פסק-דין בתיק עפ"ג 25391-01-12

לא ביקשנו תשובת המשיבה מעבר לקבלת גיליון הרשעות קודמות של המערער.

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 15489-12-10 (בימ"ש השלום בראשל"צ) בעבירות של העלבת עובד ציבור ואיומים ובהחזקת סכין, ונידון לתקופת מאסר כוללת של 20 חודש בפועל, המורכבת מ- 10 חודשי מאסר בגין העבירות נושא גזר-הדין ו- 10 חודשי מאסר בגין הפעלת עונש מאסר על תנאי חב הפעלה שהיה תלוי ועומד נגדו.

כמו כן, נידון המערער ל- 10 חודשי מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר-הדין.

הערעור שהוגש על ידי המערער בעצמו ובטיעוני בא כוחו, מכוונים כלפי חומרת עונש המאסר בפועל.

ב"כ המערער טוען כי עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער חריג בחומרתו לאור העבירות הלא חמורות שביצע המערער כלפי עובדות לשכת הרווחה, על רקע מצוקה אמיתית שבה היה נתון בהיותו דר רחוב, וגם בהתחשב בעברו הפלילי של המערער.

עיון בגזר-הדין של בימ"ש קמא מעלה כי הוא התייחס בחומרה להתנהגותו של המערער, במיוחד בכל הקשור לאיומים שאיים על עובדות לשכת הרווחה, ולהיותו מצויד בסכין כאשר הגיע למפגש שקבע עם מי שהתחזה להיות עובד לשכת הרווחה.

גם מבלי להתייחס לדברי העלבון הקשים שהטיח המערער בשיחות טלפון עם עובדות לשכת הרווחה, וגם אם האיומים בוצעו באותן שיחות טלפון ולא פנים אל פנים, אין להקל ראש בדברי איומים על עובדי לשכת רווחה שנועדו להשפיע על שיקול דעתם בכל הקשור למצבו של המערער.

על פי ההלכה שנקבעה על ידי ביהמ"ש העליון מצווים בתי המשפט להגן על עובדי ציבור, ובמיוחד על עובדי לשכת רווחה, מפני השמעת איומים עליהם שכן השיקולים שהם צריכים לשקול צריכים להיות ענייניים ולא תלויים באיומים שמושמעים כלפיהם.

בימ"ש קמא זקף לחובת המערער, ובצדק, את עברו הפלילי בגין עבירות אלימות וסמים נושא 15 הרשעות קודמות, בגינן ריצה עונשי מאסר והוטלו עליו עונשי מאסר על תנאי, לרבות עונש המאסר על תנאי שהופעל כאשר ביצע את העבירות נושא גזר-הדין כחודשיים בלבד לאחר שהשתחרר ממאסר קודם.

יש בכל האמור לעיל כדי להצדיק את עונש המאסר בפועל שהוטל על המערער ואת ההפעלה במצטבר של המאסר על תנאי לעונש מאסר זה, גם בהתחשב בנסיבותיו האישיות של המערער ובהודאתו שחסכה את עדויות עובדות לשכת הרווחה.

לאור כל האמור לעיל, אנו דוחים את הערעור.

 <#4#>

ניתן והודע היום ד' ניסן תשע"ב, 27/03/2012 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.