אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> פסק-דין בתיק עש 180/96

פסק-דין בתיק עש 180/96

תאריך פרסום : 22/08/2006 | גרסת הדפסה
ע"ש
בית המשפט המחוזי בתל אביב
180-96
06/10/2005
בפני השופט:
דר' עודד מודריק

- נגד -
התובע:
גראף מוצרי פרסום בע"מ
עו"ד י' גבעון
עו"ד ע. בית-הלחמי
הנתבע:
מנהל מע"מ תל אביב 3
עו"ד ר' מיוחס
עו"ד ר' דה-שליט
פסק-דין

1.         לפניי ערעור על החלטת המשיב מיום 21.12.95, במסגרתה נדחתה השגה שהגישה המערערת כנגד שומת תשומות שהוציא לה המשיב לשנים 1989-1992. באותה שומה מיאן המשיב להתיר למערערת לנכות בדו"חות, מס תשומות לתקופה הרלוונטית בסך כולל של 219,334 ש"ח (קרן), והוא חייב אותה בסכום הקרן בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות. הטעם שעמד ביסוד דחיית ההשגה על השומה נעוץ בסברת המשיב  שהמערערת ניכתה מס תשומות על-יסוד חשבוניות שהוצאו לה שלא כדין - חלקן מדומות ("פיקטיביות")  באורח מלא וחלקן באופן חלקי - על-ידי חברה בשם אונדי ברו שמוקלר ענבי בע"מ, אשר היא ומנהלה הורשעו בשנת 1993 בשורה של עבירות פליליות ובהן גם מכירת חשבוניות מס מדומות [להלן אשתמש בביטוי הלועזי  "פיקציה" (חשבוניות פיקטיביות) שהוא הביטוי שבו השתמשו הצדדים לתיאור חשבוניות שהן מראית עיין בלבד].

2.         ערעור זה נידון בתחילה לפני כב' השופט א' הומינר ז"ל, אשר שמע חלק משמעותי מהראיות. ביולי 1998, שעה ששמיעת הראיות הייתה בעיצומה, הגישה המערערת בקשה לפסול את כב' השופט הומינר מלדון בתיק, בשל פסק-דין שניתן מיידו  בעניינה של חברה אחרת שאף היא ניכתה מס תשומות על יסוד חשבוניות מס שהנפיקה לה אונדי ברו שמוקלר ענבי בע"מ, וערעורה על דחיית השגתה כנגד החלטת המשיב שלא להתיר את ניכוי מס התשומות נדחה (בש"א 104514/98). משהוגשה בקשת הפסילה, נקטע הדיון בערעור. חלפו כשלוש שנים, ולאחר מותו המצער של כב' השופט הומינר נקבע שהמשך ההליך יישמע לפניי.  בהסכמת הצדדים, ולאחר מספר בקשות דחייה שהוגשו על-ידם, המשכתי אני, למן חודש מאי 2002, בשמיעת הראיות בתיק, מהמקום אליו הגיע כב' השופט הומינר. עתה, לאחר עיכוב נוסף - שאת עוונו, הפעם, אין לפקוד  על הצדדים - הגיעה שעת ההכרעה.

העובדות הצריכות לעניין

3.         חברת גראף מוצרי פרסום בע"מ (לעיל ולהלן - " המערערת") עוסקת בייצור מוצרי נייר שונים, בהם יומני שנה, לוחות שנה, אלפונים ומוצרי פרסום כיוצא באלו. הדפסתם של מוצרי הנייר מתבצעת באמצעות בתי דפוס עמם מצויה המערערת בקשרים עסקיים, כאשר רכישת הנייר עצמו נעשית על-ידי המערערת מספקי נייר עמם נהגה לעבוד. על-פי הנטען בתצהירו של בעל המניות ומנהלה של המערערת, מר מרדכי כהן (ת/2), רכשה המערערת, בשנים הרלוונטיות לערעור זה, את עיקר הנייר ששימש אותה לצורך ייצור מוצריה מחברה בשם אונדי ברו שמוקלר ענבי בע"מ שהייתה בשליטתו של אחד בשם יוסף ענו (להלן בהתאמה - " חברת ענו" ו-" מר ענו").

