1. א. המערער הועמד לדין בפני ביהמ"ש קמא בגין עבירות של אלימות במשפחה.
ב. לאחר שהוחל בשמיעת ראיות, הגיעו הצדדים לידי הסדר טיעון על פיו, חזר בו המערער מכפירתו, והודה בכתב האישום המתוקן. לעניין העונש הוסכם כי הצדדים יטענו באופן חופשי, וזאת לאחר קבלת תסקיר של שירות המבחן.
2. המערער הורשע בביהמ"ש קמא על פי הודאתו בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות (מספר פעמים). תקיפה בנסיבות מחמירות, איומים (מספר פעמים) ותקיפת קטין.
3. על פי הנטען בכתב האישום המתוקן בו הודה המערער, המערער היה נשוי למתלוננת ובזמנים הרלוונטיים היו בהליכי גירושין, ולהם בת משותפת כבת 13. בתאריך 15/11/05 בשעה 20:00 או סמוך לכך, תקף המערער את המתלוננת שלא כדין, בכך שהכה בפניה בסטירות ובעט בכתפה. בהמשך ניגש המערער למטבח לקח מערוך מעץ והכה בגבה של המתלוננת וגרם לה לחבלות של ממש. בנוסף איים בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת בכוונה להפחידה, בכך שאמר לה כי יעשה ממנה נכה ויחסל אותה ויעשה ממנה סמרטוט, והמתלוננת ברחה לשכן כדי שיזמין משטרה.
בהזדמנויות אחרות, כחמש פעמים, איים המערער בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת בכוונה להפחידה, בכך שלקח סכין גדול מהמטבח וקירב אותו לפניה של המתלוננת ואמר לה כי ירצח אותה. פעם אחת נופף בחרב מול פניה וקירב אותה לגרונה. המערער גם היה חונק את המתלוננת בידו, וזה היה בפעם האחרונה בחודש 09/05. נטען עוד, כי בחודש 10/05 תקף המערער את בתו שלא כדין בכך שסטר בפניה עם גב ידו, והבת נפגעה באפה ונגרם לה חבלה של ממש.
בהזדמנות אחרת, תקף המערער שלא כדין את המתלוננת, בכך שדחף אותה, וכאשר נעצר בתאריך 04/11/05 איים בפגיעה שלא כדין בגופה של המתלוננת תוך שאמר לה:
"בקווקז אסור להתלונן, אני הרבצתי לה ואני יהרוג אותה". בתאריך 19/07/05 תקף המערער שלא כדין את המתלוננת בכך שחנק אותה, הכה אותה בסטירות ובחלקי גופה, וגרם לה לחבלות של ממש, והמתלוננת נזקקה לטיפול רפואי.
4. לאחר שנתקבלו שלושה תסקירי מבחן, ושמע ביהמ"ש קמא באריכות את טיעוני הצדדים, גזר על המערער את העונשים הבאים:
א. 6 חודשי מאסר בפועל, אשר ירוצו בעבודות שירות בכפוף לקבלת חוות דעת של הממונה על עבודות שירות.
ב. העמדת הנאשם בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים, אשר במהלכם ימשיך הנאשם ליטול חלק בקבוצה טיפולית לגברים אלימים ביחידה בעפולה, וזאת בפיקוח שירות המבחן.
ג. 8 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום מתן גזר הדין, כל עבירת אלימות מסוג פשע ויורשע בגינה.
ד. 4 חודשי מאסר על תנאי, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור תוך תקופה של 3 שנים מיום גזר הדין, כל עבירת אלימות מסוג עוון לרבות איום, ויורשע בגינה.
5. ב"כ המערער, הן בהודעת הערעור והן בטיעוניו בפנינו, מלין על חומרת העונש שנגזר על המערער. לשיטתו, ביהמ"ש קמא החמיר יתר על המידה בעונשו של המערער עת שגזר עליו עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, כאשר לא התחשב בעובדה כי המערער הינו אדם נורמטיבי, מחוסר כל עבר פלילי, איש עבודה ומלאכה, והאירועים אשר הודה בהם, היוו חריג לדפוס התנהגותו. בנוסף הפנה להודאתו המוקדמת של המערער אשר חסכה זמן שיפוטי יקר. כמו כן טען, כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל לעובדה, כי המערער היה עצור לתקופה של 4 חודשים, וכן היה נתון במעצר בית חלקי לתקופה ממושכת. טען עוד, כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל מספיק להמלצות שירות המבחן, אשר המליץ על הטלת ענישה שיקומית. הוסיף עוד, כי ביהמ"ש קמא לא נתן משקל מספיק לעובדה, כי אשתו של המערער וילדיו עזבו את הארץ ועברו להתגורר לארץ מוצאם, כאשר המערער עדיין ממשיך לתמוך בכלכלתם. לדידו, עונש מאסר בעבודות שירות שהטיל ביהמ"ש קמא, יש בו כדי לגדוע את תהליך השיקום שעבר המערער באמצעות שירות המבחן.
מנגד, ביקשה ב"כ המשיבה לדחות את הערעור. הפנתה לגזר דינו של ביהמ"ש קמא אשר פירט בהרחבה את נסיבותיו האישיות של המערער, נסיבות המקרה, ואלה בסופו של דבר הובילו אותו להטיל על המערער עונש קל. הדגישה את חומרת מעשיו של המערער, וכן את האינטרס הציבורי שעל ביהמ"ש להעביר כדי שהמערער שבפנינו לא יחזור על מעשיו בעתיד כלפי בת זוג עתידית.
6. איננו רואים כל מקום להכביר במילים אודות חומרת מעשיו של המערער, כאשר המערער ביצע במספר רב של הזדמנויות שורה של עבירות חמורות של אלימות במשפחה כלפי אשתו ובתו שלא יכלו להגן על עצמן מפני המערער, וביהמ"ש נדרש להירתם למיגור התופעה של אלימות במשפחה וזאת כדי לשדר מסר חד משמעי לציבור כי מי שנוקט בדרך של אלימות בכלל ובאלימות במשפחה בפרט, דינו להיענש בחומרה. יחד עם זאת, כידוע הענישה היא אינדיווידואלית וביהמ"ש בוחן את מכלול הנסיבות לרבות נסיבות המקרה ונסיבותיו האינדיווידואליות של הנאשם העומד לפניו.
7. מעיון בגזר דינו של ביהמ"ש קמא עולה, כי ביהמ"ש סקר וניתח בהרחבה את טיעוני הצדדים, תסקירי שירות המבחן, וכן את מכלול נסיבות המקרה ונסיבותיו האישיות של המערער, ובסופו של דבר ערך את האיזון הראוי בין מכלול כל השיקולים, ובהתחשב בנסיבות המקלות שפורטו ע"י הסניגור, עשה בית משפט קמא חסד עם המערער ונמנע מלהטיל על המערער עונש של מאסר בפועל של ממש, והסתפק במאסר בפועל שירוצה בעבודות שירות.
8. לאור האמור לעיל, אנו מורים על דחיית הערעור.
9. הממונה על עבודות שירות ימציא חוות דעת עדכנית אודות המערער לא יאוחר מיום 28/05/07.
10. אנו קובעים את המשך הדיון לשם קבלת חוות דעת ליום 29/05/07 שעה 09:30.
ניתן היום י"ג באייר, תשס"ז (1 במאי 2007) במעמד הנוכחים.