פסק-דין בתיק עפ"ת 12079-08-12

פתח דבר:

1.         לפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 26/07/12, על ידי השופט מ. מסארווה בתיק פ"ל 3029-05-09.  

2.         הערעור מופנה כנגד הכרעת הדין וחומרת העונש.

ההליך בבית משפט קמא:

3.         המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין כך שביום 28/02/09, נהג ברכב פרטי בחדרה בכביש מספר 4 כשהוא שיכור. בדיקת הינשוף הראתה כי בגופו של המערער נמצא ריכוז של 765 מיקרוגרם אלכוהול בכל ליטר של אויר נשוף. באותה עת, נהג המערער ללא רישיון נהיגה תקף. תוקף רישיון הנהיגה פג בדיצ' 2006, ועל כן הוא נהג ללא פוליסת ביטוח בת תוקף.

4.         על יסוד העובדות הנ"ל  יוחסו למערער העבירות הבאות: נהיגה בשכרות - עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א- 1961, (להלן: " הפקודה"), ביחד עם סעיף 39א לפקודה, סעיף 38(1) לפקודה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה התשכ"א- 1961, (להלן: " התקנות"), עבירה של נהיגה בקלות ראש- לפי סעיף 62 (2) לפקודה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף - לפי סעיף 10א לפקודה ונהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - לפי סעיף 2(א) לפקודת ביטוח רכב מנועי, [נוסח חדש] - תש"ל -1970.

5.         המערער הודה בבית משפט קמא בכך שבמועד ובמקום הנ"ל נהג ברכב למרות שתוקף רישיון הנהיגה שברשותו, פג בדצמבר 2006  ומבלי שהייתה לו פוליסת ביטוח בת תקף.

            המערער כפר בעובדות כתב האישום, לרבות העבירה של נהיגה בשכרות. בית משפט קמא שמע את הראיות וזימן כעדים את מר באומהל אריאל ורז שחר, שהיו מתנדבים במשטרת התנועה ביום האירוע. המתנדבים ביצעו את הבדיקות וכמו כן זומן הבוחן, שי נטל.

6.         ביום 26/07/12, הורשע המערער על ידי בית משפט קמא בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

7.         בית משפט קמא שמע את טענות הצדדים לעניין העונש והטיל על המערער את העונשים הבאים:

            24 חודשי פסילה בפועל מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה, הפעלת עונש פסילה של 3 חודשים במצטבר, 12 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים וקנס כספי בשיעור של 5,000 ש"ח שישולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 01/09/2012 ובכל 1 לכל חודש שלאחריו.  

טענות הצדדים:

8.         המערער טוען כי בית משפט קמא טעה משהרשיעו בדין הואיל והבדיקה נעשתה לנוסע אחר שנסע יחד איתו. לטענת המערער, הוא לא שתה משקה אלכוהולי ולכן טעו השוטרים משייחסו לו את העבירות שפורטו לעיל.

9.         המערער אף הפנה לעדותו של עד ההגנה עלאא קטאווי שהעיד שהוא זה ששתה משקה חריף בכמות גדולה ונסע עם המערער.

מה גם, שעד התביעה מספר 2, מר אריאל באומהל, (מתנדב במשטרה) לא שלל את הטענה שגם לנוסע הנוסף שהיה עם המערער נעשתה בדיקת רמת ריכוז אלכוהול בגופו.

10.        לדעת המערער, היה מקום לזכותו מהעבירות שיוחסו לו ולו מחמת הספק.  

11.        לחילופין, טען המערער כי העונש שהוטל עליו הוא עונש חמור שאינו עומד בכל פרופורציה לנסיבות העבירות, זאת בהתחשב בעובדה כי אין לו הרשעות קודמות וכי מאז ביצוע העבירה ועד לסיום ההליך בבית משפט קמא חלפו כ-4 שנים.

12.        המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.

הכרעת דינו של בית משפט קמא מפורטת ומנומקת והתבססה על ראיות טובות.