4.         המערערת ניכתה, בדו"חות לשנים הרלוונטיות, מס תשומות בסך כולל של 219,334 ש"ח (קרן) מן המס שחבה בו, בהתבסס על חשבוניות מס של חברת ענו אשר המערערת טוענת שנמסרו לה במהלך אותן שנים בגין רכישת נייר מחברת ענו. המשיב החליט  שלא להתיר את ניכוי מס התשומות הכלול בחשבוניות הללו, מן הטעם שאין מדובר בחשבוניות מס כדין, כהגדרתן בסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975 (להלן - " החוק") וכנדרש בסעיף 38 לחוק.  המשיב סבור שמאחורי אותן חשבוניות לא עמדה כל עסקה של מכירת סחורה (מה שמכונה בפי הרבים "חשבוניות פיקטיביות") או שעמדה עסקה רק ביחס לחלק מהסכום הנקוב ("חשבוניות מנופחות"). לפיכך המשיב  ערך למערערת שומת תשומות המתייחסת לחמישים חשבוניות מס שהוצאו למערערת על-ידי חברת ענו למן אוגוסט 1989 ועד מאי 1992 (לעיל ולהלן - " התקופה הרלוונטית "). מכוח שומה זו חויבה המערערת בתשלום סכום המס הגלום באותן חשבוניות שביקשה לנכות בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות.

5.         המערערת הגישה השגה כנגד שומת התשומות שערך המשיב. המשיב דן בהשגה, שמע את טיעוני המערערת והציג לפניה הנמקה מפורטת של השומה. ביום 21.12.95  דחה המשיב את ההשגה. בנימוקיו לדחיית ההשגה ציין המשיב :

ניכוי מס תשומות מחשבוניות מס של אונדרי ברי שמוקלר ענבי בע"מ שלא הוצאו כדין וזאת בהתאם לנתונים הנמצאים בידנו. הפירוטים הרשומים בחשבוניות נשוא השומה אינם נכונים ולא משקפים את העסקה האמיתית גם בדיקה מעמיקה שנערכה לגבי שנת 1991 לבקשתכם לא אישרה אמיתות.

על-פי האמור בהודעת המשיב על דחיית ההשגה, סכום השומה לתשלום בצירוף הפרשי הצמדה וקנסות הסתכם באותו מועד בסך כולל של 638,193 ש"ח. מכאן הערעור שלפניי.

טענות המערערת

6.         עיקר הטענה של המערערת היא טענת עובדה שחשבוניות המס שהוצאו לה בידי חברת ענו משקפות עסקאות אמיתיות לרכישת נייר ועל כן הונפקו כדין. חברת ענו סיפקה למערערת  בפועל את מלוא כמויות הנייר שבגינן הונפקו החשבוניות. המשיב - הנושא, לטענת המערערת, בנטל השכנוע - לא הוכיח אחרת.

