פסק-דין בתיק עפא 51/08 - פסקדין

1.         בפנינו ערעור של המערערת על חומרת גזר דינו של בית משפט השלום בטבריה (כב' השופט פורת), מיום 10.1.08, בת.פ 5301/03, אשר הטיל על המערערת 30 חודשי מאסר, מהם 18 לריצוי בפועל והיתרה על תנאי שלא תעבור כל עבירה על פקודת הסמים למעט החזקה לשימוש עצמי וכן מאסר על תנאי 3 חודשים למשך 3 שנים, שלא תעבור עבירה של החזקה לשימוש עצמי.

            ערעור המערערת מופנה בעיקר לרכיב המאסר בפועל שהושת עליה.

2.         עסקינן במערערת אשר הורשעה על סמך הודאתה הן בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום, שהוגש נגדה לבית משפט קמא ביום 26.10.03, והן בעבירות נוספות שצורפו לאותו תיק. מדובר בעבירות של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, קוקאין במשקל 3.6201 גרם נטו, החזקת סם לצריכה עצמית, קנאבוס במשקל 19.78 גרם נטו, הפרת הוראה חוקית (4מקרים), נסיון להספקת סם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, קוקאין במשקל 0.5463.

3.         ביום 27.1.04 נתן בית משפט קמא "גזר דין ללא הרשעה", לפיו החליט להעמיד את המערערת במבחן טהור למשך שלוש שנים והפנה אותה למרכז הגפן להתחלת תהליך גמילה, שלאחריו היא היתה אמורה לעבור למלכישוע.

            בהחלטתו מיום 22.11.05 נתן בית משפט קמא הזדמנות אחרונה למערערת לעבור תהליך גמילה באשפוזית הגפן ולאחר מכן בקהילת מלכישוע וזאת לאחר ששרות המבחן טען בפני בית משפט קמא, כי המערערת עזבה כל מסגרת טיפולית שהיתה בה.

            משלא התייצבה המערערת להמשך הדיונים בבית משפט קמא, הותלו ההליכים נגדה והם חודשו לאחר שהיא נעצרה בתיק אחר; או אז חודשו ההליכים ובית משפט קמא הורה על הפקעת צו המבחן והרשיע את המערערת בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המקורי ובתיקים שצורפו לפי בקשת המערערת.

4.         המערעת משיגה על חומרת העונש. לטענתה, העונש שהוטל עליה הינו מופרז לחומרה ואינו מאוזן לאור נסיבות חייה הקשות ולאור הליך הגמילה הארוך, הקשה והמייגע שעברה במשך כ- 4 שנים. עוד טוענת המערערת, כי בית משפט קמא לא נתן משקל ראוי לנסיבותיה האישיות - גילה, עברה, מצבה החברתי, נסיבות חייה הקשות, וכן לא נתן משקל ראוי לתהליך הגמילה שעברה ולכך שהיא ביצעה את העבירות בהיותה תחת השפעת סמים ועל רקע התמכרותה לסמים. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא ייחס משקל נכבד לחרטתה האמיתית והכנה של המערערת, להודאתה המיידית ולקבלת אחריות על מעשיה. לטענת המערערת, השתת מאסר בפועל לתקופה כה ארוכה, תחמיר את מצבה הנפשי ותחסל באופן סופי את סיכוייה להשתקם ולהיגמל מסמים.

            בנוסף טוען ב"כ המערערת, שמאז מאסרה בחודש 1/08, השתלבה המערערת בהליך גמילה, היא נותנת בדיקות שתן נקיות ומגלה אחריות בתהליך השיקום שלה. מכאן, מבקש ב"כ המערערת לבוא לקראתה ולהקל בעונשה כדי לחזק את הפן השיקומי אצלה בהיותה נמצאת בעיצומו של תהליך גמילה.  

            ב"כ המשיבה טענה בפנינו, כי המערערת אכן עברה את שלב הגמילה הפיזית בהצלחה וניכר שהיא עשתה שינוי והיא אמורה לצאת בחודש 10/08 להוסטל כדי לבדוק את התאמתה להמשיך בהליך השיקומי, כך שקיצור תקופת המאסר בפועל יגרום לקיצור בהליך הגמילה, שהוא הליך מורכב מאוד, מכאן היא מבקשת לדחות את הערעור.

5.         לאחר שעיינו בגזר דינו של בית משפט קמא ובהחלטות הקודמות שניתנו בעניינה של המערערת וכן בחומר שעמד בפני בית משפט קמא, לרבות תסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינה, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים, באנו לכלל מסקנה, כי דין הערעור דחיה.

            המערערת הורשעה בעבירות חמורות. המדובר בשתי עבירות של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, כשמדובר בסם המוות-הרואין, עבירה נוספת של החזקת קנאבוס לצריכה עצמית, עבירה של נסיון להספקת סם וארבע עבירות של הפרת הוראה חוקית. בשים לב, לחומרת העבירות, במיוחד העבירה של החזקת סם שלא לצריכה עצמית, לסוג הסם ולכמותו ולעובדה שהמערערת חוזרת ומבצעת עבירות, מן הראוי היה, בנסיבות רגילות, לגזור על המערערת עונש חמור בהרבה מזה שנגזר לה. בית משפט קמא הביא במכלול שיקוליו לא רק את חומרת העבירות ואת העובדה שהמערערת לא ניצלה את ההזדמנויות שניתנו לה להשתקם ולצאת ממעגל הסמים, אלא גם את הודאתה, ונסיבותיה האישיות ובמיוחד גילה הצעיר. לא זו אף זו, בית משפט קמא מצא לנכון שלא למצות את הדין עם המערערת ובגזירת דינה נתן משקל רב לשיקול השיקומי, באופן שתקופת המאסר תאפשר תהליך גמילה בין כותלי בית הסוהר.

בנסיבות אלה, מששקל בית משפט קמא את נסיבות המעשה והן נסיבות העושה, לא מצאנו כל חומרה בגזר הדין שהוטל בסופו של יום על המערערת.

אין לה למערערת להלין אלא על עצמה על כך שלא השכילה לנצל את ההזדמנויות שניתנו לה על ידי בית משפט קמא כדי להשתקם ולצאת ממעגל הסמים.

המערערת הצליחה מאז מאסרה להשתלב בתהליך גמילה בין כותלי בית הסוהר ולעבור בהצלחה את שלב הגמילה הפיזית; אכן יש לברך על מאמציה של המערערת להיגמל מהתמכרותה ואנו מחזקים את ידה על כך, אך יחד עם זאת, לא מצאנו עילה להקלה בעונש, לא כל שכן, כאשר הקלה כזאת עלולה להיות בעוכריה של המערערת, הנמצאת בעיצומו של הליך גמילה מוצלח, שאם תתמיד בו היא אמורה לצאת להוסטל בחודש 10/08.

6.         לאור כל האמור אנו מורים על דחיית הערעור.

ניתן היום ט"ו באייר, תשס"ח (20 במאי 2008) במעמד הנוכחים.

____________________        __________________            ___________________

זיאד הווארי, שופט - אב"ד        אסתר הלמן - שופטת                 שאהר אטרש - שופט

000051/08עפא054 אירית התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: