פסק-דין בתיק עפ 1079/06

1.         המערער הורשע על פי הודאתו, בביצוע עבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, לאחר שהודה כי ביום 5.7.03 החזיק ברשותו סם מסוכן מסוג קנבוס במשקל של 6.51 גרם נטו.

2.         המערער ביקש להודות ולצרף שני אישומים נוספים, בעבירות של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית מסוג קנבוס, במשקל של 2.88 גרם נטו ו - 0.23 גרם נטו, עבירות אותן ביצע ב - 1.8.03 וב - 10.10.04.

3.         בעקבות הרשעתו של המערער בעבירות בהן הודה, לרבות האישומים המצורפים, גזר עליו בית המשפט קמא (כב' השופטת כ. רוטפלד - האפט), ארבעה חודשי מאסר בפועל, והורה על הפעלת מאסר מותנה בן שנה, שהוטל עליו בת.פ. 1190/02 (שלום נצרת), בחופף למאסר שהוטל עליו, באופן שתקופת המאסר לריצוי בפועל הועמדה על 12 חודשים.

בנוסף, נגזרו על המערער 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו, לבל יעבור על עבירה כלשהי בפקודת הסמים המסוכנים.

4.         ערעור זה מכוון כנגד חומרת העונש.

לטענת המערער, מן הראוי היה להקל בעונשו, ולהתחשב בכך שהמערער הביע חרטה כנה ועמוקה, קיבל אחריות למעשיו, וכן בעובדה שהעבירות בוצעו בשנת 2003 ומאז לא ביצע עבירות נוספות.

עוד טוען המערער כי כמויות הסם שנתפסו ברשותו היו מזעריות, מסוג קנבוס הנחשב סם קל, ומאז תפיסתו של המערער הוא חדל, בכוחות עצמו, לצרוך סמים.

המערער ביקש להפנותו לשרות המבחן לשם קבלת תסקיר משלים בטרם יוכרע הערעור.

5.         ב"כ המשיבה מתנגדת לקבלת תסקיר נוסף, מפנה לתסקירי שרות המבחן שהוגשו לבית המשפט קמא, להתנהגותו של המערער בקשר עם שרות המבחן ובעת ניהול משפטו, ומבקשת לדחות את ערעורו.

6.         לא מצאנו עילה להתערב בגזר הדין שניתן ע"י בית משפט קמא.

המאסר המותנה שהוטל על המערער בת.פ. 1190/02 (שלום נצרת) היה חב הפעלה, נוכח הרשעתו בשלוש עבירות של החזקת סם. בית המשפט דלמטה הורה על הפעלת התנאי בחופף, כך שעונש המאסר הכולל עומד על 12 חודשים, שהם תקופת התנאי.

7.         ממילא, נסיבות העניין לא הצדיקו הארכת התנאי, אף אם ניתן היה לעשות כן, נוכח עברו של המערער והתנהלותו בהליך הנוכחי.

המערער הורשע בהחזקת סם לצריכה עצמית בשלוש הזדמנויות שונות, בתוך פרק זמן קצר יחסית. לאחר שנתפס כשברשותו הסם ביום 5.7.03, שב וביצע אותה עבירה ב - 1.8.03 וב - 10.10.04. כל זאת, כשתלוי ועומד כנגדו עונש מותנה בן 12 חודשים, שהוטל עליו בגזר הדין בת.פ. 1190/02 ביום 23.12.02.

באותו עניין, הוטלו על המערער 6 חודשי מאסר בפועל והופעל עונש מותנה בן 6 חודשים, במצטבר. עונשו הופחת בעקבות ערעור והועמד על 9 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

המערער טען אז בטיעוניו לעונש, ובטיעוני הערעור כי הוא רחוק משימוש בסמים, כפי שהוא טוען גם היום.  הצהרותיו בעבר לא עמדו במבחן המציאות והתנהלותו בהליך זה אף היא מעמידה את דבריו בספק רב.

בהתאם למוסכם בין הצדדים, הוגש לבית המשפט קמא תסקיר בעניינו של המערער. חרף הצהרתו בפני שרות המבחן כי מזה שנה אינו צורך סמים, נמצאו שרידי סם בבדיקת השתן היחידה שנתן. לבדיקות נוספות אליהן זומן לא הגיע, וכן נמנע מליצור קשר עם שרות המבחן.

המערער לא השכיל לנצל הזדמנות נוספת שניתנה לו ולא יצר קשר עם שרות המבחן, אף שבית המשפט קמא נענה לבקשותיו ודחה את הדיון פעם נוספת כדי לאפשר לו לעשות כן.

למערער עבר פלילי לא מבוטל בעבירות רכוש וסמים, לרבות החזקת סמים שלא לצריכה עצמית.

התנהגותו במהלך הדיונים בבית משפט קמא, שבאה לידי ביטוי במספר רב של העדרויות, אשר חייבו הוצאת צווי הבאה כנגדו, ואי שיתוף הפעולה עם שרות המבחן, בפרט באי מתן בדיקות שתן כפי שנדרש, נוסף על בדיקה אחת שהצביעה על שרידי סם, מלמדת כי לא חל כל שינוי בהתנהגותו, לא הפנים את חומרת מעשיו והוא אינו חפץ בשיקום.