פסק-דין בתיק עפ"ג 41949-06-11

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 179/07 ואח' (בית משפט שלום נתניה) בביצוע התפרצות לדירה בכוונה לגנוב, 3 התפרצויות לדירות וגניבה מתוכן תוך הפרה הוראה חוקית של מעצר בית ופריצה לרכב חונה ונידון ל-4 שנות מאסר בפועל, כולל הפעלה בחופף ובמצטבר של שנת מאסר על תנאי וחצי שנת מאסר על תנאי שהיו  תלויות ועומדות נגדו, לשנת מאסר על תנאי ולחצי שנת מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין, לתשלום קנס בסך 1,500 ש"ח וחויב לפצות את שלושת בעלי הדירות שמהם גנב בסכום של 15,000 ש"ח בסך הכל.

הערעור מכוון כלפי חומרת עונש המאסר בפועל וחיובו של המערער לשלם קנס ולפצות את בעלי הדירות.

נאמר מיד כי דין הבקשה לביטול חיובו של המערער לפצות את בעלי הדירות להידחות שכן המערער לא צירף להודעת הערעור את בעלי הדירות כמשיבים וגם כך מדובר במי שדירתו נפרצה ורכושו נגנב ואם לא נגרם לו נזק כספי, הרי נגרם נזק לביטחונו האישי.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בית משפט קמא לא התחשב במידה הראויה בהודאתו של המערער, בחרטה שהביע, בנסיונות שעשה להיגמל משימוש בסמים ובכך שהתיק שבו הורשע בפריצה לדירה בכוונה לגנוב הוא תיק "ישן" משנת 2005.

עוד טוען ב"כ המערער כי מן הראוי היה שבית משפט קמא יפעיל את עונש המאסר על תנאי בחופף כולו לעונש המאסר בפועל שהטיל בגין העבירות נושא גזר הדין.

ב"כ המשיבה מתנגדת להקלה בעונשו של המערער ועומדת על חומרת התנהגותו, על עברו הפלילי ועל כישלון הניסיונות שעשה שירות המבחן לגמול את המערער משימוש בסמים.

עיון בגזר הדין של בית משפט קמא מעלה כי הוא לא התעלם מהניסיונות שעשה שירות המבחן כדי לגמול את המערער גמילה נפשית משימוש בסמים, ולא רק גמילה פיזית, אך המערער במו ידיו סיכל את הניסיונות האלה כאשר במהלך ההליכים שהיו תלויים ועומדים נגדו עבר עבירות משמעותיות של פריצות לדירות וגניבות מתוכן, תוך הפרת  תנאי מעצר בית שבו היה נתון בגין ביצוע עבירות נוספות.

בית משפט קמא הביא בגזר דינו, ובצדק, לחומרת העונש את עברו הפלילי המכביד של המערער החל מהיותו נער בגין עבירות רכוש ועבירות אחרות ועונשי מאסר בפועל ומאסרים על תנאי, אשר הופעלו על ידי בית משפט קמא, לא הרתיעו את המערער מלחזור ולפגוע ברכוש הזולת ובביטחונו האישי.

בית משפט קמא לא התעלם מהודאתו של המערער, מנסיבותיו האישיות כפי שפורטו בתסקיר המבחן ומהזמן שחלף מאז ביצוע הפריצה לדירה בשנת 2005 אך העדיף עליהן את האינטרס הציבורי שיש בהרחקת המערער מהציבור כדי שלא יפגע ברכושו ואת האינטרס שיש בהרתעתו ובהרתעת אחרים מלפגוע ברכוש הזולת.

הלכה פסוקה היא כי עונש מאסר על תנאי יש להפעיל במצטבר לעונש מאסר בפועל שמוטל בגין העבירות נושא גזר הדין ורק בנסיבות מיוחדות ניתן שלא לעשות כן. במקרה שבפנינו ולגבי המערער שבפנינו אין נסיבות כאלה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"א אלול תשע"א, 20/09/2011 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.