נושא העתירה שבפנינו לא אימצה את החלטת הועדה הקודמת וחרף מילוי כל תנאי ההחלטה הקודמת דחתה את בקשת העותר לשחרור מוקדם, כאשר הנימוק העיקרי הוא שמהמידעים החסויים שהוצגו בפניה ואשר הוצגו גם בפנינו, לא ניתן לשלול מסוכנות העותר לציבור באם ישוחרר על רקע מעשי העבירה אותה ביצע הנוגעים על פי המידע לסכסוך חמולות שגבה קורבנות, הינו תקף גם כעת ומתקיים ממנו החשש לשלום הציבור גם במסגרת התוכנית השיקומית שהוצגה בפני הועדה, ואשר הוצגה גם בפנינו, לרבות מקום המגורים החלופי.

עוד עמדה הועדה בהחלטתה נושא העתירה על כך שהעותר לא התחיל בתהליך שיקומי בכלא למרות שהוא תיאר בפני גורמי הטיפול שימוש באלכוהול, אך טען שאינו מתמכר ואינו משתמש בסמים מזה שנה.

באשר לנימוק זה, הציג בפנינו ב"כ העותר אישור לפיו סיים העותר השתתפות בקבוצת "12 צעדים" שישה ימים לאחר הדיון בועדה שהחלטתה היא נושא העתירה כדלקמן.

ב"כ המשיב 2 מתנגדת לשחרורו המוקדם של העותר וטוענת כי אין בתוכנית השיקומית החלופית, לרבות השינוי באזור המגורים כדי להפיג את מסוכנותו של העותר כפי שבאה לביטוי במידעים שהוצגו בפני הועדה ובפנינו.

עיון במידעים החסויים שהוצגו בפני הועדה, ואשר הוצגו גם בפנינו מעלה כי הסיכון הנוגע לעותר אם ישוחרר על תנאי והסיכון הנובע מהעותר אם ישוחרר על תנאי, איננו תלוי מקום מגורים או מקום תעסוקה במהלך תקופת הרישיון שכן הרקע לסיכון חורג מעבר לגבולות העיר טירה ומשכך לא ניתן להפיג אותו על ידי שחרורו של העותר ולו בתנאים החדשים שהציג בא כוחו בפני הועדה עובר לדיון נושא ההחלטה ואשר הציג גם בפנינו.

איננו מתעלמים מהחלטת הועדה מיום 17.1.12 לפיה המידעים שהיו בפניה, למרות שמדובר באותם מידעים, מעלים קושי רב בהחזרתו של העותר לביתו בטירה ולא מעבר לכך, אך אנו סבורים, לאחר שעיינו במידעים, כי יש בהם כדי לבטא סיכון לשלומו של העותר ולשלומם של אחרים גם אם יהיה מחוץ לתחומי העיר טירה, הן לצורך מגורים, הן לצורך עבודה והן לצורך קיום תנאי התוכנית הטיפולית.

לאור כל האמור לעיל, החלטת הועדה נושא העתירה איננה חורגת ממתחם הסבירות ומעדיפה, בצדק, את השמירה על שלומו של העותר ועל שלומם של אחרים על פני נסיבותיו האישיות והתנהגותו התקינה בין כותלי בית הסוהר.

אנו דוחים את העתירה.

<#2#>

ניתן והודע היום ט' אייר תשע"ב, 01/05/2012 במעמד ב"כ הצדדים והעותר.