פסק-דין בתיק עפ"ג 50525-02-12

המערער שבפנינו הורשע בבית משפט השלום, על פי הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן שכלל ביחס אליו עבירה של כניסה לישראל שלא כחוק, סיוע לגניבת רכב וגניבת פלאפון מהרכב הנ"ל. במקביל ובכתב אישום נפרד, הורשע שותפו בשלוש עבירות של כניסה לישראל שלא כחוק ובגניבת הרכב שהמערער דנן הורשע כאמור בסיוע לגניבה, ובנהיגה ללא רישיון נהיגה.

בגזר הדין הוטל על המערער דנן עונש מאסר בפועל של 28 חודשים, מאסרים על תנאי של 12 ושל שישה חודשים וקנס בסך 2,500 ש"ח.

עוד לפני כן, בהליך הנפרד שהתנהל בעניין השותף הוטל על השותף עונש מאסר בפועל של 14 חודשים, קנס של 1,500 ש"ח ומאסרים על תנאי.

בפנינו ערעור המערער על מידת עונשו.

הטענה העיקרית הינה כי אין הלימה כלשהי בין עונשו של המערער דנן שנמצא כפול ממש ביחס לעונשו של שותפו למעשי העבירה. אדרבא, השותף הורשע בגניבת הרכב ואילו המערער רק בסיוע לגניבה, השותף הורשע בשלוש עבירות של כניסה שלא כדין לישראל והמערער רק בכניסה אחת. בית משפט קמא הסביר את הפרש הענישה האמור בתסקיר הקשה יותר בעניינו של המערער דנן לעומת התסקיר בעניין הנאשם האחר וכן בעובדה שלמערער דנן הרשעות קודמות, מה שאין כן לעניין הנאשם האחר.

אכן, הענישה היא אינדיבידואלית ועקרון אחידות הענישה איננו חזות הכל, אולם, מוצאים אנו כי בנסיבות העניין דנן יצאו הדברים מהאיזון שהתבקש ברמות הענישה.

כאמור, המערער הורשע בעבירה הפחותה בחומרתה בעבירה בה הורשע שותפו לעבירה והוא הורשע רק בעבירה אחת של כניסה לישראל בניגוד לשלוש עבירות בהן הורשע שותפו בתיק האחר.

הגם, שנוכח האמור בתסקירים, נוכח עברו הפלילי של המערער, נתונים נוספים שפורטו בגזר הדין היה מקום להחמרה בדינו מעבר לשותף השני, מוצאים אנו בנסיבות העניין כי יש מקום להתערב בגזר הדין של המערער באופן בו תחת עונש המאסר של 28 חודשים ירצה המערער עונש של 20 חודשים.

לעניין הקנס איננו מוצאים סיבה להבחין בין השניים ולכן אנו משנים את גובה הקנס שהוטל על המערער ל- 1,500 ש"ח במקום 2,500 ש"ח שהוטלו מלכתחילה.

כל יתר מרכיבי גזר דינו של המערער יישארו כפי שהם.

<#3#>

ניתן והודע היום י"ב ניסן תשע"ב, 04/04/2012 במעמד הנוכחים.