פסק-דין בתיק עפ"ת 656-01-12

ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בירושלים (כב' השופט א' טננבאום) בפ"ל 2006-09-11 מיום 17.11.2011.

1.         המערער הורשע, על-פי הודאתו בכתב האישום המתוקן, בעבירות של נהיגה בפזיזות, הכשלת שוטר, שימוש ברכב ללא רשות בעליו, נהיגה ללא רישיון ונהיגה ללא ביטוח. ביום 3.9.2011 נטל המערער קטנוע ללא רשות בעליו, התניעו ונהג בו עם נוסע מאחוריו במהירות גבוהה בכביש מעוקל ומסוכן. ניידת משטרה דלקה אחריו וכרזה לו לעצור, אך המערער המשיך לנהוג, חצה רמזור אדום, פנה ימינה בניגוד לתנועה והמשיך כך למרות שהמשטרה המשיכה לדלוק אחריו עם סירנה וכריזה. שורה של רכבים שנסעו ממול נאלצו לבלום או לסטות מנסיעתם כדי לא להתנגש בקטנוע הנוסע מולם. בהמשך, ברחוב אחר, נהג המערער את הקטנוע בניגוד לכיוון התנועה וכאשר ניידת נוספת חסמה את דרכו, המערער סובב את הקטנוע, כך שייזרק לעבר הניידת והתנגש בה בעוצמה ואז המערער והנוסע ניסו לברוח רגלית עד שנעצרו על-ידי השוטרים.

2.         בית משפט קמא עמד על הסכנה שבמרדפים משטרתיים הן לנמלט, הן לרודפים והן לעוברי אורח תמימים, ציין כי תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער היה שלילי וכי תלוי ועומד נגדו מאסר על-תנאי בר-הפעלה, אך נתן משקל לעצם העובדה כי המערער כבר עצור חודשיים וחצי ודן אותו לשישה חודשי מאסר בעבודות שירות, הפעלת מאסר על-תנאי בחופף, שלושה חודשי פסילת רישיון נהיגה, מאסר על-תנאי של שבעה חודשים.

3.         בהודעת הערעור נטען, כי בית משפט קמא החמיר יתר על המידה, בחר לאמץ גישת הרתעה וגמול על-פני גישה שמשלבת הרתעה ושיקום. עוד נטען, כי בית משפט קמא לא נתן משקל לנסיבותיו האישיות של המערער, בכך שאיבד את עשתונותיו, שהרי מדובר בבחור צעיר בן 21 בלבד, חי בדרך כלל חיים נורמטיביים, בעברו הרשעה בודדת בהכשלת שוטר. עוד נטען, כי בפסיקה נגזרו עונשים מתונים בהרבה ובעיקר הפנה לגזרי דין שהשית בית משפט לתעבורה עצמו על מקרים דומים, בהם עונש מתון של ימי מאסר בודדים. לפיכך, הדגיש הסנגור המלומד, כי בית משפט קמא לא נתן משקל כלל לאחידות הענישה.

ב"כ המערער הסתמך על פסיקה של בית משפט שלום לתעבורה בירושלים, ואף פסיקה של כב' השופט טננבאום, ממנה עולה כי העונשים הנגזרים בדרך כלל על עבירות דומות הם מתונים יותר, עונשי המאסר מאחורי סורג ובריח קצרים ורובם מסתיימים במאסר בעבודות שירות בלבד.

4.         דין הערעור להידחות. מעשיו של המערער חמורים ומסוכנים וראויים לעונש מוחשי. מי שנוהג ברכב ללא רשות, ללא רישיון וללא ביטוח ומסכן את עצמו ואת עוברי הדרך, נמלט בפראות משוטרים, יוצר מפגע תעבורתי המחייב תגובה הולמת. מכאן שניתן היה להטיל על המערער גם עונש חמור יותר. לא זו אף זו, המערער לא שעה לאזהרות השוטרים פעם, פעמיים, יצר בכמה רחובות סיכון משמעותי, זרק את הקטנוע והחל להימלט. על אלה יש להוסיף את התסקיר השלילי ממנו עולה, כי המערער מתקשה לשלוט בעצמו, אימפולסיבי ומפנה טענות לאחרים.

אכן, בפסיקה שהוצגה על-ידי הסנגור המלומד העונשים שנגזרו על עבירות דומות או קרובות היו מתונים יותר. תפקידו של בית משפט זה, בין השאר, ליתן פסיקה מנחה. עבירות שעבר המערער שלפנינו מחייבות ענישה מוחשית ואף כואבת ואפשר שאם היה ערעור שכנגד הוא היה מתקבל. המערער שלפנינו ישב בכלא כחודשיים וחצי ונגזרו עליו עוד שישה חודשי מאסר בעבודות שירות. לשיטתנו, העונש אינו חמור באופן המצדיק התערבות ערכאת הערעור.

הערעור נדחה.

ניתן היום, י"ב בשבט התשע"ב, 5 בפברואר 2012, במעמד הצדדים.