7.         אימות טענת המערערת מצוי, לדעתה, בכך שכמויות הנייר אשר רכשה לשם ייצור המוצרים בכל אחת מהשנים בתקופה הרלוונטית זהות לכמויות הנייר הנכללות במוצרים אשר ייצרה המערערת באותן שנים, בתוספת הפחת המקובל, הנגרם במהלך הייצור, ובתוספת מלאי הנייר אשר נותר ברשות המערערת בתום כל אחת מהשנים. כדי להוכיח את העובדות המאמתות הגיש מנהל המערערת ובעל השליטה בה, מר מרדכי כהן (להלן - " מרדכי"), תצהיר (ת/2), במסגרתו ריכז מרדכי את כל חשבוניות המס המתייחסות לרכישות של כמויות נייר מספקי הנייר השונים עמם עבדה המערערת בכל אחת ואחת מהשנים הרלוונטיות, ובכלל זה חברת ענו (להלן - " חשבוניות הרכישה"). חשבוניות הרכישה נוקבות בסוגי הנייר שנרכש ובגודלו, אך הן אינן נוקבות במשקלו של הנייר. על כן, על גבי כל אחת ואחת מחשבוניות הרכישה - אשר צורפו בקלסרים נפרדים כנספחים לתצהיר - ציין מרדכי את המשקל המשוער של כמויות הנייר הנכללות באותה חשבונית. הוא ריכז בתצהירו את התוצאות ביחס לכל אחת מהשנים. נוסף לכך, ריכז מרדכי את כל חשבוניות המס המתייחסות למכירות של מוצרי הנייר ללקוחות השונים של המערערת בכל אחת ואחת מהשנים הרלוונטיות (להלן - "חשבוניות המכירה"). גם חשבוניות המכירה אינן נוקבות במשקל הנייר הגלום במוצרים שנמכרו. על כן אף ביחס אליהן קבע מרדכי את משקל הנייר המשוער הגלום בהן, בהתבסס על ניסיונו וידיעתו בדבר כמות הנייר הנכללת בכל מוצר ומוצר.  ריכוזי משקל אלו של חשבוניות הרכישה מזה וחשבוניות המכירה מזה בכל אחת ואחת מן השנים בתקופה הרלוונטית; שקלול נתונים בדבר הפרשי המלאי השנתיים אותם דלה מרדכי ממאזני המערערת, מראים, לדברי מרדכי,  כי ההפרש שהתקבל בכל שנה ושנה בין משקל הנייר שנרכש (בתוספת הפרש המלאי) לבין משקל הנייר שנמכר - הפרש אשר נע בין כ-10 טון בשנת המס 1990 לבין קרוב ל-25.5 טון בשנת המס 1991 - היינו הפרש סביר, המבטא את המוצרים אשר המערערת לא הצליחה למכור וכן את הפחת של כמויות הנייר אשר נגרם בתהליך הייצור של מוצרי הנייר.

לעניין הפחת, המערערת הגישה מסמך, המוכתר בכותרת  "חוות דעת של מומחה", שנכתב בידי אדם בשם יעקב כהן (ת/1). יעקב כהן אומר בחוות דעתו  שהוא היה משך 27 שנים בעליו של בית דפוס (דפוס חי בע"מ), ובמשך 20 השנים האחרונות לא היה כל קשר עסקי או אחר בינו לבין המערערת. לפי ניסיונו, כמויות הפחת של נייר בעבודות הדפסה וכריכה נעות בין 10% לבין 30%, בהתאם למורכבות ההדפסה וכמות הצבעים שבהם נעשה שימוש. חוות-הדעת נתמכת בנתונים ובהזמנות עבודה של בית העסק שהיה בבעלות מר כהן, והיא אינה נוגעת לשיעורי הפחת הספציפיים של המערערת.

השוואה בין נתוני הפחת שחוות הדעת מתייחסת אליהם לבין אלה שפורטו בתצהירו של מרדכי, מראה כי שיעורי הפחת אצל המערערת, בתקופה הרלוונטית, היו נמוכים יותר.

8.         לצד הטענה המהותית, נטענה, מפי המערערת, גם שהחלטת המשיב בהשגה נעדרת כל הנמקה. טענה זו ניתן להסיר מעל הפרק כבר עתה, נוכח העובדה שהחלטת המשיב בהשגה דווקא זכתה לנימוק, אם כי תמציתי. לבד מזה נמסרו למערערת ביאורים מפורטים על-פה במהלך הדיון שהתקיים בהשגתה. (אשר המערערת לא חלקה על קיומו). 

