פסק-דין בתיק עפ"ג 6391-01-12

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 2333/08 (בית משפט השלום בכפר סבא) בפציעה בנסיבות מחמירות שגרם לתחקירן שבא לערוך תחקיר על יחס שגילו המערער ואחרים לאפרוחים שגידלו ונידון ל-4 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, ל- 5 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין וחויב לפצות את המתלונן, שנפגע ממכת מגרפה בגבו בסכום של 4,000 ש"ח.

הערעור מכוון כלפי הרשעת המערער וכלפי עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו.

הטענה העיקרית לפי ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו היא שבית המשפט קמא, בהרשעת המערער ובהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ללא עבודות של"צ, נתן הכשר לפעולתם של התחקירנים שבשתי הזדמנויות הסיגו את גבולו של המערער, אשר לא ידע שמדובר בתחקירנים וכל הניסיונות שנעשו כדי להרחיקם משטחו, על ידו ועל ידי אחרים שנמחקו מכתב האישום, לא הועילו.

לטענת ב"כ המערער, אמנם המערער עשה דין לעצמו אך לאור התנהלותם של התחקירנים, לא הייתה לו ברירה אלא לעשות כן ולא מן הראוי היה להרשיע אותו ולהעניש אותו כפי שעשה בית המשפט קמא,במיוחד כאשר מדובר במי שאין לו עבר פלילי, הודה בביצוע המעשה ויש לו נסיבות אישיות כמתואר בטיעונים לעונש שהיו בפני בית המשפט קמא ואשר הוצגו גם בפנינו.

ב"כ המשיבה מתנגדת לביטול הרשעתו של המערער ולביטול עונש עבודות השירות שהוטל עליו ועומדת על חומרת פציעתו של המתלונן, כתוצאה מהכאתו במגרפה על ידי המערער ועל הצורך להרתיע אותו ואחרים שכמותו מעשיית דין עצמית.

עיון בגזר הדין של בית המשפט קמא, אשר מביא בסעיף 2 לגזר הדין את השתלשלות העניינים שקדמה לאירוע נושא כתב האישום ואת תיאור האירוע עצמו ובסעיף 5 את האמור בתסקיר שירות המבחן שהיה בפניו, המתייחס לנסיבותיו האישיות של המערער אך לא ממליץ לביטול הרשעתו מאחר ולא הוכח נזק ספציפי שייגרם לו, למעט נזק תדמיתי כתוצאה מהרשעתו, מעלה כי הוא נתן דעתו לכל הנימוקים לקולא שהעלה ב"כ המערער בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו.

בית המשפט קמא מתייחס בסעיף 12 לגזר הדין להתנהגותם של התחקירנים ולתגובתו האלימה של המערער להתנהגות זו ואיננו רואים עין בעין עם ב"כ המערער את מסקנתו כאילו בית המשפט קמא הכשיר את פעולתם של התחקירנים, אשר הסיגו את גבולו של המערער.

בית המשפט קמא לא הכשיר את התנהגותם של התחקירנים אלא קבע כי עשיית הדין העצמית של המערער מצדיקה את הרשעתו וכן מצדיקה, לאור התוצאה הלא קלה שנגרמה למתלונן, את הטלת עבודות השירות לתקופה שהטיל אותה אשר אינה התקופה המירבית כפי שביקשה ב"כ המשיבה להטיל אותה בטיעוניה לעונש.

אנו רואים עין בעין עם בית המשפט קמא את הצורך להתריע ולהרתיע מפני עשיית דין עצמית והיתה בפני המערער האפשרות לנקוט באמצעים אחרים, אלימים פחות, לרבות בקשה של התערבות משטרתית על מנת להרחיק את התחקירנים משטחו.

לאור האמור לעיל, התנהגותו של המערער איננה התנהגות קלה אשר מצדיקה אי הרשעה, במיוחד כאשר שירות המבחן, ואף אנו, לא מצאנו כל נזק ממשי לפרנסתו של המערער או להמשך אורח חייו כתוצאה מהרשעתו, שאלה שני תנאים מצטברים המצדיקים ביטול הרשעה (ראה פסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה ברע"פ 114676/04 מדינת ישראל נגד דסק"ש מיום 14.4.10, פסק דינו של כב' השופט א.א לוי בע"פ 9150/08 מדינת ישראל נגד ביטון מיום 23.7.09).

גם עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל על ידי בית המשפט קמא איננו חורג ממדיניות הענישה כאשר מדובר בהתנהגות אלימה, גם בהתחשב בנסיבותיה כפי שתוארו על ידי ב"כ המערער בהודעת הערעור, ומשכך, לא מצאנו מקום להתערב בגזר הדין של בית המשפט קמא.

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות ביום 6.3.12 בשעה 08:00, על מנת שיקבע מקום ומועד תחילת ביצוע עבודות השירות, ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

<#2#>

ניתן והודע היום כ"ח שבט תשע"ב, 21/02/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.