פסק-דין בתיק ערעור 44/13

בלמ"ס

1.   המשיב הורשע על-פי הודאתו בבית הדין המחוזי בעבירה שעניינה נהיגה בקלות ראש לפי תקנה 62(2) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], בכך שביום 22.6.2012, בבסיס עין שמר נהג ברכב צבאי בדרך כורכר, הסיט מבטו מן הדרך למספר שניות ולא הבחין כי הדרך מתעקלת. בעקבות כך סטה הרכב מן הדרך ופגע בחזיתו בגוף תקשורת שהיה מימין לדרך. בעטיה של התאונה נגרם לרכב הצבאי נזק של כ-32,000 ש"ח.

2.   התביעה הצבאית מערערת על מידת העונש שנגזרה למשיב, שעה שבבית הדין המחוזי נגזרה לו פסילת רישיונות על תנאי לצד קנס בסך 200 ש"ח. נטען כי העונש אינו משקף את היבטי החומרה העולים מאופן נהיגתו של המשיב. אופן הנהיגה מעיד על זלזול בחוקי התעבורה והיה יכול להביא לתאונה קשה הרבה יותר. הוטעם כי העבירה הנדונה מחייבת פסילת מינימום, עניין שלא נשקל על-ידי הערכאה קמא. על כן התבקשתי להוסיף לענישת המשיב רכיב של פסילה ממשית וכן להאריך את תוקף הפסילה המותנית שהוטל עליו.

3.   טרם הדיון הודיעוני הצדדים כי הגיעו להסכמה בדבר גורלו של הערעור. על-פי הסכמה זו התבקשתי להוסיף לענישת המשיב רכיב של 60 ימי פסילת רישיון בפועל ולהעמיד את משכו של התנאי שהוטל עליו בערכאה קמא על שנתיים ימים.

4.   הסכמה זו ראויה לאימוץ בשים לב לסכנה הטמונה בכך שנהג מסיט את מבטו מן הדרך והרכב נוסע באין משגיח. משעה שמדובר בעבירה שבצידה עונש פסילת מינימום, ראוי כי הערכאה קמא תידרש לעניין ותנמק, באם בוחרת להקל ממנו, את הנמקותיה לכך.

5.   ערעור התביעה מתקבל, אפוא: לענישת המשיב יתווסף רכיב של פסילת רישיונות בפועל למשך 60 יום. המשיב יפקיד רישיונות היום במזכירות בית הדין.

תקופת התנאי שהוטלה בערכאה קמא תועמד על שלושה חודשים למשך שנתיים.

אין שינוי ברכיב הקנס שהוטל בערכאה קמא.

ניתן והודע היום, ו' בטבת התשע"ד, ‏9 בדצמבר 2013, בלשכה ויועבר לבאי כוח הצדדים.

חתימת המגיה: _________________             העתק           נאמן             למקור
                                                                                   סגן            סבטלנה     סוברנקו         
תאריך: ______________________              קצינת           בית                 הדין