השתלשלות העניינים בהקשר לחברת ענו

9.         מתגובת המשיב לערעור מתברר כי הוצאת שומת התשומות למערערת, כמו גם דחיית השגתה כנגד אותה שומה, מבוססות על תוצאותיה של חקירה ענפה שנוהלה כנגד חברת ענו בחשד שהוציאה ומכרה חשבוניות מס פיקטיביות לבעלי עסקים שונים בענף הדפוס (להלן: "חקירת ענו"). עיבוד מורכב של נתונים שנאספו במסגרת אותה חקירה, הוליך את המשיב למסקנה, כי גם החשבוניות נשוא המחלוקת דנן מוכתמות בכתם אי-חוקיות. השתלשלות העניינים בהקשר זה מצויה בתצהיריהם של שלושה גורמים הפועלים אצל המשיב: מר יהודה בכר, המכהן בתפקיד ראש מדור חקירות במשרדי המכס והמע"מ בתל-אביב, שהיה הממונה על חקירת ענו (להלן - "בכר"); גב' אורנה מנטל, המכהנת כמבקרת חשבונות במשרדי המשיב, שערכה ביקורת חשבונאית בעניינה של המערערת בעקבות חקירת ענו, וערכה ניתוח חשבונאי של הנתונים שנאספו באותה חקירה (להלן - "מנטל"); ומר אלי רוט, המכהן כממונה צוות ביקורת חשבונות במשרדי המשיב, אשר בהסתמך על ממצאי חקירת ענו דן בהשגת המערערת, בדק את הטענות המופיעות בה והגיע למסקנה כי הן אינן מוצדקות (להלן - "רוט").

10.        חקירת חברת ענו התנהלה בקיץ 1992. מתצהיריהם של בכר ושל מנטל מתברר שעלה בידי החוקרים לשים יד על ספר שנתפש אצל בעל החברה מר יוסף ענו, ואשר כונה בידי החוקרים "ספר הקוד".  ספר הקוד הוא פנקס רישומים מחוץ למערכת הנהלת החשבונות הפורמלית, שנוהל בידי מר ענו שרשם  בו את כל פרטי החשבוניות שהוציא ללקוחותיו; עסקאות אמת של מכירת נייר, אמת חלקית (חשבוניות "מנופחות") ועסקאות שקר ("חשבוניות פיקטיביות").  הספר זכה לכינוי "ספר הקוד" עקב שימוש בשמות צופן ללקוחות. פענוח ספר הקוד בידי חוקרי המשיב הביאם למסקנה, כי מר ענו נהג לרשום  בו את שמות לקוחותיו בקוד מסוים ביחד עם סימון מיוחד ליד כל מספר של חשבונית שצוינה בספר: סימון האות "א" לצד מספר החשבונית ושם הקוד של הלקוח פירושו חשבונית אמיתית, המשקפת עסקה אמיתית של מכירת נייר; סימון האות "פ" לצד מספר החשבונית ושם הקוד של הלקוח פירושו חשבונית פיקטיבית, דהיינו שלא עמדה מאחוריה כל עסקה אמיתית של מכירת נייר; וסימון האותיות "פ"א" פירושו כי החשבונית אמיתית רק בחלקה, בעוד שבחלקה האחר היא פיקטיבית.

בכר מציין בתצהירו, כי במהלך קיץ 1992 נחקרו חלק מבעלי העסקים השונים ששמותיהם הופיעו ב"ספר הקוד". חקירתם אוששה  את מסקנות החוקרים באשר למשמעות ציוני הקוד השונים. בכר מתאר את התפתחות החקירה ומציין שבתחילה הניחו החוקרים שהחשבוניות שהוציא מר ענו "נופחו" מעבר למחיר הסחורה שסופקה בפועל, בשיעור מסוים קבוע, שהשתנה מעוסק לעוסק. אולם עם התפתחות החקירה בחודש ספטמבר 1992, התברר "הצופן הנכון" של הרישומים והתחוור, כי מרבית החשבוניות שסיפק ענו ללקוחות שהוזכרו ב"ספר הקוד" היו פיקטיביות מלכתחילה, ורק במיעוטן נעשה "ניפוח" או שהן אמיתיות.

11.        פענוח ספר הקוד - שבכר נטל בו חלק (בכר פ /10-13 ) - הוביל את החוקרים לזיהויים של הלקוחות שלהם סיפקה חברת ענו, על-פי הטענה, חשבוניות פיקטיביות. כך התברר שהמערערת נמנית עם הלקוחות של חברת ענו ושהחשבוניות שסופקו לה מצוינות בספר הקוד לפי מספריהן, כשלידן הכינוי "גרף" ( עמודים 35, 36 ו-37 מתוך ספר הקוד. נספח א' לתצהיר מנטל).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