כב' השופט האשם ח'טיב:
רקע עובדתי:
1. כנגד המערער הוגש כתב אישום, המייחס לו עבירה של מעשה מגונה בניגוד לסעיף 348 (ה) לחוק העונשין התשל"ז - 1977 (להלן:
"חוק העונשין"). ע"פ הנטען בכתב האישום, ביצע המערער מעשים מגונים באפרת שושן (להלן: "
אפרת"), באופירה כהן (להלן:
"אופירה") ובליאת הרוש (להלן:
"ליאת") (אפרת, אופירה וליאת יכונו להלן גם:
"המתלוננות"), זאת בתקופה שבין 1/9/97 ל- 18/11/97, עת עבדו המתלוננות במזנון, בצומת צמח, השייך לקיבוץ מעגן (להלן:
"המזנון"), שהמערער שימש כאחראי על המזנון, ובתוקף תפקידו היה גם אחראי על המתלוננות.
2. בכתב האישום נטען כי במהלך התקופה שבין 1/9/97 ל- 18/11/97 , במזנון,עשה המערער מעשים מגונים באפרת , בכך שבהזדמנות אחת חיבק המערער אותה ואמר לה לסגור את דלת משרד המזנון אך היא סירבה, והמערער נישק אותה בחזה ונישק אותה על פיה תוך שהוא מוציא את לשונו וכל זאת ללא הסכמתה. בהזדמנות נוספת המערער ביקש מאפרת שתנשק אותו אך היא סירבה וחרף סירובה אחז בה המערער בחוזקה , הצמידה לקיר ונישק אותה על פיה תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, וזאת ללא הסכמתה.
עוד נטען כי במהלך אותה תקופה (1/9/97 עד 18/11/97), במזנון, עשה המערער מעשה מגונה באופירה בכך שחיבק אותה בכוח , נישק אותה בשפתיה תוך שהוא מחדיר את לשונו לתוך פיה, וזאת ללא הסכמתה.
לגבי ליאת נטען כי במהלך אותה תקופה , במזנון, עשה המערער מעשים מגונים בליאת , בכך שחיבק אותה ואמר לה שהוא מת עליה וביקש ממנה שתנשק אותו על לחיו, ליאת נענתה לבקשתו מאחר והיא פחדה ממנו. בהזדמנות נוספת נישק המערער את ליאת בשפתיה והחדיר את לשונו לתוך פיה.
על כן נטען בכתב האישום, כי מעשיו הנ"ל של המערער, נעשו תוך ניצול מרות ביחסי עבודה ולשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
3. המערער הכחיש, בתשובתו לכתב האישום, את המעשים המיוחסים לו וטען כי לא היו דברים מעולם וכי המדובר בקונספרציה שנרקמה נגדו, לאחר שהוא פיטר את המתלוננות.
4. בית משפט השלום החליט, לאחר שמיעת ראיות, להרשיע את המערער בביצוע העבירה בה הואשם וגזר עליו 45 ימי מאסר אשר ירוצו בעבודות שירות, 7 חודשי מאסר על תנאי ותשלום פיצוי לכ"א מהמתלוננות בסכום של 3,000 ש"ח.
הערעור שבפנינו מופנה כנגד הכרעת הדין, ולחלופין, כנגד חומרת העונש.
תמצית ההליך והקביעות של ביהמ"ש קמא:
5. בפני ביהמ"ש קמא העידו, מטעם המאשימה, שלושת המתלוננות, אפרת, אופירה וליאת, ויואב בן יעקב , שהינו חבר קיבוץ מעגן ושכנו של המערער.
מטעם ההגנה העיד המערער בעצמו , וכן עמיעד ערב שהינו רכז בטחון וחינוך בקיבוץ מעגן.
5.1 אפרת העידה כי בהתחלה היה נחמד לעבוד במזנון עד אשר התחילו לצוץ כל מיני דברים שלא ציפתה שיצוצו כגון אלימות פיזית ואלימות מילולית מצדו של המערער. היא גם העידה על קללות שספגה מהמערער ועל בעיטה שקיבלה בבטנה.
היא תיארה את המעשים שבוצעו כלפיה ואשר תוארו בכתב האישום , וכן העידה אודות לבטיה בחשיפת הסיפור.
5.2 אופירה העידה לגבי היחסים שהיו עם המערער בשבועות הראשונים של עבודתה במזנון והגדירה אותם כ"יחסים נחמדים" . כן העידה כי לאחר מכן היא וחברותיה התחילו לראות " כל מיני סימנים של אלימות מילולית שהובילו לדברים אחרים". אופירה תיארה בעדותה את האירועים נשוא כתב האישום המתייחסים אליה.
5.3 ליאת העידה כי בתחילת העבודה היחסים עם המערער היו טובים , אך " לאט לאט זה הפך להיות מסיבי ומאיים". היא תיארה את המעשים שבוצעו כלפיה , וכן העידה על נוכחותה במקרה בו המערער חיבק ונישק את אופירה.
5.4 יואב בן יעקב העיד כי זכור לו שאחיו נמרוד סיפר לו על קבוצת בנות גרעין שהתלוננו על מעשים מגונים מצד המערער, וכן כי מתנדבת בשם קריסטין פנתה אליו שלא ישבץ אותה לעבודה במזנון שכן המערער הסיע אותה למצפה אלומות ובדרך ניסה לגעת בה ולנשקה.
כן העיד כי המתלוננות , ובטרם תלונתן למשטרה, התלוננו בפניו מספר פעמים על יחס מעליב ומשפיל מצד המערער וביקשו ממנו לשנות מקום העבודה .
5.5 המערער טען בעדותו בפני בית המשפט, כי דברי המתלוננות היו עלילת שווא וחלק מקונספירציה. הוא טען כי המתלוננות הסתובבו במזנון בלבוש פרובוקטיבי , עישנו ולעסו מסטיק , ובהעדרו היו מגיעים כל חברי הגרעין ופותחים שולחנות והדבר לא נראה תקין.
בהודעתו במשטרה ( ת/2) הוא טען כי תלונת המתלוננות הוגשה עקב פיטוריהן על ידו.
5.6 עמיעד ערב חברו של המערער ומכיר אותו משנת 1975. העיד, בין היתר, כי המתלוננת עבדו אצלו בתפקידו הקודם כמרכז ענף אבוקדו בקיבוץ, וכי הוא לא אהב את עבודתן, הן היו קולניות , רעשניות ומנבלות את פיהן.